מה בין "אחר", רבי טרפון, טירוף ויובל דיין

אלישוב הר שלום , כ"ד בסיון תשע"ט

דעות אלישוב בר שלום
אלישוב בר שלום
צילום: אלישוב הר שלום

1. קראתי אתמול את המילים של יובל דיין.

ועם המילים האלה נרדמתי.משנתעוררתי בבוקר תכף לאחר מודה אני,צצו בי שני אמירות ידועות. אמר רבי טרפון "תמה אני אם יש בדור מי שיכול להוכיח". "שובו בנים שובבים חוץ מאחר".

והאמת שגמלתי בלבי לשתוק 

אך איני מצטיין בכך.

כמי שעבר דבר ושניים בחיים למדתי היטב 

כי החיים מורכבים, כי נפש האדם היא דבר שבבחינה מסוימת מעל בינת אנוש 

לא סתם נשברו,נשברים וישברו על כך קולמוסים רבים. עלו, עולים וצונחים תאוריות ותורות נפש רבות. כשם שישנם רבים אשר נושאי בשורה 

ישנם לא פחות שמכרו לעולם פסיכולוגיה בשקל. 

לא מזמן סיימתי לקרוא אסופת מכתבים רחבה של "הגורו" הגדול פרויד, ואיך לומר.. הבן אדם "עף על עצמו" בקטע אחר! 


2. אינני מכיר את יובל מלבד כמה שיחות פה ושם שהיו לנו וכמה שיעורים ששמעתי (התחזקתי מהם!!) על כן אינני חש שיש ביכולתי לשפוט או להביע עמדה וספק אם להבין, שכן כפי האמור נפש האדם בעיניי היא כמעט מעל בינת אנוש. 

ובכל זאת בחר יובל להעמיד עצמו בשטח האש התקשורתי/חברתי ובמידה רבה הייתי רוצה לצעוק שאם אדם מזיק לעצמו לא חייבים לשתף עם כך פעולה!! קצת כמו אישה המשתכרת עד כלות ברחובה של עיר ובגדיה נקרעים והיא מסתובבת כמעט ערומה ומבוזה ובעת ההיא יהיה ציבור האנשים נחלק לשלוש: א. אלה ששולפים מצלמה ומצלמים. ב.אלה שבורחים/מרחמים. ג. אלה שתופסים אותה פורסים עליה שמיכה 

ומזמינים לה מונית. 


3. אז איני אומר, יובל הוא אדם פיקח,שלא לומר גאון איש שיודע היטב את זירת התקשורת, בעל אומץ ותעוזה לא רגילים (ולאו דווקא בהתייחסות לפוסט המדובר, הוא כך בכל דבר) ויתכן והדברים נכתבים בידיעה והבנה גמורים מבחינתו.

אני גם מבין שכאשר אדם הוא בעל השפעה גדולה יוצא בדברים מטלטלים ושנויים במחלוקת יש צורך לגונן על אלה שיחשבו שנפרצה כאן גדר או סתם כאלה משומעי לקחו או קשורים בחברתו הן מקרוב והן מרחוק שמעמסת החיים שלהם רבה (של כולנו) ותוספת כזאת בהחלט עלולה להיות מחסלת להם לחלוטין את האמון ומרסקת אותם. 


4. האמת שיובל הוא לא העניין. ואולי אפשר לומר בזהירות שהבדל בנינו.כל אחד מאיתנו. לבינו הוא שהוא טיפה יותר מוכר,טיפה יותר כריזמט, עם טיפה יותר קוראים ועוקבים, ובמה ציבורית רחבה 'ולא עלינו' ברצונו או שלא ברצונו נושא את התואר 'רב' 

אז מה העניין? צמיחה - הבשלה - התבגרות 

"הרשת גועשת" מילה שנשמעת לא קצת בתקופות האחרונות ובכמות לא מעטה גם במחנה המגזרי על כל גווניו. תמיד תהיתי על פירוש העניין. האם זה גועש סתם כי זה מעסיק הרבה אנשים. האם זה עוד משהו עסיסי לדבר ולהתעסק בו? או שבאמת זה מהפך לאנשים את הבטן ברמה קיומית? או שמא נוגע בנו פנימה בנקודות פנימיות שהס מלדבר או להזכיר. לעניות דעתי רק שני האופציות האחרונות שמניתי ראויות ודורשות התייחסות וממנה אני כותב. 


5. כאשר צפים ועולים עניינים כאלה של בעלי השפעה שנפלו,התבלבלו, פשעו,פגעו וכו' מיד ישנה חרדה וצורך לתפוס מרחק ולאחר שתופסים מרחק פתאום מגלים שאנו מדממים. כל אחד בכמות אחרת, כשמחפשים אחר מקור הדימום מגלים שזה שוב האמון שוכב שרוע ללא דופק ומתחילים החייאה כאשר קצת רוצים לחיות וקצת רוצים למות.

אז בואו רגע נדבר על אמון. אמון הוא דבר נרכש. לרוב הוא נרכש בשנותיו הראשונות של האדם מי פחות, מי יותר, ומי בכלל לא. ובמקום מסוים חוסר אמון הוא מקור כל המחלות ובאותו נשימה מקור חוסן ושפיות האדם. לכן הדברים כואבים ומשפיעים ודורשים בירור. זעקה. ודיבור.


6. אני אהיה האחרון שיצטרף למקהלה האומרת שמספיק ודי להסתופף בצילם של צדיקים,תלמידי חכמים,משפיעים וכו' היהדות הטובה והיפה מאז ומעולם הייתה בנויה על כל אלה והיא חלק בלתי נפרד ממנה. בלעדי כל זה הכאוס שנראה שאנו חשים כעת כאשר צפים סיפורים כאלה על דמויות כאלה ואחרות הוא קטן לעומת הכאוס שבניתוק 

מחכמים וגדולים מויתור על חלק כה חי ומשמעותי בפסיפס היהודי. אז מה בכל זאת כן השתנה? מה כן צריך לשנות? אנחנו את עצמנו.

מה שהשתנה היום מפעם זו עוצמת ההזדקקות,סימני שאלה ענקיים שתפחו עם הזמן שמכבידים על הכתפיים ומתחננים שיבוא מושיע שייטול מעט מן הכובד, ותחושת הלבד עם הכמיהה העזה לביחד. למעשה אני מחפש רב,רבי, מורה, פסיכולוג, פילוסוף, נביא וחבר באדם אחד. 


7. כל אלה הם קריאות לגעת בנפש. לצלילה למעמקי אדם אל עצמו. בכדי "לקבל" באמת 

אנו חייבים להיות כלי. איתן, שמח, חזק בעל דעה והקשבה העומד על רגליו בזכות עצמו. כל אדם צריך לשאת בלבו "גלגל" רזרבי עצמאי שבו הוא הוא ולא הצל של עצמו או של משהו אחר 

כשעם עם ישראל אומרים למשה דבר אתה עם האלוהים, רק לא אנחנו פן נמות זה נובע מחרדה מחוסר אמון עצמי. הבת קול הזו שאומרת ל"אחר" כולם חוץ ממך,זו לא בת קול אלא אנחנו בעצמנו לעצמנו. 

אז בואו נגדל,

נתבגר,נבשיל, לא נברח,

לא נפחד, נעיז להקשיב 

לקבל, לקחת,לסנן,ללבן 

לזרוק,לשאול,ללמוד

לומר כן. לומר לא. 

וכן גם להיפגע 


8. לך יובל יקר. אולי הבנתי בזכותך מחשבה נוספת בממרא הידועה שבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. כי המקום הזה הוא הליכה יום יומית על חבל דק. קצה של תהום אין סופית כשברקע צלילי קלרינט עדין, ופיצוצים מחרשי אוזנים של טראנס וגיטרה חשמלית. 

בהצלחה יובל. בהצלחה לכולנו.