ניצחון הגישה המפלגת בציונות הדתית

הרבה יותר קל ללכת עם הגישה המפלגת, כי לא צריך לעשות שום דבר, רק מדי פעם להתלבש על אירוע מפלג ולכתוב פוסט של 'אמרנו לכם'.

הרב אליעזר שנוולד , י"ט באלול תשע"ט

דעות הרב אליעזר שנוולד
הרב אליעזר שנוולד
צילום: עצמי

כבר יותר משני עשורים מתנהל ויכוח בציונות הדתית בין הגישה המאחדת לגישה המפלגת: האם הציונות הדתית עדיין קיימת? או שההבדלים והפערים שבין הגישות השונות שבתוכה אינם ניתנים עוד לגישור ולהתנהלות תחת קורת גג פוליטית אחת.

לצערנו עלינו להודות שבבחירות האחרונות ניצחה הגישה המפלגת  אולם אבוי לנצחונם או כמו שנוהגים לומר: עוד ניצחון כזה ואבדנו....

בפעם המי יודע כמה הוכח, שכאשר הגישה המאחדת מנצחת והציונות הדתית יוצאת לקמפיין הבחירות, מלכתחילה, מהרגע הראשון, מאוחדת. כשמתחת לאותה קורת הגג נמצאים כל הזרמים והתת-זרמים שבה, היא מנצחת וזוכה למספר דו-ספרתי של מנדטים. ובכל פעם שהיא יוצאת מפולגת היא מפסידה ומצטמקת. 

יצאנו לבחירות מפולגים. (גם אלה שפרשו ברגע האחרון זה היה מאוחר מידי) גם האחדות הושגה בין שלושת מרכיבי 'ימינה' לא לפני שהתקיימו מריבות מתוקשרות ומזיקות. 

התוצאה ידועה. החמצנו הזדמנות לשפר את הסיכויים להכרעה ומניעת בחירות חוזרות בפעם השלישית, וכעת ישנו סיכוי גבוה, יותר מתמיד, שנדחק לקרן זוית ואולי אף לישיבה באופוזיציה. ומה היתה ההודעה הראשונה עוד טרם התקבלו תוצאות האמת? "המפלגה מתפרקת והופכת מחדש לשלוש מפלגות שונות!" (לשבעה חברי כנסת) בזיון ציבורי מתמיה וחוסר מודעות ציבורית שאין כמותה.

כדאי לכולנו לעשות חשבון נפש, מה לא עשינו מספיק, והיכן שגינו, ומוטב שעה אחת קודם! לכאורה צודקים בעלי הגישה המפלגת! הרי יש ויכוחים עקרוניים ומהותיים בתוך חלקים בציונות הדתית בשאלות של ליברליזם מול שמרנות, בסוגיות דת ומדינה, ועוד. לאחד בין גישות קוטביות פירושו, לכאורה, לטשטש את הגישות העקרוניות, ולגרום לאחד הצדדים לוותר על עקרונותיו.

אולם אם נמפה את הסוגיות הרלוונטיות נמצא שברובן הניכר ישנה הסכמה מלאה. בצורך בחינוך ממלכתי דתי אוטונומי, בכל הגילאים, בחינוך הפורמלי ובתנועות הנוער והמסגרות הלא פורמליות. בהנפת הדגל של השתלבות ושילוביות בין תורה וחיים, בין דת ומדע. על החובה להיות שותפים בהגנת המדינה ובצורך לאפשר לחייל הדתי לשרת בצה"ל מבלי לפגוע בערכיו ובאמונתו. בשמירה על מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ולא כמדינת כל אזרחיה, השמירה על ארץ ישראל וההתיישבות, על גישה בטחונית מכריעה ולא מכילה, הריסון של האקטיביזם השיפוטי, גישה כלכלית ימנית מאוזנת עם חמלה -  כלכלה חופשית ומאוזנת, ועוד ועוד.

ניתן להעצים את נקודות השוני ולהפוך אותן לעיקר, אולם האם זה אמיתי?! האם זה פרופורציונאלי?!

הרבה יותר קל ללכת עם הגישה המפלגת! כי לא צריך לעשות שום דבר! רק מדי פעם להתלבש על אירוע מפלג ולכתוב פוסט של 'אמרנו לכם'. בעולם האנושי הפילוג הוא ברירת מחדל. כדי לשנות ולייצר אחדות צריך לעשות ולעבוד קשה, ולנסות לגשר ולהתגבר על הרבה אגו שמאיים על האחדות.

הבחירות הללו הציבו לנו מראה. הציבור החרדי מפולג בין ליטאים וחסידים בין הליטאים לבין עצמם ובין החסידים ובין עצמם! ההבדלים ביניהם גדולים עשרות מונים מההבדלים ביננו, ולמרות הכל הם נמצאים, כולם, עם כל המחלוקות, תחת קורת גג אחת. ולכן הם עולים במנדטים ומשפיעים.

שלא נדבר על המפלגה המשותפת של הציבור הערבי. ארבע מפלגות שעויינות זו את זו. וגם הם מצליחים לחיות תחת קורת גג אחת למרות הכל, ולכן הם עולים במנדטים, ועוד ישפיעו.

הקמפיין של 'ממשלת אחדות חילונית' לא כוון רק לחרדים, הוא כוון גם לנו, המשתלבים בכל המערכות של המדינה הכלכלה והמדע, ונמצאים תחת האלונקה תוך תשלום מחירים כבדים וכן, גם לדתיים שתמכו בכחול לבן. הוא מצביע עד כמה כשאנחנו חלשים יש מי שמנצל זאת כדי ללכת לנו על הראש! להשתמש בנציגים דתיים כדי לקחת קולות אבל לא כדי להביא את הגישה הציונית דתית לשולחן קבלת ההחלטות. בל נשלה את עצמנו שמדובר על קמפיין בלבד. הקמפיינרים חושפים את הזרמים התת קרקעיים כדי למשוך קולות.

יכול להיות שבעוד כמה חודשים נמצא את עצמנו בבחירות נוספות. אם רוצים לשנות את התמונה צריך להיערך אליהן כבר עכשיו.

כמי שדוגל בגישה המאחדת ופועל בכל כוחו, ולא תמיד בהצלחה, אני קורא לכולנו להתעשת! ומוטב שעה אחת קודם. לאחד תיכף ומיד את כל החלקים של המפלגה הדתית לאומית, ולהחזיר לה, ומיד, את שמה המקורי.