הבחירות האמיתיות
הבחירות האמיתיות

עזבו שנייה את הבחירות. ההתבטאויות של מנהיגי השמאל הישראלי הם קריאת השכמה לכולנו.

הסיפור אינו הרב אסף נאומבורג וקמפיין ההשחרה השקרי של עומרי מניב וערוץ 13, יש פה מערכה שלימה של ראשי מפלגות ומנהיגים פוליטים נגד רבנים ובני הציונות הדתית.

אלו אינן פליטות פה, יש פה קמפיין מסודר ששם על נס את היהדות והמסורת כנושא במחלוקת בין חלקי העם. דוד המלך הפך לשם קוד למשהו שסולדים ממנו, שמירת השבת, מנשקי הקמעות והמזוזות, שמירת צניעות בין גברים ונשים מוצגים כמיושנים כפרימיטיביים והתרבות המתירנית והמופקרת הפורצת כל מגבלה - מוצגים כנאורים ומתקדמים. 

סתיו שפיר וניצן הורביץ כבר תקופה ארוכה משחירים את שם של רבני ישראל בצורה גסה ובוטה, בני גנץ צייץ השבוע בטוויטר מודעה שאומרת מה אתה- או חילוני או משיחי? כל אדם שומר תורה ומצוות הופך לקיצוני, משיחי והזוי הפכו לשם קוד של כל מי שמשמיע עמדה של תורה ויהדות. מול מי שמשמיע את הקול שהשמיעו אבותינו ואבות אבותינו אלפי שנים.

לא, אנו לא נעלבים באופן אישי, אנו נעלבים בשביל עם ישראל, אנו נעלבים בשביל תורת ישראל ועם ישראל אנו נעלבים גם בשביל אותם פוליטיקאים ששמו לעצמם לנפץ ולנתץ את כל קודשי האומה לדורותיה.

הבחירות האמתיות אינן ביום שלישי הבא, הם לא על מנדטים ולא על ימין ושמאל, אלא הבחירות על הזהות של עמנו. בחירות על מה אנו ומה חיינו, הגיעה העת לברר לשם מה שבנו ארצה לאחר אלפיים שנות גלות, הגיעה העת להפסיק לברוח, להתעלם ולדחות את שאלות מהות חיינו כמדינה יהודית. כפי שבירורי מהות החיים בגיל הנעורים בתחילתם, לעיתים יוצאים בצורה של מרד ושל מוגלה, זוהמה וחוצפה, כך כנראה אנו רואים בחייה של האומה, ההתרסה, הגסות והחוצפה כנגד יסודות חיינו כנגד כל קודשי ישראל, השבת והצניעות, המשפחה ולימוד התורה, בית המקדש ודוד המלך – דווקא החוצפה הזו תוליד ותצמיח מתוך האומה שיבה עמוקה אל מה שאנחנו. 

הבחירות האמתיות לא יוכרעו בקלפי ולא בכנסת, הם יוכרעו ברחובות, הם יוכרעו בהקמת משפחות בריאות, בחיזוק עולם הישיבות והרבנים, בחיבור אמתי לעמך ישראל, הם יוכרעו בסליחות בכותל, בשמירת השבת הציבורית, בבניית עולם תורה קשוב ומאיר, ביכולת לחבר חיבורים ולהשמיע קול של תורה שבונה עולם.

זה לא ענין של פוליטיקאים אלא של כל איש ואישה נער ונערה. להיות מלאי תקווה ואמונה להחדיר רוח של אמונה ותורה. לא לגמגם ולא להתנצל על אמונתנו. להאיר ולהחדיר את אור התורה בכל מרחבי ארצנו. להשמיע קול בריא של תורה מול תחלואות המציאות, מול תרבות מערבית המבלבלת מושגים ומחלישה את הרוח. 

תודה לניצן וסתיו, בני ויאיר על קריאת ההשכמה שדורשת מאיתנו לגעת יותר בלב שלהם. לדבר תורה בגדלות שמתאימה לדור של גאולה.

אין מתאים מעיצומם של ימי אלול, חודש הרחמים והסליחות, בהם האדם נידון על שמירת רוחו נשמתו בהם אנו נאלצים לשמוע מעת לעת את דברי החציפות הללו כנגד כל מהות חיינו, ואנו מתמלאים מתוך כאב האוזניים הזה, לצפייה ולהבטחת הנביא שעומדת אחר כותלנו ממש

"וזָרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים וּטְהַרְתֶּ֑ם מִכֹּ֧ל טֻמְאוֹתֵיכֶ֛ם וּמִכָּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם אֲטַהֵ֥ר אֶתְכֶֽם: וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ לֵ֣ב חָדָ֔שׁ וְר֥וּחַ חֲדָשָׁ֖ה אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וַהֲסִ֨רֹתִ֜י אֶת־לֵ֤ב הָאֶ֙בֶן֙ מִבְּשַׂרְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֖ם לֵ֥ב בָּשָֽׂר: וְאֶת־רוּחִ֖י אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְעָשִׂ֗יתִי אֵ֤ת אֲשֶׁר־בְּחֻקַּי֙ תֵּלֵ֔כוּ וּמִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶֽם: וִישַׁבְתֶּ֣ם בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים: