נתניהו שואל – ומה עונים לו?

בכנס בחירות היפנה שאל נתניהו "תכנית ה-100 של הנשיא טראמפ תוצג לעולם בקרוב... מי אתם רוצים שינהל את המו"מ אני או גנץ ולפיד?" אם נתניהו חשב שהשאלה רטורית והתשובה עליה מובנת מאליה, הוא טעה.

עו"ד אליקים העצני , א' באלול תשע"ט

דעות אליקים העצני
אליקים העצני
פלאש 90

בכנס בחירות היפנה נתניהו אל שומעיו את השאלה הזאת: "תכנית ה-100 של הנשיא טראמפ תוצג לעולם קרוב מאוד אחרי הבחירות...מי אתם רוצים שינהל את המו"מ...אני או גנץ ולפיד?... הנושא המדיני יפגוש אותנו... במלוא עוצמתו. מי יוביל את מדינת ישראל ברגע הקריטי הזה? הצמד הזה?"

אם נתניהו חשב שהשאלה רטורית והתשובה עליה מובנת מאליה, הוא טעה. אדרבה, ראו למשל את דיווחו של חיים לוינסון ב'הארץ', לפיו בנו של נתניהו, יאיר - שלעתים קרובות מתפקד כדוברו - כתב לאחד אלישיב עמיצור, כי בכוונת הליכוד להקים ממשלה עם בני גנץ ("נסגור עם גנץ, נלך חזק על הראש של שקד").

אם זה נכון והוא וגנץ ילכו יחד – איך משיבים על השאלה 'הוא או אני'?? ומה בדבר הפרסום ברדיו (רשת ב', 9.7.19), לפיו לשכתו של נתניהו, בהסכמתו, פנתה לגנץ בהצעה להיפגש עמו - אפשר גם ביחד עם יולי אדלשטיין - כדי לבדוק אפשרות להקמת 'ממשלת אחדות', ורק גנץ הוא שדחה את הפנייה הזאת? אם הפנייה הזאת היתה כנה, ואם יאיר אינו משקר – מה רוצה נתניהו שנשיב לו על השאלה - מי יעמוד מול טראמפ "ברגע הקריטי הזה", הוא או גנץ ולפיד: 'שלושתכם'?

אחיזת עיניים גלויה ובלופים שקופים השאירו את הציבור במערכת הבחירות הזאת ספקן ואדיש. נתניהו הבטיח לשחרר מההקפאה שהיא עצמה מעשה ידיו 300 בתים בדולב? שטייניץ הבטיח להכפיל את היישוב היהודי בבנימין? איש לא התרגש. וגם משה פייגלין לא כדאי לו לתפור לעצמו בינתיים חליפה של שר. נתניהו בעצמו מדבר כמי שמודע לפיחות הנורא שעבר כל דבר היוצא מפיו. שימו לב לנוסח הבטחתו לפייגלין:

"אני רואה אותך שר בממשלה...אני לא אומר את זה רק מן השפה אל החוץ ואלו אינן מילים בעלמא. אני באמת מתכוון לזה..." 

וכי מה, ראש הממשלה, אי פעם קרה לך שכן אמרת משהו 'מן השפה ולחוץ'? שדבריך היו רק 'מלים בעלמא', ולא 'באמת התכוונת'?!... 

ובנימה יותר רצינית. נתניהו מתייחס לפרסום תכנית טראמפ כאל "רגע קריטי". למה בעצם? מה יכול להיות קריטי בתכנית הזאת אם לא הכוונה האמריקנית להפוך את מרבית שטחי C לטריטוריה ריבונית פלסטינית, אך "לצמד הזה" – גנץ ולפיד – זה בכלל אינו מפריע? אולם גם לנתניהו זה אינו צריך להפריע, הרי בנאום בר-אילן גם הוא צידד במדינה פלסטינית ביהודה ושומרון, ואם כך, הכל 'סבבה': הדרך ל"אחדות לאומית" סלולה – גם רעיונית-אידיאולוגית וגם קואליציונית, והכל בהרמוניה גמורה עם תכנית טראמפ! אלא, נתניהו יודע שקהל בוחריו, כל אלה שהוא רואה אותם כ'מחנה הלאומי', רואים במדינה פלסטינית אסון לאומי ומצפים מן הליכוד וממנהיגו להוביל את המלחמה נגד ריבונות פלסטינית בא"י. כלומר, נתניהו יילחם נגד בר-אילן? נגד עצמו?

למרבה האבסורד, סוד כוחו של נתניהו הוא באמונת חסידיו ומצביעיו, שאכן כן - הרבה פעמים הבטחותיו הן 'מן השפה ולחוץ', דבריו הם 'מלים בעלמא' וכוונותיו 'לא באמת', והם רוצים להאמין שנאום בר-אילן שייך לקטגוריה הזאת של שקרי נתניהו ואלו האמת הפנימית שלו מתבטאת במלים החמות בהן הוא מדבר על 'נחלת אבותינו' ומבטיח להחיל ריבונות על כל ההתנחלויות.

אם כן, עכשיו שנאום בר-אילן פוגש את 'עסקת המאה', אכן הגענו "לרגע הקריטי", כלשונו, לרגע האמת. לקראת הרגע הזה, שיגיע מיד אחרי הבחירות, עם ישראל חייב לדעת מראש, אנא יפנה ראש ממשלתו - האם דבריו בבר-אילן היו "מלים בעלמא" או להם דווקא התכוון באמת ?

על הרקע הזה - את שאלת השאלות הציבור חייב להפנות אל נתניהו – ולא הוא אליו: 

אנא, אמור לעם עכשיו, לפני יום הבוחר, בגלוי ובמפורש, 'דוגרי': בר-אילן בתוקף? האם עדיין אתה דבק ב"חזון" שתי המדינות או לפחות מוכן להשלים עמו, או – כדעת הרוב המוחץ של חברי מפלגתך, המרכז, השרים והח"כים - שולל אותו ומוכן ללכת כל הדרך כדי לסכלו, לרבות "כסאח" עם דונלד טראמפ בעצמו, שעד כה התכופפת מפני כל רצונותיו?

מבלי לקבל תשובה על השאלה הזו, איך יידע הבוחר הלאומי להשיב על שאלתך? איך יידע שהמשחק אינו מכור: "עץ" – נתניהו מנצח ומקים מדינה פלסטינית או "פלי" – גנץ מנצח ומקים מדינה פלסטינית? 

לו ידע העם לבטח שלא תעשה לו 'מעשה שרון', לא תהפוך את 'המחנה הלאומי' לקבלן ביצוע של מדיניות מרץ, אין ספק שהיה בוחר רק בך, היה עושה הכל כדי לגרום מפלה אלקטורלית "לצמד הזה".

אולם אם חלילה להיפך - אם יידע מעכשיו שאתה לא תגן עליו מפני המדינה הפלסטינית של טראמפ, אזי רבים יעדיפו שגנץ את לפיד ימשלו לבדם, בלעדיך, ואתה תהיה אופוזיציה - נגד גנץ, נגד טראמפ, והעיקר - נגד 'פלסטין', ובאופוזיציה אתה טוב! כי הליכוד באופוזיציה, חלילה, הוא פחות גרוע ומסוכן מ"אחדות לאומית" עם כחול-לבן, שמשמעותה שותפות בבגידה בארץ, בעם, בציונות וגם במחנה הלאומי.

אבל לא רק עם ישראל חייב לדעת לפני שהוא בוחר 'מחל' אם פתק ל'מחל' הוא פתק לפלסטין, גם טראמפ יתעניין לדעת, מה מידת ההתנגדות בעם ישראל לנוסחת 'שני המדינות'. כי גם הוא עומד בפני בחירות, וקרע עם ישראל עלול לפגוע בקול האוונגליקאלי, החיוני לבחירתו. איתות ברור כזה ראוי היה שיינתן לו ע"י מפלגת השלטון, אך זו שותקת.

אם השתיקה הזאת תימשך, עוד יהיה ניתן לשבור אותה רק בקלפי, והפעם ימינה מן הליכוד.