חבר סיפר לי פעם בדיחה. כולנו משחקים את המשחק של החיים, אבל רק עורכי דין קוראים את הכללים. בבדיחה הזו יש משהו משעשע, אבל החוקים האזרחיים הם לא באמת הכללים של החיים. מה הם כן כללי החיים שלנו? חוקי הבריאות, לשם התחלה לפחות.
לא רק שאנחנו לא לומדים את החוקים האלה, אלא שלרבים מאיתנו נדמה שהחוקים האלה בכלל לא קיימים. נדמה לנו שאנחנו יכולים לחיות באופן 'נורמלי', כמו שמקובל, ואם מדי פעם תהיה לנו בעיה אז נלך לרופא שיודע לטפל בנו. בואו ננסה לראות האם המצב הזה הוא תקין, וכיצד כל אדם יכול בכוחות עצמו להבין מה באמת בריא ונכון לו.
נתחיל עם המכונית. המכונית שלכם ככל הנראה יוצרה במפעל באזור אסיה, יפני תכנן אותה, בנו לה מנוע משוכלל, משאבת דלק, סוללה, מד מהירות וכן הלאה. אתה נוסע ברכב להנאתך, ויום אחד באמצע הדרך נדלקת הנורה שמזהירה על התחממות של המנוע. אתה עוצר במקום בטוח, ומגלה שמערכת הקירור של המנוע התקלקלה. האם אתה מניח שהרכב ידע לתקן את עצמו? כמובן שלא, הרי היפני בנה את הרכב, ואין לרכב שום אפשרות לטפל בעצמו. אחר כבוד אתה תוליך את הרכב שלך למוסך כדי שהמוסך יטפל בו.
רובנו מתייחסים לגוף שלנו ממש כמו הרכב שתיארנו. אנחנו נוסעים אתו את מסע חיינו, וכשמשהו מתקלקל אנחנו רצים למוסך הרפואי הקרוב כדי לתקן את הבעיה. טוב, זה לא מדויק, רק אם משהו חמור התקלקל. אם חתכת תפוח ובטעות נשרטה לך האצבע, אתה לא רץ לרופא. למה לא? כי אתה יודע שהגוף שלך ירפא את עצמו. אנחנו כבר רואים שיש הבדל כלשהו בין הגוף והרכב. מה גורם להבדל ביניהם? נחזור לנקודת ההתחלה.
כל אחד מאיתנו היה בעבר תא בגודל של כמה עשרות מיקרון (מיליונית מטר), זאת אומרת שאם ניקח כמה עשרות אלפי תאים כאלה נגיע לגודל של סנטימטרים בודדים. ובכן, איך התפתחנו מתא כזה קטן ליצור כזה גדול ומרשים? בטוח שלא היפני אחראי לסיפור. הקב''ה, הטבע, כוח החיים, מה שתרצו, אבל יש כאן כוח שאחראי להתפתחות הזו, והכוח הזה נמצא בתוך היצור בעצמו ולא מחוצה לו. ההבדל העקרוני בינך לבין הרכב שלך, הוא שאת הרכב שלך בנה כוח חיצוני לרכב, ואת הגוף שלך ייצר כוח שנמצא בתוך הגוף בעצמו.
זה לא נגמר כאן. כוח החיים שהוביל להתפתחות שלנו לא נעלם ברגע שנולדנו. אנחנו ממשיכים להתפתח כל הזמן. מתי גזרת ציפורניים בפעם האחרונה? בכל מקרה, בקרוב תצטרך לעשות את זה עוד פעם, וזה נכון גם לגבי השיער. אלה רק דוגמאות בולטות שנראות לעין, אבל כל הגוף שלנו בעצם נוצר מחדש כל הזמן. זו גם הסיבה לכך שכאשר נחתכת באצבע הגוף מתחיל מיד לטפל בחתך.
טוב, אז אם הגוף יודע לטפל בעצמו כל כך טוב, מה התפקיד שלי בעניין? העניין שלנו הוא מאד פשוט. לתת לגוף לעשות את שלו. ישנם צרכים שחיוניים למפעל כדי לתפקד, למשל: חיבור לחשמל, ידיים עובדות, חומרי גלם ועוד. בהיעדר מרכיב חיוני, המפעל כבר לא יוכל לתפקד כראוי. הגוף שלנו פועל באותה צורה בדיוק. הוא זקוק לאנרגיה (סוכר), חומרי גלם (חלבונים), מים, חמצן, מנוחה, ודברים נוספים שהכרחיים לתפקוד תקין. כל עוד נספק לגוף את הצרכים שלו, ונמנע ממנו הפרעות המפעל יתפקד בצורה נפלאה והרמונית, ואנחנו נהנה מבריאות מרשימה. אם לא נדע מהם צורכי הגוף, או שלא נצליח לספק אותם, יתחילו להתעורר בעיות, בצורה של מחלות שונות ומשונות.
נעמיק את ההקבלה לרכב. אם השקעת מאות אלפי שקלים ברכב חדש, כנראה שתרצה לקחת אותו למוסך המורשה של היצרן. ההיגיון אומר שמי שייצר את הרכב ידע לטפל בו בצורה הטובה ביותר. כי בעומק, הייצור והתיקון אינם פעולות שונות, אלא פעולה זהה לגמרי. אין הבדל בין בניית המנוע במפעל הראשון לבין התיקון שלו במוסך הקרוב לביתך, ממילא, כדי לדעת איך להחזיר לפעילות צריך להכיר את המערכת. (זה לא לגמרי מדויק, אם אתה לא יודע איך מנוע עובד, אתה יכול לנסות לתקן אותו בצורה של ניסוי וטעיה, אבל כדי לעשות תיקון אמיתי ושורשי אתה חייב לדעת איך המערכת בנויה). אם נחזור לחיים שלנו, המסקנה תהיה שכמעט תמיד עדיף לתת לגוף שלנו לטפל בעצמו מאשר להסתמך על עזרה ממקור חיצוני. (אני כותב כמעט כי אם אדם עבר תאונת דרכים והוא צריך חוסם עורקים לא כדאי לו לחכות שהגוף שלו יטפל בעצמו).
יש עוד הרבה מה לומר לגבי האחריות שלנו לבריאות שלנו, אבל להפנמה של מה שכתוב כאן יש חשיבות גדולה בפני עצמו, כך שגם אם קראת רק את המאמר הזה כבר נפתח לך פתח להיות יותר אחראי לחיים שלך.