הרשימה המשותפת ממליצה

נשאלת השאלה האם מנהיגי הרשימה המשותפת ראויים בכלל להמליץ על משהו, או על מישהו במדינת ישראל?

אל"מ במיל' טל בראון , כ"ב באלול תשע"ט

דעות אורח
אורח
ערוץ 7

הבחירות הסתיימו ומתחילה לה מלאכת הרכבת ממשלה. חברי הכנסת הערבים מבסוטים וזחוחים מתמיד, מתראיינים ומתבטאים הם באמצעי התקשורת ועולזים על הישגי הרשימה המשותפת ותרומתה לגוש השמאל ולהפלת ראש הממשלה נתניהו בפרט, בשעה שמצביעיהם נרצחים כמעט מידי יום בהיקפים חסרי תקדים. 

בסקרים, בתחזיות ובפרשנויות נספרת הרשימה בעקביות כחלק מובנה מגוש השמאל, שבדעתו כמובן להמליץ על מפלגת הרמטכ"לים להקמת הממשלה הבאה.

נשאלת השאלה האם מנהיגי הרשימה המשותפת ראויים בכלל להמליץ על משהו, או על מישהו במדינת ישראל? האם מפלגת כחול לבן, שראשיה תכולי העין ראו את הלבן בעיניהם של מחבלים ערבים, הנמנים בחלקם על חבריהם ומכריהם של אנשי הרשימה המשותפת, מעוניינים בכלל להיכלל באותו גוש עם הרשימה, או להסתמך על המלצתם לנשיא בנוגע לאיזשהו נושא, תחום, סוגיה באשר היא? 

בימים האחרונים, לאחר שבסוף השבוע האחרון נרצחו ביריות 4 ערבים ישראלים שנוספו למניין 66 הנרצחים מהמגזר מתחילת השנה האזרחית, מדגישים מנהיגי הרשימה את סדר העדיפויות במצעם מבלי להתבלבל. עושים הם זאת תוך הדחקת סוגיית שפיכות הדמים הנוראה הנוגעת לחיי אדם במגזרם. 

מצע הרשימה לא השתנה

הרשימה המייצגת את הציבור הערבי בעל זכות הבחירה בישראל, חרטה על דגלה את הסיוע לפלסטינים באשר הם ומטיפה בראש ובראשונה להקמת מדינה פלסטינית שירושלים בירתה בגבולות 4 ליוני 1967. זאת לצד זכות השיבה לכל הפליטים הפלסטינים ופירוק כל ההתנחלויות וגדר ההפרדה.

למי שתהה- זהו רק הסעיף הראשון במצע הרשימה המשותפת, כפי שטרח ח"כ ג'בארין להדגיש גם בראיון לרשת ב' בבוקר יום ראשון, יום ההמלצה לנשיא המדינה.

בסעיף השני במצעה של הרשימה נכתב כי: "הרשימה המשותפת נאבקת למען שוויון מלא, לאומי ואזרחי, לציבור הערבי-פלסטיני בישראל...הרשימה המשותפת דורשת להכיר בציבור הערבי כבמיעוט לאומי, ובזכותו לניהול עצמי בתחומי התרבות, החינוך והדת, ובהיותו חלק מהעם הערבי-פלסטיני ומהאומה הערבית".

בסעיף השלישי נכתב כי "הרשימה המשותפת פועלת להבטחת שוויון מלא בכל תחומי החיים, ונאבקת נגד משטר האפליה הגזענית והדיכוי הלאומי, ולמען שוויון הזדמנויות, שוויון מהותי, צדק מתקן וצדק חלוקתי; הרשימה נאבקת נגד הפקעת אדמות והריסת בתים, למען הכרה בכל היישובים הבלתי מוכרים...הרשימה נאבקת לביטול גיוס החובה המוטל על בני העדה הערבית-דרוזית, ונגד כל תכניות הגיוס הצבאי והשירות הלאומי לצעירים ערביים; הרשימה פועלת להנחיל את ערכי הפלורליזם והסובלנות, ונאבקת בנגעי האלימות, הפשיעה ואנרכית הנשק".

בסעיף הרביעי נכתב כי "הרשימה המשותפת נאבקת בכל גילויי הגזענות והפאשיזם, ולמען הזכויות הדמוקרטיות של כל האזרחים. הרשימה נאבקת לביטול תקנות ההגנה (שעת חירום) וכל חקיקה שפוגעת בזכויות ומגבילה את החירויות, ולמען כינון חוקה דמוקרטית המעגנת את ערכי השוויון, הצדק וזכויות האדם, ואת זכויות היסוד החברתיות והחירויות הדמוקרטיות".

בסעיף השישי נזכרים הם לכתוב כי:" הרשימה המשותפת נאבקת למען שוויון זכויות לנשים בכל תחומי החיים, ונגד כל צורות הדיכוי, הניצול, האפליה והאלימות נגד נשים במשפחה...".

בקיצור ולמיטב הבנתי, מנהיגי הרשימה המשותפת קוראים ליהודים הרחמנים ש: 

יתנו לערבים בישראל שוויון זכויות מלא ללא חובות!  

יהרסו את הישובים היהודים ה"לא חוקיים" ויכירו בכל הישובים הערביים "החוקיים" בכל ארץ ישראל.....סליחה בפלסטין ו"המדינה המשותפת" עפ"י מצע הרשימה המשותפת. 

יתפרקו מיכולות ההגנה העצמית וכל אמצעי או מכשול אחר המפריע, מעכב ומונע מאחיהם הערבים ככלל והפלסטינים הנאורים, הליברליים וחובבי הבריות בפרט, מלכונן יישות מדינית מתקדמת המבוססת על אחוות האדם, פלורליזם וסובלנות המאפיינת את חברתם, תרבותם, מנהגיהם, התנהלותם וכיוב' שתהיה "אור לגויים" איך צריכה להתנהל דמוקרטיה אמיתית.

יפעילו את כוחות הביטחון היהודיים לשם השלטת חוק וסדר בחברה הערבית. זאת כאמור ללא שיתוף פעולה כלשהו מצד הערבים, ללא שאלו ידרשו לנקוף אצבע ולהתגייס כדי לעזור לעצמם, ללא שאלו ירתמו ויתרמו את חלקם במסגרת שירות בטחוני או לאומי כלשהו חס וחלילה, אפילו לא למען חמולתם. בוודאי שלא יידרשו להעיד כנגד שכניהם וקרוביהם, בהיותם עדי ראייה ולא רק עסוקים ברעייה.

ינחו את כוחות הביטחון היהודים לפעול במתינות ורכות כלפי הפושעים הערבים העדינים, שנעלבים בקלות, מתעצבנים מהר ומתפרעים קשות, כי הרי הם נגד כל סוג של אלימות, ובוודאי נגד אלימות קשה או חבלה חמורה.

יורו למערכת הביטחון (רגע לפני שתפורק בעצמה) לפרק את החברה הערבית מנשקה, לאסוף את הנשק הרב והלא חוקי המשמש את הפושעים הערבים האדיבים, המצוי בשפע בבתים ובימ"חים בערים ובכפרים. הרי אלו בוודאי יתמסרו וימסרו את נשקם לאלתר לכל איש ביטחון יהודי, אם זה רק יתחנן ויבקש יפה.

אולי אם רק נעזוב אותם לנפשם במסגרת זכותם לניהול עצמי, יפסיקו הם לרצוח איש את דודו ואחותו... ואם גם הנשים הערביות לא יעצבנו או יפגעו בכבודם של הגברים הנאורים בשום דרך שהיא, רחמנא ליצלן, יש סיכוי שיגיעו עד מאה ועשרים.

לסיכום

חבר כנסת יוסף ג'בארין, שכנראה לא מבין לגמרי את מצע רשימתו, טען כי המשטרה אינה פועלת כלל כדי לנסות ולשנות את המצב העגום: "אין ספק שהמצב בלתי נסבל...אי אפשר שהאחראים על יישום החוק והחקירות והעמדה לדין לא ימלאו את תפקידם. הנשק חוגג ביישובים הערבים ואין שום צעדים למגר את הפשיעה והאלימות. השר לביטחון פנים צריך להתפטר מתפקידו כי הוא פשוט שר של היהודים בלבד".

ראש ועדת המעקב של האוכלוסייה הערבית, מוחמד ברכה, טען כי גם האזרחים הערבים עצמם צריכים להתגייס בכמויות גדולות יותר"... אך לא חס וחלילה לכוחות הביטחון כי אם בכדי לנסות ולגרום לרשויות לפעול: "לא יכול להיות שכשאנחנו קוראים להפגין באים רק מאות אנשים במקום עשרות אלפים. חשוב לי לציין שאסור להיות בקשרים עם הפושעים...חובה להפסיק את הזלזול הזה".

בקיצור, היהודים נקראים להתגייס, לשמור על החוק ולעשות סדר בחברה הערבית, בשעה שמנהיגי הערבים עסוקים בעסקנות מפלגתית, בתמיכה בפלסטינים (חברה רצחנית כשלעצמה) ולא נוקפים אצבע להטבת מצבם שלהם כבר שנים! 

החברה הערבית חסרת מנהיגות חברתית אמיתית שמסוגלת לקחת אחריות על הנעשה בתוכה.
מנהיגותה היא נציגת הפלסטינים בכנסת בראש ובראשונה, הדואגת להטבת מצבם של אלו יותר מאשר של הערבים הישראלים, לכאורה.

המנהיגות הערבית אינה מובילה אלא מסיתה, אינה יוזמת אלא מתבכיינת בעיקר על "מר גורלם" של הערבים בישראל ששפר ביחס לכל אחיהם במזרח התיכון, בעיקר בזכות תמימות היהודים ולא בהכרח בזכות חכמת הערבים.

במקום להצטרף למאבק בפשיעה ולהתגייס לשורות המשטרה, המשמר האזרחי ולשירות לאומי- מעדיפים הם שה"יהוד" יעשו את העבודה המלוכלכת והקשה עבורם. ששוטרים, לוחמים ואנשי רשויות אכיפה יסכנו עצמם לרווחת אוכלוסייה ערבית כפויית טובה בחלקה, התומכת בשתיקתה בפושעים שפלים, וכשפותחים מנהיגיה את פיהם וידיהם מתגלה שמחבקים הם מחבלים ולא אזרחים תמימים.  

המלצות

ההנהגה הערבית צריכה להחליט על סדרי העדיפויות שלה ולהציב במקום הראשון את חיי אנשיה, עם או בלי כבוד המשפחה.

ההנהגה הערבית צריכה לפעול לרווחת ערבים אזרחי ישראל יותר מאשר בבני משפחותיהם ברשות הפלסטינית.

ההנהגה הערבית צריכה לתמוך בשירות לאומי ואזרחי לכל ערבי אזרח ישראלי. ולא, יש לשקול גריעת זכויות ולא הרחבתן.

ממשלת ישראל באמצעות רשויות האכיפה ומערכת המשפט חייבת לצאת למבצע ״נשקים תחילה״ בו יאספו כלי הנשק הלא חוקיים ויחקרו ביסודיות כל המעורבים התמימים ואלו שפחות. אין להתבלבל בצורך, שהרי יש לעשות כך למען שלום הציבור הישראלי בכללותו ולא רק הערבי לכאורה, היות ונשק זה יכול לפגוע בכל אדם באשר הוא ללא הבדל דת, אמונה ומין.

כדור שנורה באוויר בחתונה ערבית בבסמת טבעון יכול לפגוע באדם ההולך לתומו ברחובות טבעון. נשק שמשמש לחיסול על רקע זה או אחר במגזר הערבי, יכול לשמש לפיגוע במגזר היהודי באותה קלות ואף בקלות יתירה ללא יותר מידי חמלה או מחשבה.

מפלגה ציונית הרוצה להרכיב ממשלה במדינת ישראל, מצופה ממנה כי לא תסתמך על רשימה משותפת הקוראת לחיסול הציונות, הפקרת בטחון מדינת ישראל ולסיום ייעודה של המדינה כמדינת היהודים.