ימנית ושמאלית יחדיו

ד"ר חנה קטן , י"א באלול תשע"ט

דעות ד"ר חנה קטן
ד"ר חנה קטן
צילום: עצמי

תישכח ימיני הבוגדת אם אשכח את הבית השלם 

אני עומדת מול המדף בחנות הכל-בו שליד מרפאתי. ולא מוצאת. יש משהו שאולי דומה. אבל הבוהן לא צולח את החור. הרי אני כבת ששים שנה ועוד לא מצאתי מספריים המתאימים. זכיתי להימנות כחברה במועדון מאד יוקרתי- ליגת השמאליים. מרפרוף קל ברשת, מסתבר שאני נמצאת בחברה מאד מכובדת. ביניהם- אייזק ניוטון, אורי גלר, הנסיך ויליאם, בוש, קלינטון, אובמה, אולמרט, נתניהו, ושקד. 

האם זה מום? אולי סוג של...במחנה הקיץ בהרי פנסילבניה, לא שיתפו אותי במשחקי הטניס. לא הייתה לי חברה שיכלה ללמד אותי לסרוג כיפה בהפוך. בבית הספר לרפואה, הייתי סורקת את החדר בכניסתי לאולם, כדי לאתר את השולחנות הנוטים שמאלה. בסעודה ליד שולחן עגול, הסכין שלי תמיד יתנגש עם הכפית של הימני שלצדי.

אבל למדתי להסתדר. בלי מספריים מתאימים, כשהבוהן תמיד נתקעת בחור. אני למדתי לעבוד עם  מכשיר אולטרסאונד וכיסא גינקולוגי הנוטים ימינה. כשאת ברומא, תתנהגי כמו רומאית ימנית.

למדתי גם להסתדר בחברת נשים עם נטייה פוליטית שמאלנית, למרות שהנטייה הימנית שלי חודרת עד ללשד עצמותי.. אמי הייתה שרה לנו  בילדותנו, שיר ערש מאד מקורי- 'שתי גדות לירדן, היא שלנו היא גם כן....שתי ידי לך נתתי מולדת...תישכח ימיני הבוגדת, אם אשכח את שמאל הירדן.' הייתה לאמי הערצה  לא עיוורת בכלל לז'בוטינסקי, ולגאולה כהן, ולגנדי. את הנטייה לימין ינקתי בחלב האם במנות גדושות. כך בדיוק היה גם אבי. ולמרות הנטייה הימנית התורשתית, שזרם בעורקי מגיל אפס, יש לי חברות מהצד השמאלני של המפה, שאני אוהבת אותן בכל נימי נפשי. 

תמיד ניתן למצוא חיבורים. כך זה אצל נשים, בכל מקרה.  אפילו בבית הנבחרים שלנו. ומקרה שהיה כך היה. 

הדלת הלבנה כבדה ועיקשת. אני נכנסת במהירות לאולם הוועדה באיחור. הבידוק הביטחוני נמשך יותר משעה, קבוצת נוער עם תרמילים בחרה בדיוק היום לעשות סיור בכנסת. עשרות זוגות עיניים מזדקרות בשאלה: מי זאת?

התג התלוי על תיק הצד שלי מגלה את הסיפור שלי. 'ד"ר. חנה קטן. נציגת נשות אמונה בוועדה לקידום מעמד האישה'.

הדיון נסוב, בין השאר, סביב שלטי החוצות והחפצת הנשים במדיה. כמובן שיש לי מה להגיד. בדפי הפליירים ובעטיפות של הגלולות שאנחנו הרופאים מחלקים, מככבים חיוכים של נערות חשופות. למה זה אמור לשכנע אישה ליטול את הכדור? ואולי להיפך. פרסומים כאלו לא נכנסים אלי מהמרפאה, וגם לא שקיות עם תמונות של דוגמניות המלופפות סביב הלוגו של התרופה...

גמרתי את דבריי. אני מלכסנת מבט ומגלה ,להפתעתי, שרבות מהנוכחות מהנהנות בחיוב. מלוא כל החדר הנהון... אני חוברת לנשים משמאל באחוות אחיות.. ובעצם, למה לא? זה כל כך הגיוני. הרי אנחנו לוחמות יחד על כבודה של האישה.

זאת המלחמה. היא מדויקת. לא מלחמות נגד כיסויי ראש. לא מלחמה כנגד הפרדה. כי אם- דיוק כבודה של האישה.

הבחירות הנוכחיות, הבאות עלינו לטובה, מובילות בירור עומק בנושאי דת ומדינה. על המזבח הזה נפלה ממשלה ועל המזבח הזה תקום בשנית. אני מרימה אצבע של יד ימין, ותומכת בך, מפלגת 'ימינה', כי כך הורו לי רבותיי. אבל אני מצפה ממך, בתמורה, מפלגה יקרה, לשמור עלינו – על הבית היהודי, על קדושתו של שריד בית מקדשנו, על יוחסין מבוררים  ודיוק בתהליך הגיור, על הזהות היהודית, על נשיות שפויה ועל המשפחה השלמה. אם תישכח הברית הנאמנה, ישכח ימיני. אם ישכחו כל אלה- תישכח ימינה.