מתווה הגיור המקל – כדאי ללמוד מהצלחות

יש מונופול לרבנות. לא רק מונופול ממשלתי כמו שיש לגופים אחרים, אלא בעיקר מונופול על היהדות, לא צודק ולא מוצדק. מונופול משחית ומושחת.

תני פרנק , ב' בתמוז תשע"ט

תני פרנק
תני פרנק
צילום: ללא

ידידיה מאיר כתב בטורו השבועי נגד הכוונה של נפתלי בנט לאמץ מתווה גיור מקל. זהו בעצם מתווה הגיור שיזם ח"כ אלעזר שטרן בכנסת ה-19, על בסיס רעיון של ד"ר הדר ליפשיץ מתנועת נאמני תורה ועבודה, שהפך מהצעת חוק להחלטת ממשלה שנועדה לאפשר לרבני ערים להקים בתי דין לגיור.

החלטת הממשלה בסופו של דבר לא באה לכלל מימוש עם התפזרות הכנסת ההיא ובתחילת כהונתה של הממשלה הקודמת (שעדיין משייטת לה כממשלה זמנית נכון להיום) היא סורסה ועוקרה מתוכן בדרישת המפלגות החרדיות.

ידידיה אומר משהו מאוד נכון - עדיף לא לעסוק בדבר שאינך מבין בו דבר וחצי דבר. הטור הזה של ידידיה מאיר מוכיח שהוא באמת חסר מושג בנושא. הנה מספר טעויות עובדתיות שיש לקוות שמאיר לא טעה בהם בכוונה כדי להגמיש את המציאות לעמדתו.

ראשית, רבני ערים גיירו בעבר. בישראל. ולא כל-כך מזמן. הם עשו זאת בסמכות ובדין עד שבשנת 2000 הוחלט שאין זה מעניינם או תפקידם, על אף שברור לכל שחלק מהותי מגיור הוא קליטה בקהילה ומי יותר מתאים מרב עיר, שעבר בחינות מטעם הרבנות הראשית והתמנה לתפקידו על ידי גוף שמייצג את הציבור המקומי, לעסוק בגיור על כל מה שכרוך בכך. מדוע ידידיה מאיר מתנגד לכך שרבני ערים יגיירו? האם איננו סומך עליהם? אם כך אולי כדאי לשקול מחדש את סמכויותיהם גם בתחום הרישום לנישואין ומתן תעודות הכשרות.

שנית, ההמונים לא נוהרים להתגייר במכוני גיור פרטיים, נכון. ההמונים לא נוהרים להתגייר בכלל. אזרחי ישראל שהם יהודים על פי המדינה, "זרע ישראל" שעלו לארץ מכוח חוק השבות, הפנימו ברובם את עובדת היותם ישראלים לכל דבר ועניין. הם משרתים בצבא, משלמים מסים ונטמעים כמעט לחלוטין בחברה הישראלית. מי מהם שחשב לבקש הכרה כלשהי ביהדותו ולהצטרף ליהדות ההלכתית על ידי גיור, עושה זאת לעתים בלית ברירה אם הוא רוצה להירשם לנישואין. אבל גם המספר של אלו הולך ומצטמצם כי ברבנות טרחו וטורחים לעשות הכל כדי להרחיק אותם מהיהדות באמצעות חקירות יהדות שרירותיות. הם לא יבואו מרצונם החופשי להתגייר דרך מערכת פוגענית שאין בינה ובין "קירוב לבבות" כלום ושום דבר.

שלישית, אם בודקים את הנתונים, מגלים שמערך הגיור הממלכתי הוא כישלון קולוסאלי. מערך שהוקם לפני כעשרים שנים, שלא מצליח לגרד את קצה קצהו של פוטנציאל הגיור בארץ. נתונים שנחשפו על ידי ארגון "עתים" לאחרונה העלו שרק רבע מהמתחילים הליך גיור זוכים לסיים אותו בשלוש השנים האחרונות, ירידה תלולה באחוז המתגיירים המסיימים "מסלול" כשבשנת 2014 אחוז המסיימים עמד על 60%. בתי הדין העצמאיים לגיור, "גיור כהלכה", שפועלים בסך הכל מאז 2015 בנשיאות הרב נחום רבינוביץ' ובהשתתפות רבנים חשובים בציונות הדתית, הצליחו להגיע לסך גיורים שנתי שכבר עובר במספרים את מספר המתגיירים במערך הגיור הממלכתי שאינם עוברים דרך המסלול הצה"לי.

רביעית, אותו אלעזר שטרן, יוזם החוק שאותו נזכר נפתלי בנט לאמץ, הוא זה שיזם והביא להקמת פרויקט הגיור הצבאי "נתיב". מדובר בפרויקט הגיור המצליח ביותר מבחינה היסטורית כי הוא קודם כל מאפשר למי שמעוניין בכך קורס ידידותי ומכיל, שאיננו מבקש להתנות גיור בקבלת זכויות כאלה ואחרות. גם אם היו בעיות איתו במהלך השנים, הרי שבוגריו מהווים את החלק הארי במתגיירים שעברו דרך המערכת הממשלתית. כדאי ללמוד מהצלחות במקום להתנגד אוטומטית לכל מי שנמצא במפלגה שאיננה מתאימה לאג'נדה הפוליטית שלך.

חמישית, ואולי חשוב מהכל - אכן יש מונופול לרבנות. לא רק מונופול ממשלתי כמו שיש לגופים אחרים, אלא בעיקר מונופול על היהדות. מונופול לא צודק ולא מוצדק. מונופול משחית ומושחת. מאיר ושכמותו שמגנים עליו בחירוף נפש, לא יטרחו להזכיר שעד לא מזמן ישב רב ראשי לישראל מאחורי סורג ובריח. בין שאר העניינים שהוא הורשע בהם, ואולי החמור ביותר, היה בגין קבלת שוחד עבור הכרה בגיורים. לא פלא אם כן, שדמות מכובדת ומוערכת כמו השר לשעבר משה ניסים, שישב חודשים על המדוכה, הגיע למסקנה המצערת שהדבר הכי דחוף לעשות כדי לתקן את מערך הגיור הוא להוציא אותו מהשליטה המונופוליסטית של הרבנות. זאת בהתאם לעמדות הלכתיות שהיו מקובלות מאז ומעולם. דיני גיור לא נולדו עם הקמת הרבנות הראשית וימשיכו להיות רלוונטיים גם אחרי ביזור סמכויותיה.

אמנם יש להודות שהאימוץ הפתאומי של בנט את המתווה של שטרן הפתיע גם את מי שתומך בשידוד מערכות במערך הגיור, שהרי בנט היה זה שעמד בראש הבית היהודי שסיכל את קידום חוק הגיור המקורי. אך יש להאמין שכוונותיו רצויות, ושגם מעשיו יכוונו לכך אם ישכיל לחבור לרב חיים אמסלם, שידע כיצד להביא ליישום נכון של התיקון הנדרש.

ידידיה, שמחתי לשמוע שאתה ואשתך סיוון החלטתם לנסוע לשליחות חשובה בקהילות יהודיות בארה"ב בשנה הבאה. אולי המפגש היומיומי עם הקהילה היהודית המגוונת לזרמיה השונים בצפון אמריקה תביא אותך להכרה שאין לנו ארץ אחרת ואין אנחנו בני חורין להיבטל מהתיקון הנדרש של פתיחת שערי הגיור בישראל, לטובת חיבור כל חלקי העם.