כפרה

עינת קורמן , ח' בתשרי תש"פ

דעות עינת קורמן
עינת קורמן
צילום: יח''צ

יום הכיפורים שיחול מחר הוא הזדמנות טובה לבקש סליחה, אבל לא פחות מכך לקבל על עצמנו לתקן ולשפר לעתיד. 

שנת תשע"ט התאפיינה, במיוחד במחצית השנייה שלה, בחוסר יציבות פוליטי ונדמה שכל מה שנשאר לדווח עליו בחדשות הוא הבחירות, ההכפשות, התוצאות וחוסר הוודאות. אבל יש לומר את האמת, שחוסר היציבות החל עוד הרבה קודם לכן.

המתקפה חסרת התקדים על עוטף ישראל, ובלשון מצמצמת – עוטף עזה, וחוסר התגובה הראויה מצד ישראל לא רק כלפי המחבלים אלא בעיקר כלפי התושבים שסופגים מדי יום את האש בשבילנו. מדינת ישראל היתה צריכה להזרים תקציבים ולשקם את הפגיעות בחקלאות, בחינוך ובבריאות במהירות שיא אבל זה נעשה מעט מדי, ועל זה יש לכפר.

גם הטיפול הכושל בבעיית המסתננים מצריך בקשת סליחה מתושבי דרום תל אביב וערים נוספות. החוק שלא נאכף, השביתות המיותרות של רשויות האכיפה שהביאו לנוכחות דלה מאוד בשטח, הביטחון האישי שנפגע, איכות החיים שירדה, הדאגה הנרחבת לזכויות אדם רק של צד אחד ובעיקר העובדה שאין מדיניות ברורה, כשניסיון של הממשלה סוף סוף לעשות משהו ולהוציא את המסתננים הלא חוקיים למדינה שלישית נבלם על ידי מערכת המשפט– גם על זה יש לכפר. 

ועוד לא דיברנו על המחבלים המוחזקים בישראל בתנאי מלון, בין אם בבתי הסוהר ובין אם בבתי החולים, זכויות האדם שפתאום מאוד חשוב להם להגן עליהן, הסיוע שהם זוכים לו מחברי כנסת, המדיניות הרופסת של מערכות המשפט בהעמדתם לדין, העובדה שלא דורשים בכלל עונש מוות אלא מסתפקים מראש במאסר, והמגמה הגוברת והולכת להתייחס למבצעי פיגועים כאל פושעים פליליים רגילים במסגרת אכיפת החוק ולא כאל מחבלים שדורשים מדיניות נוקשה יותר. על זה בהחלט יש לכפר. 

ביהודה ושומרון המצב לא יותר טוב, ובינינו – הוא בדרך כלל גרוע יותר. כשאזרחי ישראל תושבי האזור אינם יודעים מה החוק שחל עליהם פשוט כי הוא לא מפורסם לציבור בצורה נגישה, או כאשר הם מחכים שנים על גבי שנים שיתאימו חוקים בסיסיים כמו עבודת נשים או איכות הסביבה וינסחו אותם בצווי אלוף.

יש דרכים רבות להחיל את החוק באופן ברור ומיידי על אזרחי ישראל תושבי יו"ש וכל מה ששמענו בשנה האחרונה היתה הצהרה בריח בחירות על סיפוח בקעת הירדן. על המחדל שנמשך זה יותר מחמישים שנה צריך להתחרט ולכפר כמה שיותר מהר.

ואולי בראש ובראשונה, מי שצריכים לבקש סליחה יותר מכולם הם העומדים בראש מערכת המשפט. כשהמדינה מתנהלת נכון להיום על פי דבריהם, והתוצאות הן אלה שחווינו עד היום, בוודאי שיש להם אחריות מיוחדת. אחריות על ניהול נכון ונקי של המערכת, יישום המלצות הנציב רוזן שעורך ביקורת על מייצגי המדינה, הבראת הפרקליטות, פיקוח הדוק יותר על שופטים ועוד. 

מעבר לשינויים המבניים, יש לשנות גם את הגישה לתפקידה של מערכת המשפט במדינה הדמוקרטית. ייעוץ משפטי הוא חשוב, וללא חוקים איש את רעהו חיים בלעו. המשפט מעמיד את מקבלי ההחלטות למבחן יומיומי חשוב ונכון, אולם אין לאפשר מצב שבו הייעוץ יהפוך לקביעת מדיניות של ממש ולסירוס כל ניסיון לאפשר חיים תקינים בישראל לתושבי העוטף, לדרום תל אביב, לנפגעי הטרור, לתושבי יו"ש ולכולנו. 

אנחנו בפורום המשפטי מציינים חמש עשרה שנים לפעילות משפטית שנועדה לתקן את המעוות, להשיב את הכוחות המאוזנים למערכת הדמוקרטית ואולי זה מה שיכפר בשנה הבאה עלינו לטובה.