צו השעה: אחדות

במדינת ישראל חיים יחד יהודים וערבים. אין צפי שאלו או אלו יברחו מכאן.

הרב אפרים זלמנוביץ' , ח' באב תשע"ט

דעות הרב אפרים זלמנוביץ'
הרב אפרים זלמנוביץ'
צילום: באדיבות המשפחה

ביבי ובני, למען אחדות ישראל, אנא עלו בתשעה באב, לקבר החייל הקדוש דביר הי"ד, והתחייבו בשמו בפני בוחריכם: מי מאתנו שיקבל את המנדט להרכיב ממשלה, יפעל בכל כוחו להקמת ממשלת אחדות לאומית רחבה ככל שרק ניתן, כולל פניה למפלגה המשותפת. אם הכנסת מכילה את כל הפלגים, מדוע ולמה הממשלה לא?!

במדינת ישראל חיים יחד יהודים וערבים. אין צפי שאלו או אלו יברחו מכאן. אין ברירה ואנו חייבים לקיים במדינת ישראל, מדינת היהודים, מדינה דמוקרטית, חיים משותפים. חיים של כבוד. חיים של שוויון וצדק.

יהושע לקראת כניסת בני ישראל לארץ ישראל פנה אל עמי כנען: ראו! אנו שבים אל ארץ אבותינו. מי שירצה להמשיך ולהתגורר פה אתנו יחד בשלום שיישאר כגר תושב. מי שרוצה לברוח שיברח. גירגשי פנה והלך לאפריקה. מי שרוצה להילחם בנו ימות. ערביי מדינת ישראל הם אזרחים שווה זכויות במדינה דמוקרטית. חובת המדינה לאפשר להם אם ירצו על פי כל חוק ודין לשבת סביב שולחן הממשלה.

בכלל, בדמוקרטיה לכל אזרח הזכות לבחור ולהיבחר. לומר אני אשב בממשלה "בלי ביבי" "בלי לפיד" זה נוגד את החוק וגורר שנאת חינם. בית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם. בימים ההם היו הרבה תלמידי חכמים יראי שמים אבל לא צודקים. לא מוסריים.

במדינת ישראל חיים יהודים שעלו מארבע קצוות תבל. מרוסיה ומאמריקה, מברזיל ומאוסטרליה, מתימן וגרמניה וכו'. דוברים שבעים לשון ואעפ"כ מבינים האחד את השני. אזרחים שגדלו בתרבויות שונות ובאו עם מנהגים שונים. ספרדים ואשכנזים. חסידים וליטאים. דתיים וחילוניים ובכל אופן כולם משתלבים יחד. מדוע ולמה הפוליטיקאים אינם מסוגלים לשלב ידיים אם לא לפני הבחירות לפחות אחריהם.

אני מאמין שמי שעליו יטיל הנשיא את מלאכת ההרכבה הוא הנבחר משמים. נראה שבבחירות הקרובות על הנשיא להטיל את כל כובד משקלו לאחד את השורות לפשר בין הדעות ולחבר את ראשי המפלגות כך שמי מהם שיבקש להיות שותף פעיל ליצירת חברה צודקת, יוכל לשבת בממשלת אחדות לתועלת מדינת ישראל.

יש להפסיק עם הפלגנות, ההסתה והשנאה. "רק לא" "חוץ ממנו" אינו ערך. המתחרים על כס ראש הממשלה לספר לעם עם איזה ערכים הם הולכים לבקש את אמון האזרח בבחירות הקרובות. איני רואה הבדל בין מה שהימין עושה ובין מה שהשמאל (אם יש כזה) או המתקרא "שמאל" מציע לניהול המדינה.