תגובה חדה מסכין

אל"מ במיל' טל בראון , ח' באב תשע"ט

דעות אורח
אורח
ערוץ 7

במהלך חודש מרץ 2002 חלה הסלמה ניכרת בהיקף הפיגועים אותם ספגה ישראל מידי ארגוני הטרור הפלסטיניים שנתמכו והוכוונו על ידי רב המרצחים יאסר ערפאת ימ"ש.

בחודש זה ספגה ישראל את מספר האבדות הגבוה ביותר מבין כל חודשי האינתיפאדה השנייה: בכל רחבי הארץ נרצחו 105 אזרחים ישראלים ונהרגו 26 חיילים. בשטחי יהודה ושומרון לבדם נרצחו למעלה מ־30 חיילים ואזרחים ישראלים, בעוד שבשאר חלקי הארץ נרצחו 81 ישראלים נוספים ב-11 פיגועי התאבדות. שיאם של הפיגועים היה הפיגוע ב"מלון פארק" בנתניה, שארע במהלך ליל הסדר ובו נרצחו 30 מהחוגגים. 

הפיגוע הקשה ב"מלון פארק" היווה למעשה את העילה ליציאה למבצע "חומת מגן", שמטרתו הייתה למגר את הטרור הפלסטיני, לפגוע בתשתיותיו שהתבססו בערים ומחנות הפליטים, ולהחזיר את השליטה הביטחונית ותחושת הביטחון לאזרחי מדינת ישראל. 

הילה מיוחדת ומרתיעה נוצרה לכניסה צבאית למרכזי הערים ומחנות הפליטים הפלסטינים בקרב פוליטיקאים, מפקדי צה"ל בכירים ואזרחים. לדידם היו אילו מתחמים מורכבים (שלא לומר מפחידים, חו"ח) שהכניסה אליהם תהווה מלכודת מוות ותגבה קורבנות רבים.

היה זה תירוץ בידי אי אילו גורמים בצבא, בכנסת ובממשלה שלא להיכנס לעימות רחב היקף ביהודה ושומרון שתוצאתו תהיה הכרעה וניצחון לשם החזרת הביטחון, או שמא חשש לביזיון.

מנהיגותו ואומץ ליבו של ראש הממשלה דאז, אריק שרון ז"ל, שנתן מבטחו במפקדי צה"ל בדרג המבצע, כפי שנתן לאורך שנים מאז יחידה 101 והצנחנים שעיצבו את רוחו הלוחמנית של צה"ל, הם שאפשרו את היציאה ל"מבצע חומת מגן" והכרעת הטרור המאורגן של יאסר ערפאת, במהלך ההתקוממות הערבית המזויינת, שנקראת עדיין בפי כל בשמה הערבי: "האינתיפאדה השנייה".

"מבצע חומת מגן", ספק אם היה יוצא אל הפועל אילולא התגברה עוצמת פיגועי הטרור הרצחניים בזמן קצר יחסית. המבצע היה לדוגמא ומופת לנחישות הדרג הצבאי המבצע מחד ולאומץ ליבו של ראש ממשלה אחד, מאידך.

גוש עציון תחילה

קרל פון קלאוזביץ שהיה תאורטיקן ואיש צבא, מאבות תורת הלחימה המודרנית, היה הראשון לכתוב אודות המרכיבים הפסיכולוגיים והפוליטיים במלחמה. בספרו "טיבה של המלחמה" טען כי: "המלחמה אינה אלא המשך המדיניות באמצעים אחרים". מדבריו אלו משתמע כי למלחמות ישנה תכלית מדינית ברורה שלשם קידום השגתה משתמשים במלחמה.

"מבצע חומת מגן" השיג אמנם תכליות רבות, ביטחוניות בעיקרן ומדיניות במיעוטן, כהחרמתו ובידודו של יאסר ערפאת במוקטעה עד למותו, אך לא נוצל הוא עד תום להחלת הריבונות הישראלית על אף שעל מחבל הארץ של יהודה ושומרון.

ראוי לציין כי הקונצנזוס הישראלי, היהודי ברובו בוודאי, סביב היותם של גושי התיישבות כגוש עציון, ערים כמעלה אדומים ואף שכונות בירושלים כהר חומה, ארמון הנציב וגילה, שהינם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל בכל הסדר עתידי, אם וכאשר יהיה, אינו מוטל בספק.

על כן, כתגובה הולמת למאוויים חשוכים של אי אילו ערבים באשר הם, לסילוקה של הישות הציונית- ישראלית- יהודית מעל פני ארץ ישראל, נדרש כעת להשלים ולמנף לתכלית מדינית את המהלך הצבאי של "חומת מגן", גם אם באיחור קל של 17 שנה, ואת המהלך הצבאי של מלחמת ששת הימים, גם אם באיחור קל של 52 שנים לצד התנפצות שאיפותיהם הישנות של מנהיגים כמשה דיין ז"ל, ולהכריז על ריבונות ישראלית מלאה בשטחים אלו.
יש לפעול ולאפשר את בנייתם וצמיחתם של אזורים אלו עד כדי חיבורם ברצף טריטוריאלי ליתר חבלי מולדת, שאין ספק בקרב רוב הציבור לגבי שייכותם למדינת ישראל, ובכך ליצור מציאות פיזית בשטח שאינה משתמעת לשני פנים. 

מהלך הצהרתי כהכלת ריבונות וסיפוח, המגובה במעשים בשטח כבניית יישובים, אזורי תעשייה, פיתוח החקלאות וסלילת כבישים הם לא רק ביטוי לנחישותו של עם ישראל לחזור לארץ אבותיו ולביתו בכל מובנה של המילה, כי אם קריאה רמה לשכננו הערבים לחדול מסירובם המתמשך וחסר התקווה, להכרה במדינת ישראל כבית לאומי לעם היהודי. 

אין הערבים חייבים לקבל את הקריאה, אך יהיו חייבים הם להבין כי עם ישראל לא יוותר על זכותו של כל יהודי לחיות בארץ ישראל, גם אם גורש ממנה ושב אליה בחלוף 2000 שנה מאז חורבן הבית, או גם אם היה זה אך לפני 72 שנה עת נחרב גוש עציון, ביום ד' באייר תש"ח (13 במאי 1948), יום אחד בלבד לפני הכרזת המדינה, כשנפל כפר עציון בידי האויב שכלל את חיילי הלגיון אשר הסתייעו בערביי הסביבה שהרגו וטבחו באכזריות, במהלך הקרבות ולאחריהם, 242 מחברי הקיבוץ והלוחמים המגנים. 

עד לחידוש ההתיישבות בגוש עציון, לאחר שחרורו במלחמת ששת הימים, הוקמו ארבעת היישובים שנחרבו במלחמת העצמאות מחדש במקומות אחרים בארץ ישראל, ניר עציון (על ידי תושבי כפר עציון) שבחוף הכרמל, משואות יצחק ועין צורים באזור מועצה אזורית שפיר, וקיבוץ רבדים באזור מועצה אזורית יואב.

עתה הגיעה העת להשיב עטרה ליושנה ולעשות את המובן מאליו- להחיל ריבונות על חבלי מולדת במועצות חדשות כישנות. תהה זו התגובה הציונית ההולמת, מקלישאה למציאות של אומה חולמת, כמענה חד מהסכינים והאמירות של מנהיגי הטרור הערבי, כדוגמת דובר החמאס שבהודעתו לתקשורת הערבית הבהיר שהפיגוע, בו נרצח רב"ט דביר שורק הי"ד, הינו תגובה לשיח על הניסיונות לספח את הגדה המערבית לישראל וכהמשך להחלטה לגרש את הכובש מהגדה... תחילה.