ימין ושמאל: תמונת ראי

מול מי שטוען שאיחוד הימין ו/או איחוד השמאל, קריטי לניצחון מחנהו בבחירות, מושמעת טענת האיפכא מסתברא: דווקא רשימה מאוחדת עלולה להבריח מצביעים

תגיות: מנחם רהט
מנחם רהט , כ"ב בתמוז תשע"ט

1.קשה להאמין עד כמה עסקני השמאל ו/או הימין מתקשים לצופף שורות ולהתאחד לגושים, לקראת מועד הגשת הרשימות בבחירות לכנסת הבאה. מסתבר שמה שקורה בשמאל, קורה גם בימין, בדיוק נמרץ. ולהיפך. תמונת ראי.

הנה קטעים נבחרים מעטים, מטור הפרשנות הפוליטית של חמי שלו, שללא ספק חצב את הדברים מדם ליבו. התרעותיו הנוקבות ויורדות חדרי בטן, ראו אור בהארץ השבוע (23.7):

"ערב בחירות בעלות חשיבות קיומית לעתידה של המדינה, ראשי גוש המרכז־שמאל מתנהלים כילדים מפונקים ומעצבנים בגנון. היסטוריוני העתיד יתקשו להסביר את התופעה. במקום לעמוד שכם אל שכם מול בנימין נתניהו, הם מפרקים את עצמם לדעת. במקום לקיים את שבועת האמונים שלהם למדינה, הם מאפשרים לשחצנות, אגו, טהרנות, נקמנות, קטנוניות וכדאיניקיות להכתיב את מהלכיהם, עד למפלה המובטחת.

"...כעת נותרו רק עשרת ימי תשובה עד למועד הגשת הרשימות לכנסת. אם יתרחש נס, אלה יהיו עשרה ימים שישנו את העולם: מובילי המחנה יתעשתו ויתלכדו תחת הדגל המשותף של הדחת נתניהו. אם לא, הם מסתכנים בכך שאחד מהם לא יעבור את אחוז החסימה, יפיל את הגוש כולו לקרשים ויותיר את ישראל שדודה לרגלי נתניהו וקואליציה ימנית, לאומנית וחשוכה מאי־פעם".

2. קשה להאמין עד כמה התיאור הזה, שמצביע על מצבו העגום והמפורר של השמאל, תואם בדיוק את המצב בימין. אחד על אחד. תאימות מלאה. שני צידיו של אותו מטבע. 

להבנת עומק השבר בימין/שמאל (מחק את המיותר), הנה דבריו של חמי שלו, אבל בשינויים קלים: במקום המונח 'שמאל מרכז', למשל, כתבנו 'גוש הימין', ובמקום שמו של נתניהו בטקסט המקורי, שינינו ל-גנץ לפיד. וכן הלאה על זו הדרך.  

ותראו מה יצא לנו. תמונת ראי מופלאה. העתק זהה למקור. הנה:

"ערב בחירות בעלות חשיבות קיומית לעתידה של המדינה, ראשי גוש הימין מתנהלים כילדים מפונקים ומעצבנים בגנון. היסטוריוני העתיד יתקשו להסביר את התופעה. במקום לעמוד שכם אל שכם מול השמאל ההרסני, הם מפרקים את עצמם לדעת. במקום לקיים את שבועת האמונים שלהם למדינה, הם מאפשרים לשחצנות, אגו, טהרנות, נקמנות, קטנוניות וכדאיניקיות להכתיב את מהלכיהם, עד למפלה המובטחת.

    "...כעת נותרו רק מספר ימים עד למועד הגשת הרשימות לכנסת. אם יתרחש נס, אלה יהיו הימים שישנו את העולם: מובילי המחנה יתעשתו ויתלכדו תחת הדגל המשותף של ניצחון הימין. אם לא, הם מסתכנים בכך שאחד מהם לא יעבור את אחוז החסימה, יפיל את הגוש כולו לקרשים ויותיר את ישראל שדודה לרגלי גנץ-לפיד וקואליציה שמאלנית, הזויה וסהרורית מאי־פעם".

    3. לא יאומן עד כמה זהה מצב ההתפוררות בשמאל למצב ההיפרדות בימין לרסיסי סיעות. ללמדך, שסדנא דארעא חד הוא. שהבעיה הקריטית הרודפת את מחנה הימין, וגם את מחנה השמאל, זה כמה מערכות בחירות, הן ההתפצלויות הבלתי פוסקות. הפיינשמקרים בימין ובשמאל לא יכולים לשאת איש את קירבתו, וריחו השונה אך במשהו, בקוצו של יו"ד, של רעהו, איש מחנהו. כך בימין וכך בשמאל. כל מחנה והבעיה שלו, שהיא ממש אותה בעיה של המחנה היריב. 

3. השבוע אמנם נעשה בימין מהלך קריטי, שהוסיף פעימה בליבו של כל שוחר ניצחון הימין. ובשמאל אפילו לא התחילו לדבר על איחודים. בימין לעומת זאת תמה המחלוקת בין שני מובילי 'הימין החדש' נפתלי בנט ואיילת שקד, במידה רבה הודות לנדיבותו הפוליטית של בנט, והרשימה בראשות שקד יצאה לדרך. 

הדברים דלהלן יתייחסו למחנה הימין, אבל אפשר לראות בו גם את מצבו העגום של מחנה השמאל – אם רק יבוצעו שינויים קלילים בטקסט. 

אז ניגש לימין. הבעיה שלו היא, שמפלגת הימין החדש שחזרה לחיים אחר תקופת שיתוק מחמת הלם התבוסה בבחירות, היא רק אחת משלל הרשימות המפוצלות בימין. מי סופר? האם יספיקו להתאחד בחלקן או במלואן בזמן הקצר שנותר עד למועד האחרון להגשת הרשימות, בשבוע הבא? ושאלה חשובה יותר היא, האם בכלל כדאי להתאחד לרשימת ימין רב גונית אחת, או שמא עדיף להציע לבוחר שתיים-שלוש רשימות ימין, כל אחת בעלת איפיון משלה, תוך נטילת סיכון מודע – וכבד מנשוא – של אובדן עודפי קולות בשיעור של עשרות אלפי קולות ימין שייזרקו לפח.

4. אכן, דילמה נוקבת. ההכרעה קשה מנשוא. המצדדים באיחוד הימין כולו לגוש אחד גדול מימין לליכוד (ששאלת ימניותו נתונה במחלוקת גדולה),  מזהירים, כי אובדן קולוסאלי נוסף של קולות ימין שייזרקו לפח, עלול לחולל תוצאות הרות אסון שטווח השפעתן עד קו האופק. כבר ניכווינו קשות, אומרים בימין (וטענה כזו יכולה להישמע בשמאל, רק במהופך), כשהשמאל ניצח והמיט עלינו את אסון אוסלו, ופעם שניה ניכווינו כשניצחונו של הפוליטיקאי הנכלולי אריאל שרון ("דין נצרים כדין ת"א") חירב את גוש קטיף. 

ועוד מזהירים מצדדי האיחוד הגדול בימין: לציבור הסרוג, שמרכיב את רוב מניינו ובניינו של הימין, יש המון מה להפסיד, במקרה של תבוסה. החינוך הסרוג לגווניו, תנועות הנוער, המכינות והשירות הלאומי – כל ההישגים בתחומים אלה ואחרים עלולים לרדת לטימיון במקרה של תבוסה נוספת; וכל המציאות המדיניות עלולה להידרדר (גם כיום היא לא משהו; למשל בניה פרועה של הערבים לעומת הקפאה ליהודים, החרבת יישובים מול עידוד ההפקרות בחאן אל אחמר, הזרמת מיליונים במזוודות לחמאס, וכן על זו הדרך). אם הליכוד ייסר אותנו בשוטים, תייסר אותנו ממשלת גנץ-לפיד ושות' בעקרבים.  

הרב דניאל שילה, ממייסדי תנועת ההתיישבות ולשעבר רב היישובים קצרין וקדומים, העלה נימוק נוסף, חשוב מאוד במישור האידיאולוגי של כלל ישראל ותורת ישראל, המחייב איחוד כולל בימין: בשנים האחרונות, מעניקים השמאל והימין את משימת ייצוג התורה בארץ בידי החרדים, בהיעדר ייצוג סרוג כבד משקל. אלה יוצרים רושם כוזב, כאילו תורת ישראל מתנגדת למדינה, לציון יום העצמאות, לשירות בצבא, להשתלבות גברים במעגלי הפרנסה, ובקיצור, כאילו תורת ישראל מתייחסת במעוות, חלילה, לאירועי התקופה. ולא היא, כידוע.

5. מול הטענה שפיצול יוביל לאובדן קולות, ע"ע חמי שלו, מועלית דעה בדיוק הפוכה: דווקא איחוד יוביל לאובדן קולות. הכיצד? התשובה פשוטה: יש בימין ובשמאל פיינשמקרים, אניני טעם, שלא יוותרו על פיסת אידיאולוגיה, גם לא במילימטר. בואו נבחן את מצב הפיינשמקריות בימין (והמצב דומה בשמאל, אבל במהופך): הטענה היא שבמחנה מצביעיו הפוטנציאליים של הימין שמימין לליכוד, קיימים מצביעים לאומיים, החל בדתיֵי-לַייט וכלה באזרחים חילוניים-בהכרה אבל ימניים, שסולדים מן האופי הדתי-חרד"לי של הרשימה המאוחדת המתהווה. אפילו תעמוד שקד בראשה, יתפסו בה עדיין עמדות הכרעה הרבנים הסרוגים שמרפי פרץ ודרומה. וזה, מסתבר, לא לטעמם. מה לעשות, יש גם אתאיסטים בימין. והרבה.

באין חלופה של רשימת ימין לא דתית, הם יעדיפו לשבת בבית. הצבעה לנציגים דתיים אינה אופציה מבחינתם. מדובר ברבבות קולות שהצביעו בפעם האחרונה כחלון, ליברמן, אורלי לוי וכחול-לבן, והתאכזבו. על פי דעה זו, הצגת רשימה אחת מאוחדת לימין, היא מהלך אנטי לוגי, שתניב רבבות קולות ימין שלא יגיעו לקלפי ולא ייספרו. בעל דעת איפכא מסתברא שכזו המשיל את המרוץ לכנסת ללא רשימת ימין אחת שאינה דתית, כהתאבדות, כתאונת דרכים מודעת המשודרת בהילוך איטי, וסופה ידוע מראש. 

6. ההכרעה אכן קשה כקריעת ים סוף. כל החלטה תגרור מחיאות כפיים מזה, ובו בזמן ממש ביטויי סלידה מזה. אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי. דילמת האסיר בכבלי מצפונו האידיאולוגי. והמבוכה גדולה. נחמת עניים: גם אצל היריב הפוליטי המצב ממש זהה.   

(באדיבות שבועון 'מצב הרוח')