מדינה פלשתינית: משאל העם הגדול 

הספינים של החודשים האחרונים נועדו להשכיח מאיתנו, שהשאלה הגורלית שתוכרע במשאל העם הגדול בשבוע הבא, נוגעת לסלע קיומנו: מדינה פלשתינית, כן או לא? 

מנחם רהט , י"ב באלול תשע"ט

דעות הפתקים בקלפי
הפתקים בקלפי
צילום: עצמי

    1.

בואו נניח בצד את כל האהבות והשנאות, נתעלם מכל מישקעי העבר, ונזרוק מהחלון את כל השיקולים הפחות רלבנטיים. כמו למשל בעייתיותה המטרידה של הגב' שרה נתניהו, כפי שמשתקף מן העדויות השערורייתיות על אודות אופייה והתנהלותה של הגברת הראשונה שלוחשת לראש הממשלה. אפילו סוגיה מביכה זו, אסור שתשכיח את הפיל הענק שעומד לו בשקט במרכז החדר, מבלי שאף אחד רואה אותו, ושמו: מדינה פלשתינית, כן או לא?  

    הגיע רגע האמת. בחירות 2019 מועד ב', תהיינה משאל עם ענק ומכריע בשאלה זו, סלע קיומנו. מיד לאחריהן, תגיח מן האופל 'תכנית המאה' של טראמפ, שבמרכזה הקמת מדינה פלשתינית, לרבות עקירת מתיישבים שאינם בגושים. זו השאלה שתוכרע בידי הוד מעלתו הבוחר בשבוע הבא.    

2.

יש מפלגות שעמדתם בסוגיה זו ברורה כשמש. הרשימה הערבית המשותפת, חובבת השהידים, היא כמובן בעד 'שלום צודק', שמשמעותו מחיקת ישראל והקמת מדינה פלשתינית מן הים עד לירדן. לצידה ניצבת שוחרת נוספת של המדינה הפלשתינית המדומיינת – המחנה הדמוקרטי של ניצן הורביץ, סתיו שפיר, נועה רוטמן ואהוד ברק.  

במחנה השמאל הגווע ניצבת גם מפלגת העבודה-גשר, שמוֹכרת מצג שווא של היותה ממשיכתם של בן גוריון ויצחק רבין, והיא רחוקה מהם כרחוק שמים מארץ. בן גוריון שלל כידוע מכל וכל מדינה פלשתינית (ולבטח היה מוצא עצמו היום ימינה חזק מנתניהו), וכך גם יצחק רבין, שבניגוד לעמדת נכדתו, ראה את הנולד: "מדינה פלשתינית תהיה סרטן בלב המזרח התיכון. זו תהיה מדינה חלשה עם קיצוניים, שכל חלומם היה ונשאר לחסל את מדינת ישראל" (בראיון לניוזוויק, 1975), והוא חזר על כך בעימות טלוויזיוני מול יצחק שמיר ב-1992.  

3.

מפלגת כחול-לבן שהיא שעטנז של רעיונות מנוגדים, עלולה להיסחף אחר תכנית המאה ולהצטרף לתומכי המדינה הפלשתינית. המונח מדינה פלשתינית, הושמט במתכוון ממצעה, כדי שלא נדע בדיוק מה עמדת מנהיגיה בשאלה זו, אבל נאמר במצע כי כחול לבן תיזום ועידה אזורית עם מדינות ערב, שואפות היציבות, להעמקת תהליכי ההיפרדות מהפלשתינים. והמבין יבין. אי אפשר לספור אותה עם מתנגדיו הנחרצים של האסון הפלשתיני שתכנית המאה עלולה להמיט עלינו. 

4.

למי שחשב שהמפלגות החרדיות יכולות להוות מחסום בפני מדינה פלשתינית, נכונה אכזבה. לא רק שיהדות התורה נתנה ידה להתנתקות מגוש קטיף, תמורת תקציבים, והיא עודנה שבויה במורשת הגרא"מ שך שפסק כי אין להתגרות בגויים; ולא רק שש"ס, מהאחראיות לאסון אוסלו, עדיין שומרת על מורשת הגר"י יוסף אשר התיר ויתור על שטחים תמורת שלום. 

במפלגות החרדיות יש ח"כים ששמאלניותם אומנותם. ח"כ משה גפני, למשל, הצהיר על עצמו שמאלן ידוע והציע בעזות מצח לציונות הדתית לממן את ההתיישבות מתוך תקציבי ישיבות ההסדר. רק השבוע הוא הפתיע כשהתריע מראש: "לא הולכים דווקא עם נתניהו".

5.

הגענו לליכוד. זו באמת מהווה מצג בלתי נתפס של רמיה ואחיזת עיניים. היא ימין רק בכאילו. מנהיגה נתניהו הוא הקופירייטר והפרזנטור של עקרון 'שתי מדינות לשני עמים', ומאז כפופה התנהלותו ליעד זה: הקפאת ההתיישבות תוך מתן יד חופשית לבניה ערבית פרועה (ע"ע חאן אל אחמר), השתוללות הוואקף בהר הבית ובניית ארבעה מסגדים חדשים בעידן נתניהו תוך הקפדה על מינימום נוכחות יהודית בהר, וזה רק אפס קצהו של הקרחון.

נראה לכם הגיוני להצביע למפלגה שזה האופק המדיני והביטחוני שלה? 

6.

נותרו המפלגות מימין לליכוד, שהן הימין היחיד בשטח. בוודאי אפשר לבקר אותן, ועוד איך, אבל איש לא יחשוד שהן בעד  מדינה פלשתינית.  

והן (אם 'עוצמה יהודית' תחצה את מחסום אחוז החסימה) תהיינה גם היחידות, בנוסף לליכוד, שאין להן שום מועמד אחר, זולת נתניהו.   

7.

אלא שכאן נחשף פרדוקס נתניהו: בניגוד לטענתו שצריך ליכוד גדול ומפלגות ימין קטנות, כדי להקים ממשלת ימין בת 61 ח"כים, מוכיח ההגיון את ההיפך. ממש הפוך, גוטה. ככל שהליכוד יהיה גדול יותר, הוא יעדיף ממשלת אחדות עם השמאל והחרדים, וכך גם ייפטר מן הימין הטורדני: הן משקד ובנט שאותם מתעב הזוג נתניהו, והן מ'עוצמה' שנתניהו ממש בורח ממנה, לבל ידבק בו רבב של כהניזם.  

מסקנה: דווקא כשהליכוד מצומק, עם ימין חזק מימינו, ייאלץ נתניהו להימנע מממשלת אחדות, שתאמץ את סיסמת 'שתי מדינות', וללכת על קואליציית ימין, שתמנע היסחפות ישראלית לעבר רעיון העיוועים ששמו מדינה פלשתינית. אמור מעתה: פחות קולות לנתניהו, שווה יותר ממשלת ימין. פרדוקס נתניהו.   

7.

במשאל העם הגדול, בשבוע הבא, זו השאלה שתוכרע: מדינה פלשתינית, כן או לא?

(באדיבות שבועון 'מצב הרוח')