בני ישמעאל ומדינת ישראל

רוב הערבים אינם מכירים בלגיטימיות של המדינה היהודית ולא ישתפו פעולה עם המשטרה באיתור כלי נשק.

עו"ד מנחם גורמן , ט' בתשרי תש"פ

דעות אחמד טיבי ואיימן עודה
אחמד טיבי ואיימן עודה
צילום: באדיבות המצולם

החברה הערבית מכירה באלימות ורצח כדרך אפשרית לפתרון בעיות ומחלוקות חברתיות. שינוי תרבותי של החברה הערבית לא יוכל להעשות על ידי הזרמת כספים או תוספת שוטרים לערים וכפרים בעלי רוב ערבי. 

בכל רחבי העולם הערבי שימוש באלימות, כולל רצח, מהווה דרך מוכרת לפתרון סכסוכים ובעיות חברתיות ופוליטיות. שימוש באלימות ורצח על רקע של נקמת דם, חילול "כבוד המשפחה", חיסול יריבים מסוגים שונים, וכמובן רצח על רקע דתי ורצח יהודים.

תרבות אכזרית בת אלפי השנים של שימוש באלימות ורצח כשיטה לפתרון סכסוכים, לא נעלמה מהחברה הערבית בישראל עם הקמת המדינה.  הדברים הללו אינם חדשים לעם היהודי ולאזרחי מדינת ישראל היהודים.

על רקע ההיסטוריה המדממת והאכזרית של העולם הערבי בולטת בגסותה החוצפה הבלתי נסבלת של הפוליטיקאים הערבים במדינת ישראל ובפרט חברי הכנסת הערבים.  ללא היסוס הם מתפרעים בכבישים, מפגינים נגד המדינה היהודית ומפירים את הסדר הציבורי.

הם מאשימים את ממשלת ישראל, את ראש הממשלה ואת כל מי שהעז להזכיר להם שבעיית האלימות והרציחות הרבות בחברה הערבית הם תולדה ישירה של התרבות הרקובה והמנוונת של החברה הערבית. זוהי תת תרבות בת אלפי שנים ואין זה בכוחה של מדינת ישראל לשנות את אופי החברה הערבית. אם יש מישהו שיכול לעשות זאת הם הערבים בעצמם אשר אינם נוקפים אצבע כדי לשנות את התרבות הרקובה הזו.

למדינת ישראל יש אינטרס ברור לאסוף את כל כלי הנשק המצויים בידי הערבים. העובדה שהערבים עצמם אינם משתפים פעולה עם ממשלת ישראל במסירת מידע חיוני אינה צריכה להפתיע איש. החזקת נשק נותנת לערבים הרגשה של כח מול מדינת ישראל ותחושה שהם שולטים בעצמם על עצמם מחוץ לגבולות הסמכות של מדינת ישראל.

רוב הערבים אינם מכירים בלגיטימיות של המדינה היהודית ולא ישתפו פעולה עם המשטרה באיתור כלי נשק. הערבים לא ימסרו מידע למשטרה על שכנים המחזיקים  נשק הן מפחד נקמתם של גורמים לאומניים והן מסיבות של גאווה לאומית.

משרדי החנוך ובטחון פנים מציעים כעת לבזבז מליוני שקלים נוספים על מאות שוטרים נוספים או על "חינוך מחדש" של החברה הערבית כפתרון לתרבות הרצח בת אלפי השנים של החברה הערבית . 

הזרמת כספים והגדלת הגרעון התקציבי היא פעולה חסרת תוחלת וחסרת סיכוי. זהו צעד של אחיזת עיניים של פוליטיקאים אובדי עצות החוששים לומר למנהיגי הערבים בגלוי שתרבות הרצח שלהם היא הגורם העיקרי לרציחות. במקום לבזבז כספי ציבור והגדלת הגרעון התקציבי, על הממשלה לדרוש מחברי הכנסת הערבים לדאוג לכך שאלפי כלי הנשק שבידי הערבים יימסרו למשטרת ישראל מהר ככל האפשר.

במקום להסית במסגדים לרצח יהודים, על הפוליטיקאים הערבים לדאוג לכך שאנשי הדת שלהם יטיפו לאחווה ונגד שימוש באלימות.

האשמת מנהיגי ישראל ברציחות הרבות בחברה הערבית היא עלילת דם חדשה של ערבים חצופים, כפויי טובה כלפי המדינה היהודית המפרנסת אותם למרות שאינם ראויים לכך. אם וכאשר מנהיגי החברה הערבית יהיו מעוניינים באמת ובתמים להקטין את כמות הרציחות בחברה הערבית, מדינת ישראל תסייע להם בכך.