עוזי ברוך ורבים אחרים קוראים לאחדות מלאה בעקבות חזרה של שקד לראשות הימין החדש בראשותה. אחדות הוא רעיון יפה ואידאל שיש לשאוף אליו, אך ישנם רגעים בהם דווקא חלוקה מתאימה, וחיבורים חדשים הם הכיוון הנכון.
הקריאה לאחדות מחנה הימין זועקת ומדרבנת את המלכה החדשה שקד לנסות תפירת ריץ' רץ' מלאכותי כדי לנצח את השמאל. קמפיין הגוואלד הפנים מיגזרי חושש מאובדן נוסף של קולות, אשר ימנעו פעם נוספת הקמת ממשלת ימין.
נתניהו ואשתו "מתנשאים על המחנה" ומנסים להכתיב כללי התנהלות וסדר. וברקע שוב קולות מצוקה שגם החיבור הזה לא יביא לרוב של 61, ושוב הגורל של כל המחנה מוטל בידיו הלא אמינות של ליברמן.
בניית הבית היהודי והחיבור של בנט ושקד למה שהיה פעם המפד"ל היה נכון לשעתו, וחבל שהסתיים מוקדם מדי, כפי שתוצאות הבחירות הוכיחו. אבל משכבר נעשה, יש בו הגיון מבני רעיוני חשוב וברור, שנכון לשמר אותו.
לא מתאים היום ל"תפור" תפירה מלאכותית של הניתוח שנעשה. הקרע שנעשה בשעתו לפני הבחירות הקודמות עם נטישת הבית היהודי של בנט ושקד הוא בלתי ניתן לאיחוי, וטוב להשלים איתו. אכן נוצרו פערים משמעותיים בציבור הדתי לאומי ובימין כולו בין הפלורליסטים, הליברלים והחרד"לים, ולכן נכון לימין החדש לנסות לתקן את כישלונו הקודם, ולהתמודד לבד. איחוד יציל אולי כמה מנדטים בודדים אבל לא ישנה את תמונת הגושים, ולא יעזור להקמת ממשלת ימין במתכונת ישנה חדשה.
אם בכל זאת תהיה אפשרות לחיבור הרי המכסימום מצד הימין החדש צריך להיות בלוק טכני, ולא יותר.המשבר הפוליטי הנוכחי הוא דווקא הזדמנות לבצע את מה שמתבקש מהמציאות הפוליטית, וזה חילופי הנהגה בימין , והבחירות הקרובות תהיינה מן הסתם עוד שלב בדרך לכך. או בתוצאות הישירות להם, או במה שיקרה אחרי כן.
במובן הזה יתכן שליברמן הוא פרטנר לימין החדש יותר מהרב פרץ וסמוטריץ. המשותף ביניהם היא ההבנה שהגיע הזמן לחילופי שלטון בימין. כדאי לבדוק דרך להידבר עם ליברמן, ולנסות לגבש טקטיקה ואולי אף אסטרטגיה להובלת התהליך להחלפת נתניהו, רצוי בהידברות ובהסכמה, ואם לא במעט לחץ, כפי שהפעיל נגדו ליברמן. ליברמן טרפד את הקמת הממשלה מסיבות מגוונות משלו, רובם אישיות, והצליח לשקם את עצמו על המפה, בשעה שכבר היה כמעט מתחת המפית. הוא לא פרטנר לשום מיפלגה לאידאולוגיה וערכים, אבל החרדים השכילו יפה ל"גנוב" איתו סוסים בבחירות לעיריות, ויתכן שניתן יהיה לארגן איתו תהליך של חילופי הנהגה בימין.
בנט רמז משהו בכיוון שלא ייתן יד פעם נוספת לפיזור הכנסת, במידה ונתניהו לא יצליח גם הפעם להרכיב ממשלה. חשוב לא לשחק לידי נתניהו בקריאות ההצלה שלו מידי השמאל. השמאל עדיין חלש ומפולג דיו, ואין סכנה של ממש של גוש שמאל. הסכנה היחידה היא דווקא מנתניהו, שימשיך ל"שגע" את הימין והמדינה במאבק הישרדותו, שנראית מועדת מראש לכישלון, בשל הפרקליטות ושלטונות החוק, אשר עדיין חזקים דיים להפילו.
חשוב ללכת קדימה ולא אחורה במינהרת הזמן לקראת חילופי המשמרות של נתניהו ואחד מיורשיו הפוטנציאלים. לא לגמרי ברור מיהם ה5-7 המועמדים היורשים שציין בנט בראיון, אבל הם קיימים. הגיע הזמן לומר לבני הזוג נתניהו די עם "הטרללת" השלטונית שלכם ולא נלך שוב לבחירות אם ייווצר כביכול מבוי סתום. חבירת אחים לליברמן בבניית תהליך חילופי שלטון בימין היא האפשרות הרצויה.
זה אומר גם שבמערכת הבחירות נכון להפסיק לאגף את נתניהו כתת מיפלגה מימין לו, אלא פשוט לשנות שלטון ובכך לגרום לימין חדש אמיתי, הכולל את הנהגת הליכוד החיובית, וכל המיפלגות הנוספות. התהליך הרצוי מכל, הוא לגשת לנתניהו ולהציע לו מסלול מכובד להמשך שלטון קצר נוסף, תהליך מינוי יורש, וחילופי הנהגה. אבל נראה שהוא אטום לנושא. בכל כוחו וכוחה של שרה הם מנסים להשמיד ולהרוג כל מנהיג שמעז להרם את ראשו, כולל את ראשה של הנסיכה איילת. חבל, כי הצפי הוא נפילה קשה וכואבת מבחינתם, והשלכות הרסניות על הימין והמדינה.
לוואי והשעה היתה כשרה לעשות את השינוי ההכרחי כבר בבחירות הקרובות, אבל נראה שהשעה עדיין איננה כשרה, ודרוש שלב ביניים. הקריאה כאן היא לבנט שהוא המנהיג האמיתי של הימין החדש גם כאשר איילת משווה עצמה ל"שלומציון המלכה". איילת שקד לוקה כרגע בתיסמונת הנסיכה משעה שסקרים ופרשנים פנקו אותה באהדה גדולה, אבל התנהלותה בנסיונות הסרק לחזור לליכוד, ובמגעים השונים שנהלה, היו לא טובים, וכמעט דרדרו אותה למקום של "ציפי לבני של הימין".
היא עדיין מוגנת בטפלון מביקורת ציבורית חריפה, אבל לא לעולם חוסן. מקומה הטבעי הוא ליד בנט ולא מעליו, גם כאשר זמנית היא ממוקמת מעליו, וניתן לקוות לטובתה שהיא מודעת לכך. האופן בו טפל בה בנט בכפפות של משי מעוררת הערכה, והשמוש בה כ"בובה יפה" עשוי לשרת את מטרות הימין בכללו. היא בהחלט ראויה למעמד משמעותי, אבל ראש ממשלה זה תפקיד שלא נראה מתאים לה.
היא אמורה להבין שיש לה תפקיד זמני בשל אהדת הציבור והדימוי החיובי שרכשה בצדק. המאמץ האלקטורלי שלה ושל בנט בבחירות הקרובות אמור להיות לכיוון של פליטי כחלון, אורלי לוי אבוקסיס, והנלהבים לרגע מליברמן. התיקווה שיחד עם בנט הם יבצעו אקזיט פוליטי חדש אשר יקפיץ חילופי הנהגה בימין במועד ג', אשר נראה קרוב למדי.