שוברים שתיקה ומזדהים

אז מה הם "טיפולי המרה"? מהי הקללה הנוראה הזו? אומרים שזה חשוך ופרימיטיבי, כואב ואכזרי, מתארים מכות חשמל ועוד דברים מבהילים.

הרב משה (מוסא) כהן , י"א בתמוז תשע"ט

שר החינוך, הרב רפי פרץ, איש עשייה וחינוך, הביע דעתו ושיתף מניסיונו סביב מצוקת הנוער המכונה להט"ב.

המראיינת שאלה על "טיפולי המרה" והשר פרץ לא נבהל מהמושג ואף השיב לה שהוא מכיר את הטיפולים הללו ואף מפנה אליהם תלמידים שנזקקים לכך.

את עשייתו הברוכה של הרב פרץ עם תלמידיו הרבים אין בכוונתי לפרט. היא ידועה ומוכרת, והיא מוכחת דרך אלפי הבחורים שעברו דרכו. אגב, לאף אחד ממבקריו הרבים שקפצו על המציאה לקנטר ולהשמיץ, אין ולו עשירית ממספר תלמידיו וניסיונו החינוכי.

אז מה הם "טיפולי המרה"? מהי הקללה הנוראה הזו? אומרים שזה חשוך ופרימיטיבי, כואב ואכזרי, מתארים מכות חשמל ועוד דברים מבהילים.

נקודת המוצא היא הנקודה הקריטית. שאלת הבסיס העומדת על הפרק היא מהי נורמאליות. האם כל אחד מגדיר נורמאלי להבנתו והרגשתו, או שיש דעת הרוב המקובלת? האם נורמאליות היא המציאות הרווחת בעולם, של משפחה המורכבת מגבר ואישה, זוג המסוגל להביא ילדים לעולם, להימשך זה לזו ככל עולם החי על שלל צבעיו וגווניו, או שמא נורמליות היא גם תופעה שקיימת מאז ומעולם רק בין בני אדם מאוד מסויימים, תופעה של משיכה מינית לסוגי מיניות אחרים כגון הזהים לך או אפילו כבת זוגו של בלעם בפרשת השבוע האחרון. 

אנו שטופים בזרם אדיר ואין-סופי של חינוך ללגיטימיות של הלהט"ב ומצד שני לאיסור מחשבה, שלא לדבר על דיבור, על כל מחשבה אחרת. אין רשות לחופש הדיבור ואין נאורות לפתיחות מחשבתית בנושא. ממש משטרת דעות שיכולה להתחרות בכבוד רב במשטרי הטאליבאן, חומניזים, דאע"ש ועוד כהנה.

נחרוג ממנהגנו ונפתח את דלת חדרינו להצצה פנימה, דלתו של היועץ החינוכי בעבודה עם נוער בגיל ההתבגרות. יועצים חינוכיים שמצוקות הנוער מגיעות אליהם, ושם הכול פתוח ללא פוליטיקה וזרמים חברתיים.

מגיע בחור  או בחורה אוהב ה', נאמן לתורתו ומקיים מצוותיו, ומתאר את הרגשתו למשיכה מינית לחבריו בחדר ובסניף. הבילבול לא קטן ואיתו המצוקה. תפקידי עתה להיות לו למשענת ולתת עצה. 

רובם הגדול של הפונים מביעים את רצונם לחיות חיים כפי שהם מכירים מרוב האנושות, שהם גם חיים התואמים להדרכת המהנדס הראשי של העולם שיודע מה נכון ואמיתי לברואיו. הפתיחות הכללית הקיימת לנושא לא מעודדת את הפונה, מכיוון שדרך החיים המוצעת לו ברחוב סותרת את השקפת עולמו ונאמנותו לאמונתו ודרך חייו. המוחלטות שבאמירה האגרסיבית שמציעה ודורשת לקבל את עצמך כמו שאתה, מביאה את המתבגר למחשבות אובדניות, ממש הפוך מדבריו של שר המשפטים השר אוחנה. הליכה עם הרגשתו הנוכחית היא מבוי סתום ודרך ללא מוצא. היא אומרת לו:  תחיה הפך מצפונך, תהיה חוטא, הכול בסדר. וחוסר האונים ניכר בדבריהם של הפונים.

כאן חוזרת נקודת המוצא. לטעמנו ולפי צו מצפוננו ודרך חינוכנו, דרך החיים הנכונה היא בזוגיות של אישה ואיש, ולשם נכון לכוון את הנוער שלנו. הידיעה המפתיעה מאוד, שקיים סיכוי כלשהו לכך שנער כזה יוכל לאהוב בנות גילו ולהימשך אליהן, או שנערה תימשך לבנים בני גילה, מעודדת אותם ומקלה על מצוקתם.  נכון שאין לכך ביטחון וייתכן שהדבר לא יעלה בידו, אבל את הניסיון לשנות ואת התקווה לחיים נורמאליים, לזוגיות נורמאלית, לילדים שלו משלו, לשייכות לקבוצת הרוב המוחלט ביקום כולו, לנאמנות לדרך חייו ואמונתו – את כל אלו אין לי רשות לגזול ממנו.

אז מה, עוברים למכות חשמל? המרה? 

המושג "על הרצף", שמוכר לציבור הרחב מתחומים שונים כמו קשיי תקשורת או הגדרת רמה שכלית וקוגניטיבית, קיים גם כאן. ישנם שנמשכים רק לנשים, ישנם שנמשכים רק לגברים, ויש באמצע הרבה אפשרויות נוספות על הרצף.

מסתבר שבחלק נכבד מהמקרים, ורק לשם הדוגמה, בחור שחווה קושי מול הורה בבית, מפתח תלות  וחיפוש קשר לא נכונים בהמשך דרכו, ותוך כדי עיצוב זהותו המינית הוא מעצב לו תפיסה דומה על עצמו. החיבוק החם מחבר דואג ממלא חוסר עמוק אצל הנער, ועל דרך זו נבנית תפיסתו. משם, ובתוספת ההתקפה לנורמאליות שבתפיסה הלהט"בית, תופס הנער את עצמו כבעל משיכה מינית לגברים ונכנס למבוי הסתום ולמחשבות אובדניות או לדיכאון, הפרעות אכילה, ירידה במוטיבציה וכו'. ובדומה לזה גם אצל הנערות. 

מפגשים עם פסיכולוגים, בעלי מקצוע וידע רב, לשם שיחות להבנת מצבם והרגשתם, תוך ליווי אוהד וחם של הצוות החינוכי והבית התומך, פותחים לנער פתח להבנה מחודשת את עצמו. אין כפייה ואין איומים. אין חשמל ואין מכות. יש פסיכולוג מומחה לנערים מתבגרים ונער שרוצה לשמוע ולקבל.

אנו יודעים לומר שבגיל ההתבגרות, חיפוש הזהות הוא טבעי והמחשבות על נטיות שונות גם הוא טבעי, הקיבוע של המחשבה הזו לזהות היא הטעות והיא דבר שאינו נכון ואין בה כדי להעיד שישנה כאן נטיה הפוכה. מידע זה לנער הוא כמים קרים על נפש עייפה. פעמים שאחרי סדרת מפגשים נעימים כאלו, מבין הנער את מקומו ומעצב את זהותו המינית מחדש. פעמים שהדבר מצליח ופעמים שלא. בכל המקרים נשאר הבחור חלק מקבוצת השווים, תלמיד מן המניין, אהוב ומוערך. 

זוהי ההמרה המדוברת, זאת ההצעה הניתנת לבחור, והיא יוצאת מנקודת המוצא הראשונית הסוברת מהי נורמאליות. דעה המתבססת על רוב האנושות ועולם החי ומתבססת על דעת תורה והדרכת בורא האדם והעולם. ההמרה הזאת היא פתח תקווה לנערים ולנערות רבים. אצל חלקם היא לא רק פתח תקווה, אלא גלגל הצלה שהחזיר אותם לחיים נורמליים על פי אמונתם ותפיסתם.

רבים קפצו על שר החינוך, הרב רפי פרץ, והשתלחו בצורה חסרת רסן, ללא יכולת לקבל דעה שונה מדעתם וללא טיפה של הכלה.

כיועץ חינוכי וכר"מ בישיבה תיכונית, בחרתי להזדהות בעניין זה, עם דרכו החינוכית של שר החינוך, הרב פרץ.