אוצר יקר

בערוץ 13 עשו לרוני ססובר מבחן קבלה. מסתבר שמבחינתם היא לא מספיק "דתיה". אז בואו נספר להם מה עובר היום על עם ישראל.

אני זוכר את עצמי לפני כארבעים שנה. לא ידעתי מהי פרשת השבוע. בקושי ידעתי כמה חומשים ישנם. לקח לי זמן להכיר את שמותיהם. אפילו הלכות ודינים בסיסיים לא ידעתי. רוני ססובר יודעת היום יותר מאשר ידעתי אני אז. אבל חוסר הידע הזה הוא שולי וזניח. לומדים עם הזמן. בעיה קטנה.

אבל את הכוונה הטהורה. את הגעגועים ליהדות שלך. את הגעגועים לנשמה היהודית שלך. ולנשמתם של כלל ישראל. את הגילוי העצום הזה שאנחנו יהודים – את זה לא לומדים. את הצימאון לגלות, לדעת, ללמוד, אי אפשר ללמוד מאחרים. לא מהספרים ולא בשום ישיבה. את זה אתה יכול למצוא רק בתוך עצמך. אין רבנים ומורים שמלמדים את זה.

וזהו אוצר יקר יותר מכול אוצרות הידע שבעולם. כי מה שכתוב בספרים הוא רק הד קלוש ורחוק למה שיודעת נשמה יהודית שמתחילה להיפתח לעצמה. 

ואת זה יש לרוני ססובר. ולמשה פלד. וליוסי כהן. כולם ברשימת "ימינה". ואת זה הם מייצגים. וזה מה שהימין החדש מביא לפוליטיקה הישראלית. כי הגיע הזמן שהמהלך הרוחני הזה יופיע גם בפוליטיקה. ושהוא יוביל את החברה הישראלית. וזהו הדבר הבא, שלא ערוץ 13 יכולים להבין ולפעמים לא מבינים את זה אפילו "דתיים" מסוימים, מדוגמים לחלוטין, שיודעים הכול אבל נשמתם כבויה. 

זוהי המהפכה הרוחנית שמתרחשת בדור הזה בישראל, והיא באה לידי ביטוי בכול בעלי התשובה על כל מגוון "הרצף" שלהם. עם כיפה או בלעדיה. כיפה שקופה, כיפה בכיס, או בכלל כיפת שמיים. כאלה שגילו את ארון הספרים היהודי. שרק לומדים. כאלה שמקיימים קצת מצוות, לפי התחושה והמידה הפנימית שלהם. כאלה שמשתדלים לקיים יותר, או אפילו הכול. 

כולם אהובים. כולם ברורים. כולם גיבורים. כולם קדושים. אשרי העם שככה לו.