בתוך שבוע אחד זומנו לנו שני אירועים מביכים. בראשון הפך שופט ערבי החלטה של בית משפט קמא ופסק לטובת המבקשים לקיים הופעה מוסיקלית עם הפרדה בין גברים לנשים והשני עת דחתה המשטרה של הרשות הערבית בקשה של ארגון להט"ב לקיים פעילות במרכז העיר שכם. שימו נא לב לנימוקי המשטרה בעניין האחרון :
"האירוע איננו טועם את אופייה השמרני של העיר והוא יהווה פגיעה בערכים של האוכלוסייה המקומית". הוסיף דובר המשטרה, הקולונל לאווי ארזייקט, והסביר כי האירוע מהווה "עלבון למסורת ומכה לערכים עליהם שמרה החברה הפלסטינית לאורך ההיסטוריה שלה"..
למען הסר ספק, לא נהייתי אוהד של ישמעאל עליו נאמר במקורות "ישמעאל פרא אדם" ואת נחת זרועו הרצחנית אנו חווים על בשרנו במחיר דמים כבד מנשוא. אלא שדווקא "פרא אדם" הזה יודע, כך מסתבר, לעצור את הטירוף הפוסט מודרני ולהציב גבולות ברורים בתוך החברה בה הוא חי.
יותר ממה ששני הסיפורים הללו מעידים על ישמעאל הפרא, מציבים הם מראה בפנינו על מנת שנתבונן שוב בנעשה בתוכנו, נתבונן ונקים קול זעקה. במקרה הראשון ולאחר החלטת השופט הערבי "התעשתו" שופטי בג"צ במהרה, תקנו את "הטעות" והשיבו את המופרעות למקומה – אכן, בישראל דהיום אוסר הבג"צ לכבד רצונן של קהילות החפצות בקיום הפרדה בין נשים לגברים. באשר למצעדי להט"ב ופעילותם בכלל – שם הבג"צ החריב זה מכבר את כל הגדרות והגדרים ונותן חדשות לבקרים גושפנקא לתועבה הזו המהווה סכנה לחברה כולה.
האנומליה הזו על פיה "פראי האדם" עומדים על זכותם לשמר חברה מפני סכנות המודרנה בעוד ש"הנאורים" היהודים פועלים לקדם שמד קשה לעיכול, אני מודה.
אלא שבהיותנו חפצי חיים ולאור ציוויי התורה אין אנו זקוקים ל"לימוד" הזה. לא בכדי השתמר נצח ישראל לאורך הדורות, שרד כל פורענות וצלח מכות קשות שניחתו עלינו. תורת ישראל וציווייה בצירוף חכמתם של רבותינו הם שפעלו במציאות לשמר את העם היהודי כעם סגולה לו מיועד תפקיד בעולמו של מי של מי שאמר ויהי העולם.
הליכה בדרך הישר, שמירה על צניעות ועל חסד, הקפדה על לימוד ושינון התורה, זו שבכתב וזו שבעל פה – אלה הם סוד הישרדותנו והנוסחה הברורה והנכונה שתבטיח את עתידנו והגשמת יעודנו.
מהדוגמאות דלעיל בדבר הישמעאלים שפסקו נכון לעומת ה"נאורים" מבית המעוותים ומסרסים לא ניתן ללמוד הרבה, זו האמת. אלא