אשריך בצלאל שנתפסת במשפט התורה
אשריך בצלאל שנתפסת במשפט התורה

זכינו ויש ליהודים מערכת משפט משלהם –והם שופטים את עצמם. כבר שבעים שנה לא הצרפתים שופטים אותנו, ולא האנגלים פוסקים לנו את הדין. התפללנו במשך 2000 שנות גלות שה' ישיב את שופטינו כבראשונה – והנה קמה למדינת ישראל גם מערכת משפט משלה. האם הגענו למה שציפינו?

מהו "משפט התורה" ומדוע מתנפלים כל כך על בצלאל?

כמה דוגמאות למשפט התורה, למי שלא מכיר:

לא להטות משפט – גם אם יש לו לבעל הדין הרבה כסף לשכור עורך דין יותר מהצד השני, וגם אם הוא עובד זר מסכן שאין מי שיעזור לו ורחמיך נכמרים עליו. הדין הוא דין אמת ואצל כולם הוא שווה.

לא לענות את הדין – לא יתכן שאדם מחכה חודשים ושנים בשביל לקבל פסק, והשופט במחי יד דוחה אותו מדיון לדיון, גורם לו הוצאות משפט מרובות (וגם עולה לו בבריאות) ובסוף השופט עוד שולח אותו לחפש בורר.

אין דן יחידי אלא הקב"ה – אדם מועד לטעות ואינו רשאי לדון לבדו, אלא מינימום שלושה שופטים. מי שיצא לו להיות בבית משפט ולהרגיש בטעות כאילו השופט הוא אדון העולם ועל פיו ישק דבר – אז משפט התורה דואג שאף שופט לא ירגיש כך!

בית דין אביהם של יתומים ואלמנות – תפקיד בית הדין הוא לדאוג לחלשים בחברה, ולעיתים אף לטעון עבורם את הטענות שאינם יודעים לטעון גם אם אין להם כסף לשכור עורך דין טוב (כמובן בלי להטות את המשפט).

האמת שאי אפשר לפרט כאן את כל משפט התורה... אבל חשוב רק להבהיר את הבסיס והיסוד של מערכת המשפט: המטרה היא לחנך לצדק וטוב, ולגרום לאנשים להיות טובים יותר - לא רק לדאוג לסדר חברתי ושלא יהיה בלאגן. אם הדמגוג שיודע לדבר ולשכנע מנצח בבית המשפט, זה לא זה. אם הציבור מרגיש שבית המשפט אינו מקום שנעשה בו צדק, נכשלנו.

בתפילה על משפט התורה מבקשים היהודים – "והסר ממנו יגון ואנחה". היגון והאנחה שלנו עדיין לא נגמרו, ולצערנו אזרחי מדינת ישראל לא מרגישים שמערכת המשפט הנוכחית נותנת להם את המענה לצדק ולמשפט.

אמרו חכמים שמי שמקבל על עצמו מערכת חוקים שאינה של התורה (כמו במדינת ישראל של היום) מחלל את השם, ומורד בקב"ה, גם אם השופטים הם יהודים צדיקים – מדוע זה כל כך נורא? האם מערכת חוקים שאינה משפט התורה לא יכולה להצליח גם כן?

התפילה המדוברת מסתיימת בבקשה מיוחדת "ומלוך עלינו אתה ה' לבדך, בחסד וברחמים בצדק ובמשפט". ביסוד של כל מערכת משפט עומדת תפיסת עולם, שממנה נגזרים החוקים. יסוד משפט התורה הוא שהקב"ה מנהיג את העולם בצדק ובמשפט, והשופטים, בענווה ובידיעת מקומם, לוקחים בכך חלק. השופטים הם שליחים להביא לעולם את הצדק האלוהי. לא האדם הוא שמנהיג את העולם, לא השופט הוא השליט בעל העוצמה שיקבע מה יעשה באזרח הקטן. במשפט התורה לא האדם יקבע מה צודק ומה לא, ובוודאי לא קבוצה אריסטוקרטית.

אז למה לא משפט התורה?

יתכן שיש מי שמרגיש שמשפט התורה מאיים על שליטתו, על כך שהוא בעצמו יקבע מהו צדק ומהו משפט. נראה שהציבור הרחב דווקא צריך להודות על כך שיש מישהו שקם וקורא "המלך עירום" – ומבקש לעשות תיקון חיובי במערכת המשפט בישראל.

חשוב לזכור שגם במצב הנוכחי יש לנו הרבה על מה להודות, שכן לולא מערכת המשפט שלנו "איש את רעהו חיים בלעו", ועתה זוהי מערכת משפט משלנו. אך עוד דרך ארוכה יש לנו עד שתחושת הצדק והמשפט תחזור לחייהם של אזרחי המדינה, ומכאן אף תאיר לעולם כולו. אנו מאמינים שזה יכול לקרות רק במשפט התורה.

בינתיים, גם אם יש מי שמעדיף שכללי הצדק שבינו לבין חברו יקבעו בידי אנשים חזקים, מותר לבצלאל לצפות ולייחל בשיתוף עם כל הדורות שלפניו למשפט מסוג אחר. בוודאי שלכל הפחות יש לאפשר למי שמעוניין בכך לדון בפני מערכת משפט המתאימה לרוח הצדק של המסורת שלנו, ולמצוא את האופן הראוי לשלב זאת במערכת הקיימת.

אשריך בצלאל, שנתפסת על דרישת צדק ומשפט אמתיים,

אשריך שנתפסת על משפט התורה!