הזדמנות שווה

ישראל קורניק , ב' באלול תשע"ט

דעות ישראל קורניק
ישראל קורניק
צילום: אסנת אדרי

השבוע החלו 2.3 מיליון ילדי ישראל את שנת הלימודים החדשה, תוך תחושת ריגוש, התחלה חדשה וציפייה גדולה מהעתיד לבוא. החופש הגדול נגמר, לשמחת ההורים ואותו החליפו הפרפרים בבטן, השאלות והתהיות של הילדים לגבי שנת הלימודים החדשה. אך ישנה אוכלוסייה גדולה, מגוונת ומקסימה של ילדי החינוך המיוחד, שעבורם התמונה שונה לחלוטין.

בעת שילדי החינוך ה"רגיל" מתרגשים לקראת המפגש עם חברים ומקצועות חדשים, עבור ילדי החינוך המיוחד התחלות חדשות עלולות להיות מאתגרות וקשות במיוחד, הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית.

לאחרונה נודענו לכך שתקציב החינוך המיוחד, המיועד לסייע ולשרת ילדים עם מוגבלויות, ספג קיצוץ משמעותי. פגיעה זו, אשר תבוא לידי ביטוי באופן קשה ותשפיע על הילדים, הנה כדור שלג נוסף בתוך הסופה המתחוללת בתחום החינוך המיוחד בישראל.

לקושי ולאתגר של ילדי החינוך ה"רגיל", מתווספים קשיים חברתיים ופיזיים רבים בכל הנוגע לילדי החינוך המיוחד. חשיבות קבלת האחר, סבלנות וסובלנות ומתן הזמנות שווה הינם כלים המהותיים ביותר להצלחת ילדי החינוך המיוחד במערכת החינוך ובחיים בכלל. הם זקוקים לנו, החברה, כדי להרגיש שווים, לשפר את הביטחון ולהיות חלק מאיתנו.

מי מאיתנו לא שואף לשוויון וליצירת מעגל חברתי מקבל? בין אם מדובר בעבודה חדשה במשרד הייטק, תחילת לימודי תואר או מעבר דירה לבניין עם שכנים רבים – כולנו רוצים להיקשר, להכיר ולהשתייך לקבוצה חברתית כדי לשפר את הביטחון העצמי ואת תחושת השייכות. כך גם ילדי החינוך המיוחד.

על החברה הישראלית כולה להירתם למשימה הלאומית של קבלת האחר. הפערים הגדולים שנוצרו והיעדר הסבלנות הפכו אותנו לחברה מפולגת ובודדה מדי. בין אם מדובר ביחס לו "זוכים" יוצאי אתיופיה, או אנשי הניקיון והאבטחה, או אוכלוסיות מוחלשות שרק רוצות לחיות את חייהן בשקט ובשלווה. 

כך גם ילדי החינוך המיוחד, הצמאים לשוויון חברתי. הם אינם שונים בתחביבים שלהם, בחוש ההומור, בשאיפות, בחלומות או בכל דבר אחר משאר הילדים שצעדו השבוע אל מוסדות מערכת החינוך ברחבי הארץ. 
היעדר תקציב ראוי, קשיים חברתיים ושיפוטיות יתר מצד החברה (הן המבוגרים והן הילדים), מעמיקים את הקושי, שקיים ממילא, אל מול ילדי החינוך המיוחד. כל רצונם הוא שלא תשפטו אותם על פי מוגבלותם או המראה החיצוני. הקטלוג או החשש מהם יוצרים את אותו הפילוג ממנו הם כה חוששים. בראש ובראשונה, לפני מוגבלותם הפיזית – הם ילדים. בדיוק כמו הילדים שלכם, הם רוצים לשחק, לרוץ, לצחוק ולהכיר חברים חדשים. 

לכל הילדים קשה, כל אחד מסיבותיו שלו – אם מבחינה פיזית, חברתית או לימודית. לכן ראשית על ההורים לשמש דוגמא לילדיהם ולקבל את האחר בכל שלבי החיים, בין אם בתור בסופר, בכביש או בעבודה. חברה שוויונית וערכית הופכת אותנו, בני האדם הנמצאים בה, לאנשים טובים יותר ובכך אנחנו מעניקים לילדינו עתיד טוב יותר לחיות בו. בשנת הלימודים הזו הגיע הזמן להפוך לחברה טובה יותר. קבלו וחבקו את כולם.