לא שוכחים את נספי הטבח גם אחרי 90 שנה

ד"ר יורם אלמכיאס , א' באלול תשע"ט

דעות ד"ר יורם אלמכייס
ד"ר יורם אלמכייס
צילום: באדיבות המצולם

בחודש אב שנת תרצ"ח, יום ט' באב, ישב נער צעיר בן 17 בקיבוץ עין חרוד וכתב על משמעותו של היום בעיניו. נחמיה שיין הצעיר ניתח את משמעותו הלאומית של יום תשעה באב ובין השאר הגה את התובנה שכל דור הוא במהותו המשכו של הדור שלפניו והוא גם המסד של הדור שיבוא אחריו כמין 'שרשרת לאומית' שאינה נפסקת:

'אם לא קיוו [ לוחמי המרד הגדול ברומאים ] לישועה עוד בימיהם, הרי שסמכו על דורות יבואו... אילו שרד ספק בלב הדור ההוא ביחס לדורות יבואו, ספק אם היה נלחם את מלחמתו כאשר לחם! ... קטן הוא מדי ודל הדור הזה בערכו מכדי לזלזל במורשת אבות ולהחליט על דעת עצמו בדבר קיומו של עם. רק אסיפת כל הדורות יכולה להחליט זאת! שר ההיסטוריה כופה על כל דור למלא את שלו'.

דבריו של שיין הצעיר, שלימים נהרג בפעולת הפלמ"ח בליל הגשרים בשנת 1942, הם צוואה לאומית לכל דור, המחוייב לחוש את האחריות הרבה והעצומה שלו כלפי 'מורשת האבות' של הדורות הקודמים וכלפי אלו הבאים אחריו. 

קיומו של יום עיון היסטורי וערכי ביום האזכרה למלאות תשעים שנה למאורעות תרפ"ט, לזכר מאה שלושים ושלושה החללים שנרצחו בחודש אב באותה השנה, הוא מעין מילוי צוואה לאומית זו. זיכרם של הנופלים וכבודם של החיים מחייב אותנו ללמוד, להעמיק, לזכור ולהפיק לקחים מאירועי אותם ימי חורבן למען דורנו- דור הבניין, ולמען הדורות הבאים.

יום העיון ביוזמת מדרשת  חברון ובשיתוף מכון ז'בוטינסקי ומרכז מורשת מנחם בגין, יתקיים ביום האזכרה הממלכתי לאירועי תרפ"ט, יום רביעי ד' באב (4/9/2019) בהיכל התרבות בקרית ארבע חברון בין השעות 9:00- 14:00. האזכרה, בהפקת מרכז ההסברה תתקיים מיד לאחר מכן בבית העלמין העתיק בשעה 15:00. 

בכנס, במעמד נשיא המדינה מר ראובן ריבלין ובהשתתפותו, יחשפו מחקרים חדשים על חברון בתרפ"ט, יישמעו עדויות מרגשות מפי בני משפחות חברון לדורותיהם ותערך השקה מיוחדת לרגל צאת הספר ארץ ישראל ב' של כתבי זאב ז'בוטינסקי,  שפרק שלם מתוכו מוקדש למאורעות תרפ"ט. זאב ז'בוטינסקי, מנהיג התנועה הרויזיוניסטית ומנהיג בית"ר, היה בין הראשונים שזיהו את 'הבעיה הערבית' ואת אזלת ידה של ממשלת המנדט נוכח המאורעות האלימים. הוא כאב את מותם של חללי המאורעות ואת חורבן היישובים היהודים שנפגעו ובמיוחד את חורבן הקהילה היהודית בחברון. לימים, כאשר תובא בפני המנהיגות הציונית שאלת חברון, חורבנה ובניינה מחדש- יתבטא ז'בוטינסקי בנחרצות בעד בניין חברון:

'אל תגידו, מה בכך אם בעל פה ועל גבי נייר נוותר על חברון ושכם ועבר הירדן – הלא רק מילה ריקה הוויתור הזה, והכול יבינו את זאת. אל תזלזלו בכוח הוויתור! כיצד קרה לפני עשרים שנה הפלא, שאומות העולם הכירו בזכותנו על ארץ ישראל? הם אז לא ידעו כי בכלל יש לנו עניין ממשי בארץ. רק דבר אחד ידעו כולם: שבמשך אלפיים שנה לא ויתרנו. וזה הכריע.'  (זאב ז'בוטינסקי, 1937-מעגל החיים, עמ' 7.)


'בהקדמה למאַנדאַט הבריטי על ארץ ישראל מודגשת העובדה, שקיים קשר היסטורי בין העם היהודי לבין ארץ ישראל. וההיסטוריון שירצה לדעת מה טיבו של הקשר הזה, יקח כמובן, את התנ"ך בידו וידפדף בו. הוא ימצא שם את אברהם אבינו. איזהו המקום בארצנו הקשור עם אברהם אבינו? חברון.' ('למות או לכבוש את ההר', 12 ביולי 1938)