חכמת ההמון 

מאיר גרוס , ח' בתשרי תש"פ

דעות מאיר גרוס
מאיר גרוס
צילום: עצמי

בכל מדינה, ובוודאי שזו שלנו שמספר הדעות השונות בה הוא יותר ממספר תושביה, לחוק יש מקום מאוד משמעותי.

בלעדיו- ומדויק יותר: בלי הציות לו- ישתרר כאוס נוראי. וכדאי לזכור כי את החוקים מחוקקת הכנסת המייצגת את העם. משמע, חברי הכנסת אמורים להיות הראשונים המצייתים לו.

ומיד לאחריהם הרשות השופטת על מרכיביה. זו, במיוחד בהיותה פרשנית החוק, אסור לה להתעלם מהחוק כלשונו, גם בפרשנויות שלה. וכל מי שיש קצת שכל בקדקודו מבין זאת. 

מסתבר, שהם- הח"כים ומערכת השפיטה-  דווקא המובילים באי ציות לחוק. והדוגמה הבולטת היא הסחרור סביב מה שנקרא "התיקים של ראש הממשלה". כאן, נאלם קולם של שומרי החוק, באשר לחוק עצמו. הם אלו שהיו צריכים להיות הראשונים שיבהירו קבל עם שכל אדם – כולל ראש ממשלה- הוא זכאי עד להוכחת אשמתו.

ועל פי החוק הכתוב, שאי אפשר להסבירו אחרת, ראש ממשלה אינו צריך להתפטר אלא אם הורשע בפסק דין חלוט וסופי. לא שמענו זאת מהמשטרה ומהפרקליטות על ענפיה. וכמובן לא מהמחוקקים עצמם.

להפך, הם דורשים את התפטרותו, ללא אסמכתא חוקית. ואם אלו לא מכבדים את החוק מה יעשו אזובי הקיר. הרי הכנסת היא שחוקקה את החוק המקבע את מעמדו המיוחד של ראש הממשלה בנושא הזה. ומהיכן העוז והחוצפה של חברי כנסת להפר את החוק הזה בפועל. 

מעניין גם ששמענו הרבה התבטאויות של שופטים בדימוס ודומיהם. כולם מזמרים את אותן מילים. ואין ולו אחד שמביע דעה שונה. והרי תדיר מסבירים לציבור שהחוק, כלשונו, הוא המחייב את כלל האזרחים, ובלעדיו איש הישר בעיניו יעשה. ובכן, היכן הם עכשיו? האומנם המשטמה לביבי גוברת על הכול? בושה לתחום, למקצוע ולאלו הנושאים את שמו לשווא. 

בהקשר זה, ההמון חכם יותר גם מהתקשורת. הוא יודע – בניגוד לכל תרועת החצוצרות- שנתניהו לא הובס. הרי בסופו של דבר הוא זכה למספר בוחרים שראשי מפלגות אחרות אפילו לא מעיזים לחלום עליו. והתאמתו האישית לראשות ממשלת ישראל, זוכה לתמיכה כפולה בציבור מזה שנמצא אחריו. 

נדמה שגם מתנגדיו, בסתר ביתם, מתפעלים מיכולותיו המדהימות. ניהול ממשלה כראשה, יחד עם תפקיד תובעני של שר ביטחון. ובמקביל, מאבק משפטי  עם ידיים קשורות. וניצוח על מערכת בחירות לא קלה. קשה לראות פה תבוסה, גם אם נספרו כמה מנדטים פחות. 

אבל, יש מובסים. נוספים. 

מובס נוסף היא התקשורת. מיליוני המילים, עשרות התחקירים, תעמולה בלתי פוסקת ורובם ככולם חד כיווניים ולוחמים בביבי, הניבו רק מנדטים בודדים שעברו שמאלה. לא היה שדרן או שדרנית, בעל או בעלת טור, שלא פתחו תכניות ומאמרים במילים בוטות וגסות כלפי ראש הממשלה. שטיפת מוח, ובעצם מבוך של סגנון חצוף ומבזה. 

הם גם הוזנו על ידי חוקרים ואנשי פרקליטות במאמץ שאינו זכור כמותו, של חיפוש חומרים מרשיעים בכל פינה וסדק. גיוס עדי מדינה, הדלפות מחדרי חקירות ומסמכים וכיוצ"ב מהלכים שמעולם לא ראינו כמותם. ועדיין עושה רושם שהם מגששים באפלה. ואל נשכח את התמונות של זחיחות הדעת של בכירי הפרקליטות. צילומים שאינם ראויים למי שעוסקים בדיני נפשות של אזרחים ושל המדינה עצמה. 

וכמובן, גם אנחנו- המדינה והעם- מפסידים. במציאות הבלתי נתפסת הזאת. פגיעה קשה ומתמשכת בראש הממשלה, גורעת מ100 אחוז של עיסוק שלו בנושאים המשמעותיים לחיי כולנו. מילא האופוזיציה שאינה מצליחה להעסיק את עצמה בתוצרים מועילים לקידום המדינה ואזרחיה. אבל, הרשות המבצעת והרשות השופטת מגלה חוסר אחריות מדאיג ביותר. 

ועוד מילה למצביעי מפלגות המרכז והשמאל. אתם באמת בחרתם מקבלי משכורות שאינם רוצים לסייע בניהול המדינה? תחליפו את נודרי הנדרים שטרם בחירות בכאלה שרוצים להיות שותפים. מנו שומרי חוק ופועלים לפיו.

אישים היכולים לשבת בממשלה עם מפלגות אחרות, בלי הצגות. יש מדינה לנהל.