הדילמה שתכריע את תוצאות הבחירות

אסור לקחת אפילו את הסיכון הקטן ביותר שאחת המפלגות לא תעבור את אחוז החסימה. דומני שבנט צריך לקבל את הבכורה ולא שקד.

צחי לוי , ט"ז בתמוז תשע"ט

צחי לוי
צחי לוי
צילום: עצמי

הציונות הדתית מפוצלת לשני גושים אלקטוראליים:

גוש "ליברלי" המיוצג על ידי הימין החדש וזהות - שקיבל 7 מנדטים בבחירות ולא עבר בשל פיצול אך הוכיח שהמסר שלו מסוגל להביא קולות חילוניים ומסורתיים.

גוש חרד"לי של איחוד מפלגות הימין (כולל עוצמה יהודית) - שקיבל חמישה מנדטים בבחירות. נכון ש''עוצמה'' הודיעו על פרישה אבל כולנו מבינים שככה בפוליטיקה משפרים עמדות במו"מ. אין להם אופציה אחרת.

על בסיס תוצאות הבחירות, כאשר שני הגושים האלו רצים בנפרד סיכוי סביר שיעברו את אחוז החסימה, עם סיכון נמוך אך לא מבוטל לגוש החרד"לי. 

השאלה הטקטית הכי חשובה עבור המחנה הלאומי במערכת הבחירות הנוכחית, היא האם לאחד את שני הגושים למפלגה אחת.

היתרונות בריצה נפרדת:

מפלגת "הימין החדש-זהות" יכולה להביא קולות צפים של ימין רך, להערכתי לפחות מנדט אחד נוסף על ה-7, אך כנראה שלפחות עוד 2-3 עם קמפיין חכם. אלו אנשי כחלון לשעבר שכנראה עברו לליברמן כי הם לא מוכנים לתמוך בנתניהו.

הקהל הזה צריך מפלגה בימין וכרגע הוא ככל הנראה "חונה" אצל לליברמן שקופץ ב 3-4 מנדטים בסקרים. אני לא מתרשם מסקרים המראים יתרון במנדטים לאיחוד כל המפלגות, אני חושב שקמפיין נכון יגרום לשתי המפלגות להמריא.

החסרונות בריצה נפרדת:

כאשר יש מספר אי זוגי של מפלגות בגוש הימין, לאחת המפלגות במחנה הימין אין שותפה להסכם עודפים, מה שיוביל לאבדן מנדט שלם. זה נתון ודאי שחוזר על עצמו בכל מערכת בחירות. בנוסף, ישנו סיכון, נמוך להערכתי, אך כזה שלא ניתן לבטל, לאי מעבר של איחוד מפלגות הימין מה שיגרום להפסד לכל המחנה הלאומי. זה סיכון עצום.

אז האם כדאי "לשחק בונקר" ולאחד את המפלגות או להמר על ריצת שתי מפלגות בתקווה שכולן עוברות ואז המחנה הלאומי גורף ניצחון גדול? זו אכן שאלת השאלות.

בהנחה שאיחוד בכלל אפשרי (וזה כלל לא בטוח) התשובה שלי היא – "לשחק בונקר" ולא לקחת שום סיכון גם אם הוא נמוך. אסור לקחת אפילו את הסיכון הקטן ביותר שאחת המפלגות לא תעבור את אחוז החסימה. כאשר שרידות המחנה הלאומי על הכף, אסור להמר גם כנגד סיכוי סביר להצליח.

האיחוד צריך להיות טכני בלבד ומיד לאחד הבחירות יתפצלו שתי הרשימות, אך מאחר ומצביעים רבים מיחסים חשיבות לסמליות של מי שמוצב במקום הראשון, דומני שבנט צריך לקבל את הבכורה ולא שקד.

הנימוק: הרב פרץ כבר הסביר שיש קושי לגיטימי לחרד"לים להצביע עבור חילונית (ולא בגלל שהיא אישה חלילה). באותו ראיון הוא הסביר שעם בנט זה דווקא אפשרי כי הוא דתי. אני מציע לא לזלזל בהערה הזו.

בנוסף, על בסיס תוצאות הבחירות יש למפלגה המאוחדת של בנט ופייגלין שבעה מנדטים, כך שזה טבעי שהמוביל יבוא ממפלגה מאוחדת זו ולא מהצד החרד"לי הקטן יותר בקולות. בנוסף, הנהגה "לייטית" לא תבריח קולות של "ימין רך" שהצביעו בעבר לבית היהודי בהנהגת בנט. גם זה נתון חשוב.