לעודד להקים בית יהודי ולא לדחוק ולהרחיק
לעודד להקים בית יהודי ולא לדחוק ולהרחיק

דבריו של השר רפי פרץ באשר לנישואים בין דתיים הם שיקוף של תפיסה דתית פגומה וזילות שואה. השימוש במושג שואה בקשר של התנהגות אנושית הנובעת מבחירה, פוגעת בזכרם של קורבנות השואה וניצוליה, ויש בה אף יסוד כלשהו של שנאת זרים וגזענות.

בהיותי רב ואיש חינוך העומד בראש מוסד המכשיר רבות ורבנים אשר מקבלים על עצמם אחריות לאפשר העמקה של שיח הזהות היהודית בישראל, אני מצר על כל יהודי שנהיה פחות יהודי ורואה בכך דבר שפוגע במשימה הראויה של שימור ופיתוח המסורת והמורשת היהודית. פיתוח שצריך להיות מבוסס על ידע, התנהגות אישית ובחירה חופשית.

אך צריך לזכור כי יש הרבה דרכים להיות יהודים, וגם משפחה שאחד מבני הזוג בה אינו יהודי, יכולה לבחור בסופו של דבר להיות חלק מהגורמים המשמרים של היהדות – אם משפחה כזו תבחר להעמיק את הידע היהודי שלה ואת העשייה היהודית שלה. אם משפחה כזו תקיים למשל סדר פסח, תדליק נרות שבת, תבקר בבית כנסת, תשתתף בשיעורי תורה, ותשלח את ילדיה לחינוך יהודי – היא תעמיק את הזהות היהודית שלה. 

כן, חתונה עם מי שאינו יהודי – אסורה לפי ההלכה, ואם בן הזוג הלא־יהודי הוא האם – הרי שילדיה לא יהיו יהודים על פי ההלכה. אבל אם הם יקבלו על עצמם אורח חיים יהודי ויכירו את הערך המוסף שלו לחייהם, ייתכן מאוד שהם יבחרו לקבל על עצמם את היהדות ולהתגייר.

עמיתיי בארה"ב עושים רבות כדי לקרב יהודים למורשת ולמסורת, לחוות חוויות יהודיות משמעותיות, ולחנך את ילדיהם בחינוך יהודי. הם עושים זאת גם במקרים בהם כשמדובר בבני זוג שאינם יהודים על פי ההלכה, או בילדים של זוג כזה. הם עושים זאת מתוך אהבה גדולה לכל אדם באשר הוא אדם, והבנה כי דחיית אנשים והרחקתם מן הקהילה היהודית אינה הדרך. ועל אחת כמה וכמה השימוש במילה שואה.

באופן דומה, מדיניותה של הרבנות בישראל כלפי מי שמנהלים אורח חיים יהודי אך מתקשים להוכיח את ייחוסם היהודי, ערעורה על שיוכם לעם היהודי, ותביעתה להשיג מידע הכרוך במאמץ גדול (כמו במקרה של אנה אהרונוב שאליו נחשפנו השבוע), מדגישה את ההתמקדות במטרה הלא נכונה.

האתגר של המחנך היהודי הוא שימור המסורת והמורשת, העמקת ההיכרות עמה ועידוד אנשים להקים בית יהודי – לא לנהל מדיניות דוחה ומרחיקה. רצוי ואף מומלץ להציב מודלים מקרבים, ולא לזלזל ולהתייחס בקלות ראש לשליחת אנשים לאיתור המצבה של הסבתא של הסבתא שלהם.

המחויבות שלי להמשכה של המורשת והמסורת תובעת ממני לפעול למען מדינת ישראל שבה השיח היהודי וודאי נציגיו הממסדיים מציגים יהדות המכבדת כל אדם, והמכבדת את הזכות שלו לבחור את דרכו. יהדות שמאמינה באיכותה וביכולתה לספק משמעות לאנשים, אך מבינה כי היא ניזונה מריבוי הדרכים להיות יהודים.

בתפיסה זו אין מקום להשתלח במי שבוחר אחרת, אלא יש להציג מדוע אני סבור שיש ערך מוסף לבחירה לחיות חיים יהודים עשירים בידע ובחוויה יהודית. מוזר ועצוב איך מי שמייצג את "הבית היהודי" או את קביעת המדיניות של החינוך ושל עתיד ילדינו – הורס את יסודותיו.

בדבריו שר החינוך מועל בשליחותו החינוכית, שכן במקום להסביר כי ראוי שאדם יחזק את זהותו התרבותית, הדתית והלאומית, הוא גורם ליהודים להרגיש רחוקים יותר מן המורשת שלהם, ופוגע הן במי שנישא בנישואים בין־ דתיים ובסיכוי שהוא יבחר להקים בית יהודי, והן בקורבנות השואה וניצוליה.