הזדמנות מדינית לריבונות ביו"ש

הבחירות הן העיתוי היחיד שבו ראש הממשלה יכול להרים טלפון לנשיא טראמפ, אוהד ישראל, ולהשתמש במצוקה פוליטית כדי לקבל הישג היסטורי.

צחי לוי , י"ב באב תשע"ט

דעות נתניהו וטראמפ בכניסה לבית הלבן
נתניהו וטראמפ בכניסה לבית הלבן
צילום: עצמי

הבחירות בישראל הן הזדמנות מדינית היסטורית וחסרת תקדים, אולי בלתי חוזרת, להחלת ריבונות חלקית על יהודה ושומרון.

זהו סוד גלוי שהנשיא טראמפ רוצה לראות בניצחונו של נתניהו בבחירות וראשי הממשל האמריקאי מתבטאים פעם אחר פעם בעד זכותה של ישראל לספח חלקים מיו"ש.

אמר זאת השגריר פרידמן פעמיים וחזר אחריו השליח גרינבלט. גם נתניהו עצמו אמר בשנה האחרונה בכמה הזדמנויות כי הוא פועל מול הממשל האמריקאי בנושא.

השאלה המרכזית היא האם לממשלת מעבר מותר לספח את יו"ש או חלקים ממנה. כאן הדעות חלוקות, אבל תקדימים לעשייה מדינית של ממשלות מעבר יש לרוב:

ממשלת המעבר של אהוד ברק ניהלה מו"מ עם אש"פ בטאבה, אחרי כשלון שיחות קמפ דייויד. הימין עתר לבג"ץ, שבפסק דין מנומק אישר את המשך המו"מ. בשנת 2008 ניהל ראש ממשלת המעבר אהוד אולמרט שיחות עם אסד על "שלום" תמורת ירידה מהגולן. ח"כ לימור לבנת פנתה אז ליועמ"ש מני מזוז, היום שופט בעליון, אך הוא אישר את המשך המו"מ תוך שהוא מסתמך על הפסיקה של אהרון ברק בשנת 2000.

על בסיס תקדימים אלו, לממשלת המעבר של נתניהו יש סמכות לבצע מהלכים מדיניים. בנוסף, מדובר בהמשך מדיניות קיימת של היועמ"ש מנדלבליט להחיל חוקים חדשים בצו אלוף ביו"ש.

ישאל הקורא: למה חיכה נתניהו עד עכשיו? אתן שתי תשובות: הראשונה היא שרוב כהונתו עסק נתניהו בקרבות בלימה מול ממשל אובמה העוין, טראמפ הוא נשיא שנתיים וחצי, וגם הממשל שלו עבר תהליך של "התנתקות" מדורגת מהפלסטינים.

זה התחיל בהכרה בירושלים והמשיך בסגירת משרדי אש"פ בוושינגטון והגיע לשיא בביטול כל הסיוע הכלכלי לרש"פ בשל פעילות טרור. דברים לא קורים ביום אחד, גם ממשל טראמפ עבר כברת דרך.

הנימוק השני הוא שהבחירות הן הזדמנות מדינית של ממש. זה העיתוי היחיד שבו ראש הממשלה יכול להרים טלפון לנשיא שהוא גם חבר וגם אוהד של ישראל ולהשתמש במצוקה פוליטית כדי לקבל הישג מדיני היסטורי עבור כל עם ישראל.

גם טראמפ צריך את התירוץ הזה מול אנשיו, ובעוד חודש וחצי התירוץ המעולה הזה, "בחירות", יעלם, והיכולת של ישראל לקבל לראשונה מאז 1967 הכרה בינלאומית בסיפוח, אפילו חלקי אך תקדימי ביו"ש, תעלם, וישראל תאלץ לשלם מחירים מדיניים תמורת ההכרה האמריקנית שכעשיו אפשר לקבל בחינם, ללא נייר חתום. לכן הדחיפות. בנימוק זה לבדו יש די כדי להצדיק את המהלך.

אז איך מספחים חלקים ביו"ש? המונח הנכון הוא החלת החוק והמשפט הישראלי, לא "סיפוח" או "החלת ריבונות". תתפלאו, אבל מספיקה החלטה של הממשלה וצו של שר הביטחון. אחרי 1967 הסמיכה את הכנסת את הממשלה, בחוק, להחיל את המשפט והחוק הישראלי בדיוק באופן הזה. כלומר, אין צורך לכנס לדיון מיוחד את הכנסת שהתפזרה.

ומה יקרה דקה אחרי החלטת הממשלה? השמאל והתקשורת יצעקו כמובן. אז מה. שיצעקו. יש מספיק תקדימים משפטיים כפי שהסברתי, והכי חשוב, יש גם צדק אמיתי בטענה שדווקא הבחירות בישראל הן הזדמנות מדינית בלתי חוזרת. האם תהיה פנייה לבג"ץ? בטוח שתהיה. אני מתקשה לראות את שופטי בג"ץ סותרים פסק דין של אהרון ברק. 

ויש עוד נושא, באמת פחות חשוב בעיני, אבל צריך להזכיר גם אותו: זה ינצח למחנה הלאומי בכלל, ולליכוד בפרט, את הבחירות, שכן החלטה כזו תשנה את כל השיח בבחירות לנושא המדיני שבו השמאל תמיד מפסיד והימין תמיד מנצח וזה יקרה גם אם בג"ץ יעשה מעשה לא סביר ולא מידתי ויפסול את החלטת הממשלה. זה רק ידרבן את מצביעי הימין לצאת בחמת זעם לקלפי ויביא לניצחון היסטורי.

מהלך כזה צפוי להביא לליכוד קולות של "ימין רך" גם מ"כחול לבן" שתהיה במבוכה אידאולוגית נוראית: מה הם עושים במצב בו נתניהו מספח את בקעת הירדן וכל הישובים? חלק יתנגדו, חלק יגמגמו והציבור יבין את הבלוף מאחורי ייצור הכלאיים שנקרא "כחול לבן" שנראית כמו פרלמנט יותר מאשר מפלגה.

גם עבור הנשיא טראמפ זהו מהלך אלקטוראלי חשוב מול עשרות מיליוני אוונגליסטים אוהדי ישראל שיריעו לו.

אדוני ראש הממשלה, אל תפספס את הזדמנות המאה: שר ההיסטוריה הביא אותך להיות מנהיג העם היהודי בזמן הזה: המשך את תנופת ההצלחות המדיניות שלך מירושלים ורמת הגולן ליו"ש, ותהיה זו מורשתך ההיסטורית: ראש הממשלה שהצליח לממש מדינית את ניצחון מלחמת ששת הימים והביא לישראל גבולות ברי הגנה.