היכונו לליל הסכינים הארוכות

ממשלת האחדות שתקום אחר הבחירות תספק הזדמנות מצויינת לבית נתניהו: שרה תיפרע משנואי נפשה בנט ושקד, ובעלה יקים ממשלת מרכז כלבבו שתקפוץ על תכנית המאה של טראמפ שפירושה היפרדות מחבלי מולדת

מנחם רהט , כ"ט בתמוז תשע"ט

דעות מנחם רהט
מנחם רהט
צילום: עצמי

1.

עוד מעט שעות נותרו עד לנעילת דלתותיה של ועדת הבחירות המרכזית בפני הרשימות המתמודדות בבחירות לכנסת ה-22. הגענו לישורת האחרונה של המשאים והמתנים הגלויים והחשאיים. עוד מעט קט נברך על המוגמר. טוב או רע, זה מה שיש, ועם זה צריך לנצח.

עכשיו, ורק עכשיו, מתחיל הדבר האמיתי. כל מה שראינו עד עכשיו, היה רק בבחינת קדימון. עכשיו יתחילו היריות הקטלניות בתוך הנגמ"ש. בעיקר מצידו של המפקד שעל סף אובדן עשתונות וסיכויים.

נתניהו, כמו נתניהו, ישלוף מהבויעדם את שיטת הגעוואלד וישתה את קולות הימין, בטענה השיקרית, האופיינית כל כך לשיטת הנתניהו'איזם, שהיעד חייב להיות 'רק ליכוד גדול'. ואילו הימין יטען, ובצדק, שבשיטת הבחירות שלנו, לא הגודל קובע אלא משקלו ברוטו של הגוש כולו.

2.

לאמור: הפוך, גוטה, הפוך. ככל שיקטן כוחו של נתניהו ויגדל כוחו של הימין האמיתי, תצמח אך ברכה לשוחרי הימין: נתניהו יהיה מחוייב יותר לימין ותישלל ממנו האפשרות לגלוש למחוזות המרכז והשמאל, כדרכו מאז ההתנתקות הארורה, דרך הקפאת ההתיישבות ועד הלבנת הבניה הפראית הערבית כולל חאן אל אחמר שתקועה לכולנו בגרון, בזכות 'ימניותו' הכוזבת של נתניהו, שרק בשבוע אישרה בניה ערבית בשטחי C ומנעה בנייה חדשה ליהודים ברמת הגולן, אבל אישרה 500 יחידות דיור לדרוזים.

 כל חזון הבלהות הזה עלול להתרחש בממשלת נתניהו-ימין, אם הימין לא יהיה מספיק חזק לבלום את השמאלתו של נתניהו. אבל זה עדיין הקטע הפחות מאיים. נחשו מה יקרה אם האריתמטיקה לא תעניק לליכוד פלוס הימין רוב של 61, שיבטיח כינונה של ממשלת נתניהו בחסות הימין.

3.

הו, הו! כאן מצוי חזון האפוקליפסה-עכשיו, שאורב למחנה הימין כולו – והוא, למרבה הצער, הכי ריאלי:

נתניהו, שזה לו המירוץ האחרון כנראה, בטרם יפרוש מהחיים הפוליטיים, יעדיף פיאנלה של יישום ההזדמנות האחרונה לסגירת חשבונות: להדיח לאופוזיציה את בנט ושקד שנואי נפשו, בהשראת שרה המתעבת אותם יותר מאשר את האיראנים, ולראות אותם מתייבשים בחוסר מעש בספסלים האחוריים – בעוד הוא ממלא לסירוגין תפקידים של ראש ממשלה ושר חוץ/אוצר בממשלת האחדות עם גנץ.

תהיה לנתניהו סיבה נוספת שלא לצרף את הימין עם שקד ובנט לממשלת האחדות. במסגרת הגראנד פיאנלה שלו, יפעל נתניהו ליישם את תכנית המאה של הנשיא טראמפ, שמבלי להיכנס לפרטיה ניתן לסכמה שהיא בלתי קבילה מבחינתם של שלומי אמוני ארץ ישראל. בלעדיהם, ובתמיכת גנץ-לפיד, ייקל עליו מאוד בממשלת האחדות לשפר סיכוייו לקבל את פרס נובל לרגל סיום כהונתו בראשות הממשלה ויישום תכנית המאה.

4.

ככלות הכל, זו המסקנה ההגיונית המתבקשת משיח הנשים שניהלו שרה נתניהו ומיכל פרץ, רעיית השר רפי פרץ, שבה מדברת שרה עם מיכל בפירוש על הסיכוי שהבחירות יסתיימו עם ממשלת אחדות. מיכל, בתמימותה, דיווחה על פרטי השיחה עם שרה לאחד מבני שיחה, שהקליט והדליף לעמית סגל.

וזה מה שנאמר בשיחה (בתוספת הבהרות של המבלה"ד, בסוגריים מרובעים): "נתניהו הבטיח [אמרה שרה נתניהו למיכל פרץ], שאם הוא [רפי פרץ] לא יוותר לשקד, ולא יפנה למענה את המקום הראשון, הוא [פרץ] יהיה [לאחר הבחירות] שר החינוך, ושאם יוותר, הוא [פרץ] לא יהיה... את הבית היהודי, הוא [נתניהו] ייקח [לממשלה], את איילת הוא לא ייקח. זה בדיוק מה שהוא [כלומר היא, שרה] רוצה. אני אומרת לך את זה בוודאות, כי הוא [כלומר נתניהו מפיה של שרה] אמר לנו את זה בהרבה צורות".

אבל הפאץ' ליין מחכה לנו בהמשך: "אם הוא [נתניהו] הולך לאחדות עם גנץ, אז הוא יקח אותנו [את רפי פרץ] איתו. לכן חשוב מי יהיה הראשון. ביבי רוצה אותנו מאוד". לאמור, מירב הסיכויים שהולכים לאחדות, לא?

5.

לא רק בבית נתניהו מתחילים להבין שממשלת אחדות היא המוצא היחיד לקשייהם של הימין או השמאל להרכיב ממשלה בישראל, וכבר היו דברים מעולם, בממשלת האחדות הרוטציונית בראשות פרס-שמיר. גם הסקרים רומזים שממשלת אחדות היא אופציה, ושאף גוש לא יוכל להשיג 61 מנדטים.

ואם אופציית האחדות מרחפת ונתפסת בבלפור כפתרון לא בלתי סביר, מי ערב לנו שגם אם נתניהו יוכל להקים ממשלת 61 עם בני ושקד, הוא יעדיף אפילו לוותר עליהם, עד כדי כך, לטובת אופציית האחדות. במקום לנהל מו"מ מדמם עם החרדים והחרד"לים ושנואי נפשו בנט ושקד, עדיפה כנראה בעיניו ממשלת אחדות נטולת דתיים, ברוח נוסחת ליברמן: "בלי החרדים ובלי החר"דלים המשיחיים". ליברמן רק שכח להוסיף: "ובלי שנואי נפשה של שרה".

אם לא תחול התפתחות יוצאת דופן ב-44 הימים הקרובים, עתיד מוצאי ה-17 בספטמבר להיות ליל הסכינים הארוכות: ממשלת אחדות על פי נוסחת ליברמן-שרה: נטולת חרדים, חרד"לים וכהניסטים ושקדים ובנטים. ובמלים אחרות: ממשלת שמאל-מרכז (השמאל בסצינה הזו היא מפלגת כחול-לבן, והמרכז היא מפלגת הליכוד), אבל נטולת ימין אמיתי.

6.

רק התגייסותם של מחרימי הבחירות, הפיינשמקרים למיניהם: הליברלים שלא יצביעו מטעמי יפיפות נפש לחרד"לים, והחרד"לים שלא יצביעו מטעמי פרומקייט לאיילת שקד – תמנע את מגש הכסף שעליו תקום ממשלת אחדות נטולת דתיים.

קיים אמנם גם סיכוי לתזוזת קולות מן המרכז-שמאל לטובת גוש הימין, אם נתניהו היה מתפנה להתמקד בכך. אבל הוא מחפש ליכוד גדול, גם על חשבון השותפים בפוטנציה, כדי ללכת מעמדת כוח לממשלת אחדות נטולת ימין. ולכן יעסוק בירי 'ידידותי' בתוך הנגמ"ש, בגיבוי במשתמע של האידיוטים השימושיים מהימין, הפיינשמקרים למיניהם, שעוד יתנו לו את הכוח, ברוב תמימותם, לירוק בפרצופם עם ממשלת אחדות, נטולת ימין ונטולת דתיים.  

(באדיבות שבועון 'מצב הרוח')