משבחת אני את הפרייארים
משבחת אני את הפרייארים

נתינה טובה לבריאות. אנשים שפותחים את הלב ומושיטים את היד זוכים לבריאות איתנה ולאריכות ימים. כי האפשרות להעניק מעידה על כך שהכד מלא. חברתי הטובה שרה'לה קוסטינר אמרה לי פעם בנצרים, כשהיא שחה לפי תומה, משפט מכונן.

היה זה בתקופה בה כמות הפצמ"רים הגיעה לשיא, והנסיעות על ציר קרני-נצרים הפכו לבלתי נסבלות. תוך כדי חיפוש של סנדל תועה של אחד הילדים בחול שאין לו סוף, היא חייכה אלי את החיוך המקסים שלה, ושיתפה: 'את יודעת, חנה, החיים שלי היא הנתינה שלנו! הישיבה בחבל ארץ זאת, על כל הקשיים שבה, נובעת מהרצון לתת. אנחנו פועלים למען עם ישראל ותורת ישראל וארץ ישראל'. ככה, בסתם שיחה של חול, היא פרשה לפני את משנתה הסדורה. 

הציבור שלנו מאופיין בהתמסרות טוטאלית כמעט בכל תחום אליו ניקרא לדגל . זה פשוט 'בילט-אין' ב-DNA שלנו. ובכל התחומים. אם זה הנוער שמקים קייטנות לנכים בימי החופש כמעט על כל גבעה ומתחת לכל עץ רענן; ההתנדבות בבתי החולים, ב'שלווה', ובמרכזי הקשישים; שיפוץ דירות של זקנים על ידי חיילים בחופשות; דאגה הציבורית לאלמנות וליתומים; ופריחת מיזמי הד-סטארט של ארגוני חסד למיניהם, כי הציבור שלנו מומחה בפתיחת הלב והכיס לכל מיזם שמבקש להיטיב. וגם וכמובן שכשמדובר במצוות ישוב ארץ ישראל, לא נטמון ידינו בצלחת. וכך נבנית ההתיישבות באוי"ש בתנאים לא תנאים על ג'בלאות מרוחקים, עם גנרטור שמקרטע והפסקות מים, וילדים שזופים ובריאים ושמחים. וקצרה ידה של המקלדת.

אני פוגשת אותן. בנות השרות הלאומי. חלקן הגדול נמצא תחת לחץ עבודה מטורף. והן כל כך צעירות. הן מדלגות על ארוחות, ולפעמים מגיעות למצב של הפרעת אכילה. כמעט מאה אחוזים מהבנות מאותגרות שינה. הן מוותרות על טיפולי שיניים חיוניים או ביקור חשוב אצל רופאה או ביצוע בדיקת דם או תיקון המשקפיים, כי צריך להגיע בזמן ל'תקן'. איך יסתדרו הקשישים? והנכים? והחולים? וכך, הן מסיטות הצידה, מידי שבוע, את צרכיהן האישיים למען הכלל. 

וזה לא ליום. זה לשנה שלמה. הן דוחות לימודים, ומוותרת על עבודה נוחה ששכר הגון לצידה, ואת הפסיכומטרי. הן זונחות תחביבים ומפסידות אירועים משפחתיים, כי צרכי הכלל מרובים הם.

הן פראייריות עם קבלות. והן כל כך צדיקות. והן כל כך צודקות. עולם חסד ייבנה. לא חסד במעגל הצר שלי ושל הקהילה שלי. מדובר בחסד שחוצה מגזרים, וצבעים, ודעות, ושולח זרועות של תמנון ,ארוכות ומלטפות לנזקקים עלומים.

אם תעיינו בוויקיפדיה בערך 'פראייר', תמצאו שמשמעות המילה היא אדם נאיבי ופתי. "פרייהר" , בגרמנית, היא דרגת אצולה. המקור בא מהמילה Freier, שמשמעותה "פנוי" או "חופשי". אבל במילון שלי – פראייר הוא פשוט צדיק. אשרי שזכינו להיות חלק מהציבור הכי פראייר שיש. כמו סוג דם O שמוכן להעניק לכולם, כשהוא נמנע מלקבל משהו בתמורה. ככה טוב. כך נכון. זאת בריאות של ציבור שהוא מלא וגדוש ומעיינותיו שופעים וגולשים לכל עבר. כל כך צודק הרב רפי פרץ בדבריו. אשרי הציבור שככה לו. 

אבל מאוד צריך להיזהר שלא לאבד את הזהות. שלא נהיה מתאבדים שיעיים. אין ציבור שמחלק את הקולות שלו כל כך בנדיבות כמו הציבור שלנו. יש המון אנשים מהציבור שלנו שמעניקים קולות למפלגת ש"ס, ולאחרונה גם מדובר על קולות לדגל התורה ואגודת ישראל, וכמובן שהליכוד זוכה לתמיכה, ויש אפילו שיצביעו כחול לבן. ויש את המפלגות שהן נשמת אפו של הציבור שלנו אבל סיכויי הצלחתם קלושים, והן עלולות לשתות מהקולות שלנו הכול כך נחוצים. 

אסור לנו לאבד קולות. מפלגת ימינה אוספת לתוכה את אחוז הפריארים הגדול ביותר. וכך טוב. [ט"ב]

טוב [ט"ב] להיות בצד הנותן ולא בצד של המקבל. תנו קולות לימינה. כבוד לפרייארים..