נקודה על ציר הזמן

בזמן שהימין לוקח את ההחלטה על עתיד האזור בשתי ידיים, נראה שבסוף השמאל הוא זה שאינו יודע לתת פתרון אמיתי למצב.

אלנתן זכריה , י' בסיון תשע"ט

אלנתן זכריה
אלנתן זכריה
צילום: Yossi may photo

ההתבטאות של שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן בניו יורק טיימס על החלת הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון, לא הייתה צריכה לעורר הדים. בטח לא כפי שהיא עוררה.

מזה זמן רב שהציבור הישראלי מצודד בהחלת הריבונות, בצורה זו או אחרת, ומזה זמן רב שמכהן בארה"ב נשיא אוהד ישראל שכבר עשה מהלכים חד-צדדיים לטובתה. מי שיודע לעשות אחד ועוד אחד היה צריך להמשיך בסדר יומו הרגיל.

אולם, התדהמה שנפלה בחלק מסוים מאוד בציבור הישראלי, מגלה לנו כי מסתובבים בינינו אנשים אשר משום מה סוברים כי החלת ריבונות, או סיפוח, הם חלום בלבד. הם אינם מבינים כיצד יכול להיות שהחלת ריבונות היא דבר שמדברים עליו באופן כל כך רציני, כאילו הוא עתיד לקרות.

למעשה, היה נראה כי חלק מהמגיבים לדבריו של פרידמן כאילו התעוררו בפתאומיות מחלום מתוק למציאות מסויטת.

אולם זו הטרגדיה של השמאל הישראלי. מי שבמשך עשרות שנים קרא לממשלות ימין "להחליט על עתיד השטחים", לא דמיין שההחלטה תהיה ללכת לריבונות. מי שטען שלימין אין פתרון מדיני אל מול פתרון שתי המדינות לא שם לב שהוא כבר מצא פתרון. התדהמה הזאת, היא תוצאה של תרדמת ארוכה של השמאל הישראלי, אשר במשך 52 השנים האחרונות לא השכיל להתקדם ולשנות גישה. התנשאות רבת שנים הובילה לחוסר רצון לחשב מסלול מחדש.

אחרי כל השנים בהן חזר השמאל על המנטרה של "שתי מדינות לשני עמים" באופן כמעט דתי, הוא לא שם לב שהוא נותר ללא כלום. בזמן שהימין לוקח את ההחלטה על עתיד האזור בשתי ידיים, נראה שבסוף השמאל הוא זה שאינו יודע לתת פתרון אמיתי למצב. פתרון שתי המדינות כבר מזמן לא על שולחן הדיונים לא רק מכיוון שהוא חסר תוכן ולא מציג משהו אמיתי שניתן לעבוד איתו, אלא בעיקר בגלל חוסר ההיתכנות שלו. הוא פשוט לא ניתן ליישום.

על ציר הזמן, אנחנו מתקדמים בקצב מרשים – החל מהבסיס הרעיוני של אורי אליצור ז"ל ושל תנועת הריבונות של יהודית קצובר ונדיה מטר, דרך קמפיין מועצת יש"ע להחלת הריבונות במעלה אדומים בסוף שנת 2016, עבור בהחלטת מרכז הליכוד להחיל את הריבונות הישראלית על יהודה, שומרון ובקעת הירדן בסוף שנת 2017 וכלה בהבטחת הבחירות של ראש הממשלה נתניהו בקמפיין הבחירות האחרונות.

ההתבטאות הזו של השגריר פרידמן, לכל מי שאינו שוגה בחלומות ומוכן להכיר במציאות, אינה אמורה להיות אפילו נקודה על ציר הזמן.