הפתעת הבחירות

הלעג למפלגת 'זהות' שלא עברה את אחוז החסימה, התברר כבלתי מוצדק: מאה ועשרים אלף המצביעים למפלגה במערכת הבחירות האחרונה, הן שהעניקו לה הסכם פרישה נדיב בנוכחית

אברהם אליצור , כ"ט באב תשע"ט

דעות אברהם אליצור
אברהם אליצור
צילום: אריה מינקוב

1. השבוע הייתי בהופעה. כשעמדנו בתור, חשבתי לעצמי מה יגידו הסדרנים אם יגיע פתאום מישהו ויאמר: "תקשיבו, אמנם לא קניתי כרטיס, אבל ההופעה הרי תתקיים כך או כך, אז מה אכפת לכם להכניס אותי?" אם הוא קצת יודע ספר הוא אפילו יאמר: "זו ממש מידת סדום להשאיר אותי בחוץ. אין לכם שום דבר להפסיד, ובכל זאת אתם לא נותנים לי להנות!"

סביר שהם ינפנפו אותו ויגידו לו להפסיק לבלבל להם את המוח. אבל מה בעצם התשובה לשאלה שלו, שנשמעת הגיונית?

כמובן – אם נכניס אותך היום, זה אכן לא ישנה שום דבר לזמרים שעולים היום על הבמה, אבל מעכשיו אף אחד לא יקנה שום כרטיס לשום הופעה, כי כולם יגיעו שעה לפני ההופעה ויבקשו להכנס בחינם "כי מה אכפת לכם". אנחנו משאירים אותך בחוץ עכשיו, בשביל ההופעה של מחר.

2. העיקרון הזה (שבעצם עומד בבסיסו של כל השוק הכלכלי), בא לידי ביטוי גם במערכת הבחירות האחרונה.

שלוש מפלגות היו קרובות לאחוז החסימה מלמטה – 'גשר' של אורלי לוי-אבקסיס, 'זהות' ו'הימין החדש'. בסופו של דבר הלכנו למערכת בחירות נוספת, והסתבר שהריצה בבחירות הקודמות, נתנה למפלגות האלה הרבה כוח בבחירות החדשות. 'גשר' התאחדה עם מפלגת העבודה, 'זהות' קיבלה הצעה טובה מאוד מנתניהו ו'הימין החדש' חזרה לאיחוד עם הבית היהודי. כל זה לא היה קורה, אם הן לא היו מחזיקים בקבלות מוכחות של הרבה מאוד מצביעים.

כך שכל אלה (גם אני קצת בתוכם) שביקרו את אותן מפלגות או לעגו למצביעים שלהן שזרקו את שלהם לפח, צדקו בהיבט הצר של הבוקר של אחרי הבחירות, אבל לטווח הרחוק הקולות האלה הפכו לכוח. מאה ועשרים אלף המצביעים של 'זהות' באביב האחרון, הם שנתנו לפייגלין הסכם לא רע עם נתניהו אתמול.

כך שאולי אפשר לומר ש'זהות' בכל זאת היתה הפתעת הבחירות.

3. אגב, זה בדיוק מה שעושה 'עוצמה יהודית' היום: איתמר בן גביר רץ עכשיו לבחירות הבאות. הוא ככל הנראה יגיע אליהן אחרי שעשרות אלפי קולות שהצביעו לו הלכו לפח, ויהיה בעמדה משופרת למשא ומתן.

(כמובן, מדובר בהימורים שמסכנים את הגוש כולו והקואליציה כולה – כפי שראינו עכשיו בהליכה לבחירות חוזרות. אבל אין ספק שמבחינת המפלגות הקטנות עצמן, מדובר בצעד משתלם למדי)

4. ועוד מילה קטנה על "אפקט הקוברה"

למי שלא מכיר – ישנו סיפור על הממשל הבריטי בהודו, שגילה שמספר הקוברות בדלהי גבוה, והכריז על פרס כספי למי שיביא גופה או עור של קוברה למשרדי הממשלה. בתגובה לכך, מספר לא מועט של אזרחים החל לגדל קוברות, על מנת להרגן ולקבל את הפרס.

לאחר שהממשל הבין את המתרחש, הפרס בוטל – ובתגובה לכך שחררו התושבים את כל הקוברות הבלתי נדרשות לחופשי, ומספר הקוברות באזור גדל. מאז הפך הביטוי לשם נרדף למצב בו מנסים למנוע משהו, אבל רק מגבירים אותו.

ולענייננו – אחוז החסימה. דיברו על כך שצריך להעלות אותו, כדי לחזק את המשילות (מה שהיה שקר, כמובן, אחוז החסימה עלה כדי לדפוק מפלגות מסוימות). בינתיים הסתבר שאם מעלים את אחוז החסימה, המוח היהודי ממציא שלל פטנטים: מפלגות קטנות יוצרות בלוקים טכניים, מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה עושות הסכמים על הפרישה שלהן, ויכולת הסחיטה שלהן לא נחלשה אלא רק מצאה אפיקים חדשים.

השיטה הזו לא דמוקרטית במיוחד, ומסתבר שגם לא יעילה. הגיע הזמן לצמצם אותה בחזרה למימדים נורמליים, ועדיף אתמול.