כשאבותיו של ח"כ טיבי סגדו לאלילים במדבריות ערב

אמירתו החצופה של טיבי בבית הנשיא כי הערבים הם 'בעלי הבית' של הארץ הזו, כופרת בריאליה ההיסטורית, ואינה אלא פייק-היסטוריה

מנחם רהט , כ"ו באלול תשע"ט

דעות מנחם רהט
מנחם רהט
צילום: עצמי

1.איש אינו יכול לחשוד באחמד טיבי, שהוא מסונכרן עם פרשת השבוע. הדבר האחרון שלא ניתן לצפות ממנו, הוא שהדוקטור הח"כ יעיין מעת לעת בפרשת השבוע הרלבנטית.

אבל השבוע דבריו המחוצפים ממש התכתבו, אחד לאחד, עם פרשת השבוע שנקרא בשבת זו, פרשת ניצבים. מדהים עד כמה כיוונו דברי הפרידה של משה רבינו מעם ישראל לפני כ-3,300 שנה, לדברי הנאצה של אחמד טיבי, בעניין 'זכותו' לכאורה, ופייק-זכותם של חבר מרעיו הערבים, על ארץ ישראל. איזה תיזמון מופלא. 

2. בהתבטאותו המתריסה אמר טיבי ברוב חוצפה בבואו להתייעצויות עם נשיא המדינה רובי ריבלין, כי "אנחנו, הפלשתינים, בעלי הארץ הזו". שזה אומר, במלים אחרות, כי היהודים החיים כאן, יושבים בארץ רק בזכות הכנסת האורחים שנוהגים בנו אדוני הארץ ב'ביתם' שלהם. הבעלות האמיתית על הארץ, לפי טיבי, היא של הערבים המכונים שלא בצדק פלשתינים.  

וכך אמר: "לא היגרנו לכאן. נולדנו כאן. אנחנו אוכלוסייה ילידה... אנחנו לא נוכחים נפקדים. אנחנו לא אורחים. אנחנו בעלי הארץ הזאת"... 

     3. בעלי הארץ? על בעלי הארץ האמיתיים, עם ישראל, מדברת תורה בפרשת השבוע, פרשת ניצבים. בשעה שאבותיך, מר טיבי, סגדו לאלילים, היו פאגאנים, במדבריות ערב, כבר עבדו פה אבותינו את אלוקי ישראל, בנו מקדש, הקימו מזבחות, כוננו את מלכות ישראל. 

מדהים עד כמה דבריו של טיבי מתכתבים, במהופך, עם פרשת פרשת השבוע. בפרק כ"ט בספר דברים, ממשיך משה לעסוק בברית שחודשה בערבות מואב בין אלוקי ישראל לעמו, ומדגיש כי הברית הזו, שבמסגרתה ניתנה לנו הארץ הזו, אינה ניתנת להפרה, ותחולתה עד קץ כל הימים: "וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם"... 

הברית הזו מבטיחה את ארץ ישראל לעם ישראל, ולא לשום עם זולתם. ואפילו אם יחטאו ויגלו ממנה, בסופו של דבר, בקץ הגלויות, ישוב עם ישראל לארצו: "וְשָׁב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ, וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ".

רק עיוור או כופר לא יראו שהנבואה הזו מתגשמת בזמננו לעינינו.

4. ומה יקרה את הארץ בין לבין? - הנה תיאור מדוייק של מציאות שהתגשמה במדוייק: "וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן, בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם, וְהַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא וְאֶת תַּחֲלֻאֶיהָ אֲשֶׁר חִלָּה ה' בָּהּ. גָּפְרִית וָמֶלַח, שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ, לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ, וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב, כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה, אַדְמָה וּצְבֹיִים, אֲשֶׁר הָפַךְ ה' בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ. וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם: עַל מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת? מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל הַזֶּה?"

לאמור, בימי גלותו של עם ישראל מארצו, לא תוכל הארץ לשאת עמים אחרים. הארץ תהפוך עצמה לשממה, מול כל מי שינסה להתנחל בה, פרט לעם ישראל: "גָּפְרִית וָמֶלַח, שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ, לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ, וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב". לאמור: בזמן גלותו של עם ישראל מארצו, תהפוך האדמה הפוריה לארץ גזירה ולא תיתן פירותיה לזרים. 

5. גם מי שאינו מאמין חלילה בעיקרון 'תורה מן השמים', וזו זכותו, חייב להודות שנבואת אבי הנביאים, התגשמה במלואה, אחד לאחד. כך בדיוק היתה המציאות ההיסטורית. עמים רבים חמדו אותה לעצמם: פלישתים, פרסים, יוונים, רומאים, ביזנטים, ערבים, צלבנים, ממלוכים, עותמאנים ובריטים, אך כולם נבעטו ע"י הארץ עצמה. כמו שאומר משה בהקשר אחר: "וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ, וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם" (ויקרא כ"ו).  

מר טיבי, אלה אינם סיפורי סבתא. זו המציאות הריאלית, חקוקה בסלע האמת. למרות מאמציכם למחוק אותה, באמצעות פייק-היסטוריה שהמצאתם על בעלותכם על הארץ. איזה בעלים הייתם, אם רק לפני 150 שנה, עדיין לא דרכה רגליכם כאן? קדמה לכם ההתיישבות הציונית המוקדמת שהחלה להפריח את הארץ, שאליה היגרתם ככפויי שד, רק לצרכי פרנסה, רק תמורת כמה פיאסטרים מצריים. 

6. עדות מדהימה למצבה של הארץ רק לפני 150 שנה בדיוק, ללא ערבים וללא פלשתינים, עם קצת בעלי מומים בירושלים, תמצא בכתבי מארק טויין שהתהלך בארץ בשנת 1869: "...המדבריות הללו ריקים מאדם, תילים דהויים אלה של שממה... טול אותו תל חרבות, כפר נחום; טול את טבריה, כפר אווילי המתנמנם בצל ששת דקליו האבלים... טול אגם חדגוני, קודר ונטול מפרש זה, הנח בתוך טבעת גבעות צהובות וגדות נמוכות ותלולות... כל הדברים האלה – אם אינם מהווים חומר מצוין לשיר ערש מרדים, הרי לא ייתכן שיר ערש בעולם". ריקים, מר טיבי. קראת היטב? וזה מה שגילה כאן מארק טוויין לא לפני אלף שנה. רק 150 שנה (בדיוק) חלפו מאז. אפילו עץ אחד לא הפריחו בה כל אותם זרים שניסו להתנחל בה, לשדוד אותה מעם ישראל. הכל היה תל חרבות, ריק מאדם. שממה מוחלטת.

אפילו ירושלים היתה כשממה. מה מצא בה מארק טוויין בעיר שברוב חוצפתכם אתם רואים בה את בירתכם? לא בירתכם ולא נעליים. מארק טוויין: "...מצורעים, נכים, סומים ומטורפים מסתערים עליך מכל עבר, ומסתבר שאינם יודעים אלא מילה אחת בשפה אחת – 'בקשיש' נצחי... המוני נכים, בעלי מומים וחולים מתקהלים במקומות הקדושים וחוסמים את השערים... ירושלים עיר קודרת, שוממה וחסרת חיים". כך ניהלתם את הבירה שלכם, מר טיבי? רק בגלל הביזיון הזה, מר טיבי, מגיע לכם לעוף ממנה?

    7. פתחנו בפרשת ניצבים ונסיים בתפילה להגשמתה בשנת תש"ף של הנבואה החותמת אותה: "וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה... אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ... לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, לָתֵת לָהֶם".