מיהו שמאלני?

אל"מ במיל' טל בראון , ז' באלול תשע"ט

דעות אורח
אורח
ערוץ 7

ככל שמתקרב מועד הבחירות, כן נשמעות קריאות ואמירות לא ראויות, שלא לומר הזויות או מופרכות מיסודן, בגנות מפלגות ומנהיגים המייצגים לכאורה את אותו המחנה.

יש המכנים זאת כ"ירי בתוך הנגמ"ש", תופעת לוואי של "פיצוצי אגו" במרחב הציבורי, לעניות דעתי. אחרים יכנו מהלכים מסוימים הנחזים לאחרונה במפת המפלגות בישראל כ"התאבדות פוליטית". יהיו גם מי שיסכימו כי חסרה לעיתים תבונת המעשה או מחשבה פוליטית עמוקה, בין אם מדובר בימין או בשמאל.

בכל מקרה, ברור לרוב הציבור כי ככל שהזמן דוחק ומפלס הלחץ עולה, כך משתחררות להן ל"חלל התקשורת" הצהרות שונות, שספק אם יש מי שעומד בהנהגת המפלגות המשחרות לשלטון, המאמין באמת ובתמים למשמע אוזניו, לראות עיניו ואף למוצא פיו.

רק בסוף השבוע האחרון התפרסמה מודעה בתקשורת הכתובה שעניינה תעמולת בחירות מטעם מפלגה "נורמאלית", שלא נזכיר את שמה אך נוסיף ונרמוז שאנשיה נוהגים בנעם הליכות ומדירים נשים ו"חילונים" משורותיה, הטוענת ש"כשאתם מצביעים לרב רפי, אתם מקבלים שמאל" ובנוסף ש"זה לא ימינה, זה שמאלה", תוך הבאת ציטוט מעיתון "הארץ" המיוחס לאיילת שקד, לפיו אמרה זו כי: "נתמוך בפונדקאות אלטרואיסטית ללהט"בים".

למקרא הדברים תהיתי אם מפלגת "עצמה יהודית" לשם השוואה, תחשב אף היא בעיני מפרסמי המודעה כתנועת שמאל, זאת נוכח דבריו של מנהיגה עו"ד איתמר בן גביר בראיון באולפן ynet מיום 4 באוגוסט: "הקהילה הלהט"בית זה האחים שלי... אם יהיה לי בן הומו - אחבק ואנשק אותו".

נא הכירו עוד שמאלני לכאורה: "ליברמן הוא עכשיו חלק מגוש השמאל". במילים אלו תקף ראש הממשלה בנימין נתניהו את אביגדור ליברמן, בנאום שנשא ב- 30 במאי, רגע לפני פיזור הכנסת האחרונה ולאחר מאמצים לכונן ממשלה ימנית בראשותו. כל פרשנות נוספת על זו שכבר נאמרה ונכתבה על האמירה הזו- ככל הנראה מיותרת.

שר המדע, אופיר אקוניס, תקף ב-2 בינואר השנה את שר הביטחון לשעבר, משה בוגי יעלון, באומרו עליו: "עשה סיבוב שקרי על מתפקדי הליכוד כשניסה להתחפש לאיש ימין". אפשר לומר דברים רבים על בוגי, אך הפעמים היחידות בהן הוא התחפש היו לגמרי במודע ולשם שמירה על בטחון המדינה. 

ח"כ ציפי חוטובלי מ"הליכוד" ויועז הנדל ממפלגת "כחול לבן" התעמתו ב-10 במרץ באולפן ynet סביב חקירות ראש הממשלה וקמפיין הליכוד. לשאלת המנחה את ח"כ חוטובלי "מה הטיעון המרכזי שלך נגד כחול לבן", ענתה זו בבירור ובנחרצות: "הם שמאלנים" ולא הפסיקה לתקוף את הנדל על מצע המפלגה תוך הצגת חלקי דברים והצגת תורפותיה המרכזיות של מפלגתה שלה, בחזקת "הפוסל במומו פוסל".

יועז הנדל, שאינו "חשוד כשמאלן" כלל ועיקר, ידע לענות ישר ולעניין ולהציג את עמדתו באופן מקצועי ומכובד, כיאה לאיש ימין ממלכתי, הגון ורציני.

דוגמאות נוספות לצערי לא חסרות בשיח המתנהל כעת, עמן עולה השאלה "הכצעקתה, מיהו ימני אמיתי"?  ואם בכך עסקינן אז מיהו "אבו ימין המקורי" (על משקל "אבו שוקרי המקורי" מהקרב על החומוס) שיש לו בעלות על מתכון הערכים הימני, מבית היוצר של ארון הספרים הציוני? 

האם המסקנה המתבקשת לאור הדברים וההאשמות היא שבמחנה הימין התנחלו להם לכאורה מלא שמאלנים, מתחזי ימין ולהט"בים, רחמנא ליצלן?!

מה למדנו? או שלא

מסקנה ראשונה: המפורר את הגוש שלו, בין אם מימין ובין אם משמאל, באמצעות יצירת שברי מפלגות שסיכוייהן לעבור את אחוז החסימה לבדן או בכוחות עצמן הינו נמוך - תורם במידה רבה לעליית כוחו של המחנה הנגדי.

ככל שיהיו יותר מפלגות קטנות, מפולגות ומסוכסכות בצד אחד של המפה הפוליטית, כך יוחלש כוחו של אותו מחנה ביום ההכרעה ובעת הרכבת הממשלה.

מסקנה שנייה: מפלגה שבשם תעמולת בחירות מכפישה, לועגת ותוקפת מפלגה אחרת מהמחנה בו היא ממוקמת, בין אם מימין או משמאל, מפצלת למעשה את המחנה שלה עצמה וגורמת בכך להחלשת כוחו ועוצמתו האלקטוראלית.

מעשה מעין זה עלול להשפיע "בהמשך" (כי המילה "עתיד" כבר תפוסה ומזוהה לכאורה עם "שמאלני" אחר) גם על יכולתה של מפלגת ימין או שמאל חזקה (שהרי כבר אין סתם "מפלגת מרכז" לכאורה), להשפיע ולעצב את מבנה הממשלה הבאה ומדיניותה כפועל יוצא מכך, ללא שתאלץ להילחם על מקומה מול מפלגות "אחיות" קטנות, מפונקות או רחמנא ליצלן- "סחטניות".

מסקנה שלישית: מנהיגים העומדים בראש מפלגות חדשות כישנות, התוקפים ומכפישים את מנהיגי המפלגות האחרות ממחניהם, עושים שירות מצוין למפלגות המחנה הנגדי.

לכאורה, מסייעים הם בשם "האגו" להסיט קולות ממפלגה אחת לאחרת, בעוד שבפועל מבזבזים הם זמן, אנרגיה ומשאבים יקרים וחשובים שלהם עצמם. יתירה מזאת, מספקים הם "תחמושת יקרה" (מלבד זו שטרם נורתה בנגמ"ש) ליריביהם, תוך עידוד המתלבטים "היושבים על הגדר", דווקא לרדת ממנה לצידה האחר, המספק מענה או הבטחה טובה וראויה לציפיותיהם ולסדרי עדיפויותיהם שהתבהרו לאחרונה.

לסיכום

במבחן התוצאה, מי שיביא לעליית מחנה היריב יהיה מי שיפצל את מחנהו שלו לשברי מפלגות. אם לקרוא לילד בשמו- מי שמפצל את מחנה הימין הוא שתורם לעליית כוחו של השמאל ועל כן ראוי שאולי דווקא הוא יקרא- "שמאלני" או לכל הפחות "יקיר השמאל הישראלי".

מי שאינו מוחל על כבודו והאגו שלו מנופח יותר מ"בלון תבעירה"- מוזמן ללמוד מהרב רפי שיעור ועצה טובה וצנועה בהלכות אחדות המטרה.

מי שאינו מוכן לפשרה, בה ימוקם כמספר שתיים או למטה מזה במפלגה (גם אם היא השלטת) או ברשימה (גם אם היא מאוחדת), בכדי להביא לניצחון המחנה ביום הבחירה; מי שרוצה לשלוט בראש מחנהו בכל מחיר, באף חלופה אינו מכיר ונוכח המציאות את ראשו דופק בקיר- שלא יתפלא אם בסוף המערכה יזכה להיקרא "שמאלן" בכל ראיון, הרצאה או סתם ברכה.