מדוע לא אצביע נעם

יהודה עמיאל , ג' באלול תשע"ט

דעות אורח
אורח
ערוץ 7

מפלגת נעם היא מפלגה חדשה שהופיעה בציבור הישראלי, וחבריה חושבים שאחוזים גדולים מעם ישראל אמורים להצביע להם, או לפחות רוב הציבור הדתי. אבל משום מה, רבים בציבור הדתי לא אוהבים מפלגה זו ולא מרגישים איתה בנוח.

לפני כמה ימים, חבר מהר המור ניסה לשכנע אותי להצביע למפלגת נעם. בתגובה כתבתי לו מדוע לא אצביע למפלגת נעם, בגלל שלדעתי מפלגת נעם היא מפלגה מצומצמת, ובגלל שאמנם חשוב מאד להשפיע על התודעה הישראלית, אבל אם נלחמים את מלחמת הדעות בצורה שגויה, הדבר עלול להזיק יותר מאשר להועיל. וכמו שיפורט.

היו כמה אנשים שראו את מה שכתבתי ואמרו שהיה להם קשה עם מפלגת נעם ולא ידעו להסביר מדוע, והדברים שלי עשו להם סדר. ולכן החלטתי להעלות את מה שכתבתי ואולי זה יעזור לעוד אנשים.

מפלגה של ציבור מצומצם

אנשי מפלגת נעם טוענים שאינם מפלגה סקטוריאלית מצומצמת של חוג תלמידי הרב טאו. אלא היא "של כלל ישראל", מפלגה שבאה לבטא את האמירה הרחבה שרבים בציבור הישראלי שותפים לה.

אולם, אם המפלגה באמת באה לייצג את כלל הציבור – כיצד קרה שכל אנשי המפלגה הם מהחוג המצומצם של מקורבי הר המור ומחויבים לדרך של הרב טאו?

ישנם אנשים רבים בציבור, גם דתיים וגם חילונים, גם גברים וגם נשים, שנלחמים בדברים שעליהם מפלגת נעם רוצה להלחם. איך יכול להיות שמפלגה שזו הדגל שלה, לא נותנת מקום לאנשים כאלה, ומקבלת אל קרבה רק את תלמידי הרב טאו?

לפני כמה חודשים, אחד מראשי מפלגת נעם אמר לי שאינו רוצה בקהילה שלו אדם שעבודת ה' שלו בנויה אחרת משל אנשי הר המור (הוא אמר זאת בהקשר אחר ולא בהקשר של מפלגת נעם). 

זה בסדר גמור להקים קהילה ומפלגה שמקבלים בה רק אנשים שעבודת ה' שלהם היא בדיוק כמו שלך, והרב שלהם הוא הרב שלך. אבל כיצד אפשר להעז פנים ולהגיד לציבור שזאת מפלגה של כולם?!

מלחמת הדעות

יש היום מלחמת תרבות, בה אנשי הפוסט-מודרניות מנסים להחדיר ולהשליט את תפיסתם על הציבור הישראלי. הם עושים זאת באמצעות הרמת דגל של ערכים, ואומרים שזכותם של הלהט"ב לקבוע את דרכם ולקבל שוויון זכויות מלא, מבלי שאף אחד יפגע בהם או ידבר נגדם.

עם איזו תשובה באים אנשי נעם? הם מנופפים בדגל הנורמליות.

אנשי מפלגת נעם, חושבים שאי אפשר לצאת לציבור הישראלי באמצעות אמירה תורנית, ולכן חיפשו דגל שאותו יוכלו להרים נגד הסטיות מבלי ששם שמים יתנוסס עליו.

ולכן במקום לקרוא לציבור בשם ה' ולהסביר מדוע זו סטייה נוראית, או לחילופין להתנגד ללהט"ב בשם ערכים כמו טובת הילד, אוו טובת הציבור שבאה לפני טובת היחיד, או להסביר שהעולם נברא בצורה מסוימת ואסור לעוות אותו (טענה שמתקבלת אם אומרים שהעולם נברא) – הם מנפנפים בדגל הנורמליות.

אבל זה פשוט לא עובד, על ערכים לא עונים בנורמליות. על ערכים צריך לענות בערכים.

ברור לכל בר דעת, שהנורמה אינה זו שאמורה להתוות את הדרך. היו נורמות מאד גרועות בעולם, גם לרוצחים וגם לגנבים יש את הנורמות שלהם. בסדום אפילו קבעו חוקים שאסור להכניס אורחים, וענשו קשה את מי שלא שמר על הנורמה. אם נלך על פי נורמות אנחנו עלולים להידרדר למקומות מאד שפלים.

אם כל התשובה נגד הערכים שמציגים אנשי הלהט"ב זה שהערכים האלו הם נגד הנורמה, אזי אנשי הלהט"ב צודקים. בשביל ערכים ובשביל לא לפגוע באנשים, צריך לשנות את הנורמה החברתית, ולהגדיר מחדש מה נורמלי ומה לא.

וכך במקום להועיל, אנשי מפלגת נעם (או בשמם הקודם 'תנועת חזון') נותנים נשק בידי תנועות הלהט"ב. הציבור עלול להבין שהמתנגדים לסטיות הם אנשים שמרנים ומיושנים חסרי מעוף, שרוצים בכל מחיר לשמר את המצב המוכר להם גם במחיר שלילת זכויות חפים משפע ופגיעה קשה באנשים. ואילו אנשי הלהט"ב הם אנשים ערכיים שאכפת להם מאנשים.

שלילה לעומת חיוב

אנשי מפלגת נעם הוציאו חוברות וחומרי הסברה, שמפורטים שם כמה נושאים בהם המפלגה רוצה לעסוק. בכל הנושאים הללו הם מציגים את הבעיות, אבל אינם אומרים מהו המצב הרצוי וכיצד פועלים לקידומו.

אכן צריך שלא יהיו בעיות בתכני החינוך, וצריך שלא יהיו רפורמות בעייתיות בגיור, ולא יפגעו בצה"ל, ולא יפגעו בשבת במרחב הציבורי, ולא יפגעו ברבנות הראשית. (למרות שיש דברים הרבה יותר משמעותיים, כמו תודעת ניצחון לצה"ל, משפט על פי תורה ולא על פי משפט תורכי, דו"ח אדמונד לוי ועוד).

אבל מה צריך לעשות? האם יש לנו תוכניות מעשיות כיצד לקדם את הציבור הישראלי, ואנו תלמידי הרב קוק שאמר: "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה", או שהדרך שלנו היא להצביע על הרוע והבעיות מבלי לתת תוכניות לתיקון?