לכבוד חמישה מיליארד כשרים

​​​​​​​חמישה מיליארד שקלים מושקעים בשוק ההון בדגש על שמירת שבת והיתר עסקה. זו עדיין טיפה בים. הזירה הבאה על שמירת השבת תתנהל בשוק ההון.

ארז צדוק , י"א בסיון תשע"ט

דעות ארז צדוק
ארז צדוק
עצמי

רוב הציבור הדתי-לאומי לא מודע לעובדה שהשקעה במניות של חברות ישראליות שפועלות בשבת, כמוה כחילול שבת.

מי שמחזיק במניות של חברה, ישירות או באמצעות קרן נאמנות, קרן פנסיה או כלי השקעות אחר, שותף בחברה, שותף למעשיה ואם היא מחללת שבת, הוא שותף לחילול השבת.

לא רק שותף, הוא גם מעודד את חילול השבת באמצעות רכישת המניות. חלק מרבני הציונות הדתית יגידו לכם שעדיף להשקיע בחברות ששומרות על השבת. חלק גדול יותר, ככל שהתרשמתי, יגידו שהשקעה בחברות ישראליות שפועלות בשבת כמוה כחילול שבת ממש.

גם 'לא תגנוב, 'לא תחמוד' במובן המעשי של הציווי, 'לא תלין עבודת שכיר' ועוד, רלוונטיים לנושא השקעה במניות. מי שמשקיע בחברה שגוזלת ומרמה, שותף למעשיה. נכון שגזל, מרמה והלנת שכר, קשים יותר לזיהוי מאשר שמירת השבת, אבל המהות של שותפות לדבר עבירה ואף עידוד העבירות באמצעות רכישת מניות, היא אותה מהות.

אם נחזור לכותרת, ישנם כיום כחמישה מיליארד שקלים שמושקעים באפיקים כשרים, כלומר בקרנות ובתיקי השקעות שמשקיעים בחברות ששומרות שבת ומחזיקות בהיתר עסקה בלבד. צריך לומר שרוב החברות בארץ עונות להגדרה הזאת. אז למה רק חמישה מיליארד שקלים מושקעים באפיק הזה? הרי אם מסתכלים על שוק ההון בכללותו, מדובר על טיפה בים.

ישנן שלוש סיבות מרכזיות לכך. הראשונה היא חוסר מודעות של הציבור לנושא ולהשקעות מהסוג הזה. המודעות לכך, אגב, תלך ותגבר בעתיד הקרוב. הסיבה השניה היא הדעה הרווחת שהשקעה בחברות כשרות בלבד, טומנת בחובה החמצת הזדמנויות השקעה בחברות שמחללות שבת, ובכך בעצם ויתור על תשואה. הסיבה השלישית היא סוג של התחמקות מעניין, או חוסר רצון להודות שבעצם משהו לא בסדר - "אני משקיע כל כך קצת, ואני כל כך חסר משמעות, שבאמת לא מדובר כאן בחילול שבת."

בואו נתחיל מהסיבה השלישית. מהו חילול שבת גדול יותר, להדליק את המזגן (בשינוי) כי שכחנו, בסך הכל ללחוץ על הכפתור פעם אחת וזהו, או לקנות קצת מניות בחברה שמפעילה קווי ייצור הומים ומאות עובדים בשבת? מה ההיגיון בכך שלא נלחץ על כפתור המזגן, אבל כן נהיה שותפים ונעודד את אותו חילול שבת המוני? ואם כך פוסקים רבנים חשובים, למה שלא נקשיב?

עכשיו לעניין הפיננסי – מכיוון ורוב החברות הציבוריות בארץ נחשבות לכשרות, כלל לא בטוח שהגבלת ההשקעות לחברות שומרות שבת, טומנת בחובה וויתור על רווחים, אבל בואו נביט בעניין בפרספקטיבה רחבה יותר. הרי יהדות זה גם מצוות שבין אדם לחברו וכולן חוסות תחת הציווי 'ועשית הישר והטוב'. בשוק ההון הגלובלי יודעים היום שהקפדה על הציווי 'ועשית הישר והטוב', או בפשטות על חברות שמתנהלות הוגנות, מביאה לרווחים עודפים לאורך זמן. זה מגובה במאות מחקרים וסטטיסטיקות גלובליות.

בהתאם, אפיק ההשקעות שמתמקד בחברות שמתנהלות בהוגנות, צומח בעולם במהירות. השקעות עם דגש על ההלכה היהודית, שכוללת 'ועשית הישר והטוב' יחד עם שמירת שבת ועוד, טומנת בחובה פוטנציאל לרווחים עודפים על השוק.

המאמר איננו תיאורטי. הביצוע לא בשמיים. אפשר לנהל השקעות עפ"י ההלכה, להפוך את הכסף שלנו למשהו שמניב לא רק כסף, אלא גם ערכים, מצוות וקידום ערכי היהדות בארץ ישראל, בלי לוותר על פוטנציאל תשואה ואולי אפילו להגדיל אותו. צריך להעמיד את הכללים הללו ליועצי ומנהלי ההשקעות שבוחרים את ההשקעות שלנו, או לחפש את הקרנות והאפיקים המתאימים לנו.

הכותב הוא כלכלן ויוזם כנס 'השקעות, הוגנות והלכה'