הפקודה מאיסטנבול

עו"ד אלעד קפלן , ט' באלול תשע"ט

דעות עו"ד אלעד קפלן
עו"ד אלעד קפלן
צילום: דוברות

היום נציין 100 שנה לאחד החוקים הישנים בספר החוקים הישראלי: פקודת הנישואין והגירושין. כשיותר ויותר זוגות בוחרים להתחתן מחוץ לרבנות, יש לעשות ריוויזיה - מה עבר על החוק מאז שנוצר, ואיפה הוא עומד ביחס לחוקים אחרים?

פקודת הנישואין והגירושין (רישום) 1919, היא אחד מדברי החקיקה העתיקים ביותר בספר החוקים הישראלי. החוק נכתב בתקופת האימפריה העות'מאנית, אומץ בהמשך על ידי המנדט הבריטי – ונשאר עד היום בספר החוקים הישראלי כירושה. שינויים מעטים בוצעו בפקודה מאז שנוצרה – אחד מהם הוא החזרת עונש המאסר לשנתיים במקרה של אי רישום נישואים ברבנות.

אם נשווה זאת לחוקים עתיקים אחרים, חוק בתי המשפט חוקק בשנת 1984 ותוקן מאז 98 פעמים. אחד התיקונים האחרונים עסק בחיזוק הליכי הבוררות בישראל, בכדי לתת לציבור יותר חופש באופן ניהול סכסוכים ומחלוקות. חוק החברות הישראלי חוקק בשנת 1999 ומאז תוקן 33 פעמים.

התיקון האחרון עבר בתחילת השנה בכדי להגביר את התחרות ולהתמודד עם מונופולים שפוגעים בחברה. כמוהם, רוב החוקים המרכזיים התקבלו בעשורים האחרונים ותוקנו עשרות פעמים בכדי להתאים למציאות הישראלית המשתנה ולחזק את כוחו של האזרח.

לעומת זאת פקודת הנישואין והגירושין העות'מאנית אומצה לפני 100 שנה על ידי המנדט הבריטי ומאז כמעט לא עודכנה. אחד התיקונים היחידים עבר לפני מספר שנים, ביוזמת חברי כנסת מסיעת יהדות התורה, בכדי לבצר את מונופול הרבנות ולהחזיר סעיף ישן, מימי העות'מאניים, שקובע מאסר על זוגות שמתחתנים כדין תורה ללא רישום בממסד הדתי. כך קורה שדווקא במדינת ישראל חופה וקידושין עלולות להיחשב עבירה פלילית.

אין שום סיבה שנמשיך לקבל פקודות מהאימפריה העות'מאנית. היום בשעה 19:00 נתכנס יחד עם ארגון "חופות" ואנשי ציבור ב"מרפסת של מוסללה" (בבניין כלל בירושלים), לחגוג יומולדת לפקודה – ונקרא להחליפה לפני שתגיע ל-120 שנה, בכדי לבנות הסדרים מתאימים יותר למדינה יהודית ודמוקרטית.