הכינו את הסרטים הכתומים

ידידיה דביר , ח' באלול תשע"ט

דעות אורח
אורח
ערוץ 7

בואו נניח לרגע שאכן אם בן גביר, ביטון, וסרלאוף וקופרשמיט יכנסו לכנסת הם יצליחו למשוך את הממשלה הרחק הרחק אל מחוזות הימין, חאן אל אחמר יפונה ועמונה תיבנה על תילה. בואו נניח גם שברגע שהרב דרור אריה, אלדד רבינוביץ', ויגאל כנען יכנסו לכנסת השיח הציבורי ישתנה לטובה ורוח טהרה וקדושה תערה עלינו ממרום. נניח שכך יהיה...

עכשיו בואו נעצור ונחשוב מה יהיה אם זה לא יקרה, אם הקולות שלהם ילכו לפח ותקום פה ממשלת שמאל. 

כשתקום ממשלת שמאל – אהוד ברק יהיה חלק מהחברים בה. זה שהבטיח לפני כמה חודשים שממשלה שהוא ישב בה תקבע את גבולות הקבע בין מדינת ישראל למדינת פלסטין בעיר אריאל. יאיר לפיד, ראש הממשלה, מדבר על כך שיהיה פינוי של 90 אלף מתיישבים. עמונה וחאן אל אחמר קטן על מה שהם מתכננים פה.

מועמדים פוטנציאלים לתפקיד שר החינוך יהיו מן הסתם סתיו שפיר, ניצן הורביץ או תמר זנדברג. כשאלו יקבלו את התפקיד הנחשק, לא יצטרכו במפלגת נועם לחפש תכנים נסתרים בתוך ספריית 'פיג'מה', הכול יהיה על השולחן. כל ילד בישראל יהיה חייב לצעוד במצעדי גאווה כחלק מתוכנית הלימודים בבתי הספר להכרת וקבלת השונה.

לא נצטרך לנבור יותר ברשימות תורמים של אי אלו קרנות המנסות לטשטש את זהותה היהודית של המדינה משום ששרת החינוך הנכנסת תודיע בפומבי על הכפלת התקציב לעמותות המקדמות את זכויות הלהט"ב ועל צמצום מידי של לימודי היהדות בבתי הספר. את תפקיד שר התחבורה יקבל למשל עופר שלח שיחליט לבטל את קווי האוטובוסים המיוחדים בשבת משום שבין כה התחבורה הציבורית תפעל בשבת כסדרה...

נשאלת השאלה, האם כדאי לקחת את הסיכון? האם לא כדאי "להתפשר" על הרב רפי פרץ כשר החינוך במקום להיכנס להרפתקה המסוכנת הזו? האם לא כדאי "להתפשר" על בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק שימשכו את הממשלה ימינה במקום להיכנס להרפתקה שיכולה להסתיים במגה התנתקות?

ובכן, מהי רמת הסיכון?

ברוב המוחלט של הסקרים עוצמה יהודית צריכה לפחות עוד 40,000 קולות. זה אומנם יכול להישמע קצת, אבל במילים אחרות זה אומר שהמפלגה צריכה להוסיף שליש מכוחה הנוכחי. מה הסיכוי שזה יקרה? מבחינה סטטיסטית זה בערך כמו הסיכוי שהליכוד יקבל 47 מנדטים, כלומר, אין סיכוי. 

למי שלא רוצה להסתמך על סקרים, העובדות הן דווקא עגומות יותר. ב2015 מפלגת 'יחד' שכללה את עוצמה יהודית, הר המור ואלי ישי קיבלה 125,000 קולות למרות שאז בראש רשימת הבית היהודי עצמה (לא רשימה של איחוד טכני) עמד בנט "הרפורמי השמאלן" (לעומת שקד כיום). ב2019, נגיד שעוצמה הביאה ל'איחוד מפלגות הימין' 85% מהקולות... זה עדיין לא מעביר אותה את אחוז החסימה.

אז כמובן שאפשר לפנטז, להסתמך על סקר אחד, לעודד את עצמנו ולחשוב שיקרה הנס שלא קרה כבר שני עשורים. אבל צריך לזכור, יום אחרי הבחירות הפנטזיות נגמרות, התוצאות נשארות והן עלולות להיות כואבות, כואבות מאוד.

משפט אחרון ל'מצביעי המחאה', אלו שמכירים את העובדות ומבינים את הסיכון אבל מצביעים כאקט של מחאה ועשיית צדק. דעו לכם, עוד נכונו לכם מחאות רבות וקשות מאלו, עוד תתגעגעו לשר חינוך ששמו הרב רפי פרץ ותייחלו לימים בהם יישבו יהודים בהרי שומרון, 

הכינו את הסרטים הכתומים!