קץ עידן התמימות

חודש תשרי הפך לזמנן של הקונספציות שקרסו. זה קורה עכשיו בצפון מזרח סוריה וזה קרה בתשל"ד, וגם בטבח יהודים נקיי כפיים בטבריה.

מנחם רהט , י"א בתשרי תש"פ

דעות מנחם רהט
מנחם רהט
צילום: עצמי

1.תכונה משונה יש לחודש תשרי של השנה העברית. זהו חודש מועד לקריסת קונצפציות. כך היה בעבר וזה גם מה שקורה בהווה. 

הקונספציה האחרונה שקרסה, היא ההנחה התמימה שגרסה שהאמריקאים לעולם לא יפקירו את בני בריתם, ושהם יודעים לגמול על 'התנהגות טובה'.

באה בריחתם של האמריקאים מצפון סוריה, בניגוד לכל התחזיות והקונספציות, והפקירה את הכוחות הכורדיים למלתעותיה של טורקיה האכזרית, שפתחה במבצע צבאי למיגור הכורדים שנהנו עד כה מקיר המגן האמריקאי. הנימוק המטופש שהעלה הנשיא האמריקאי טרמפ באחד מציוציו בטוויטר להבהרת הבגידה בכורדים, היה: "אני לא זוכר שהם לחמו לצידנו בפלישה לנורמנדי". אין גבול, מסתבר, לאיוולת. 

ואולי בעצם צדקו אלה שתמיד הזהירו מפני הקונספציה התמימה של הישענות מוחלטת על טראמפ, הנשיא האימפולסיבי, שהזדרזו להזהיר מפני היותו משענת קנה רצוץ מבחינתה של ישראל. מי ערב לנו שיום אחד יחליט 'השוטר של העולם' שבוחל בתפקיד כפוי טובה זה, שאין גם טעם במעורבות אמריקאית בהגנה על עצם קיומה של ישראל, מפני שלא יהיה זכור לו שישראל לחמה לצידם של האמריקאים במלחמת העולם השנייה. 

בצפון סוריה הלכה לעולמה עוד קונספציה, ולמרבה הלא-הפתעה דווקא בתשרי. 

2. קונספציה נוספת שקרסה בתשרי אמרה שהאיראנים לא יעזו לפתוח במיתקפת טילי שיוט לעבר יעדים בסעודיה, בת בריתה של האמריקאים, מפני שהם חוששים מתגובה אמריקאית קשה. אבל גם קונספציה זו קרסה. בחודש זה תש"ף תקפו האיראנים, בניגוד לכל ההערכות, בירי טילים משטחם את מיכלי הנפט בסעודיה וחיסלו במכה אחת כ-50% מתפוקת הנפט הסעודית, ואין פוצה פה ומצפצף.

התקיפה האיראנית כנגד סעודיה, הועילה לישראל לפחות בתחום שבירת הקונספציה שהאיראנים לא יעזו לתקוף את ישראל באותם טילי שיוט שבידיהם. ממשלת ישראל נהגה בתבונה והעלתה הילוך בהכנותיה לקדם מראש פני מיתקפה איראנית, והשר יובל שטייניץ, נתן לכך ביטוי ציורי בהגדירו את המצב: "האיראנים כבר על הגדרות". היו אמנם פרשנים שאמרו שאין שחר לחששות של ישראל, וכי התבטאותו של שטייניץ נועדה לצרכי פנים בלבד והינה חלק מהמאמץ המתמשך להבטיח בדרך זו את המשך כהונתו של 'רק נתניהו' בראשות הממשלה. ועם זאת, אסור להתעלם מאותות האזהרה ומותר לנפץ את הקונספציה שמבטיחה שקט בחזית האיראנית.

3. אזהרתו של שטייניץ בימים אלה, מבשרת כנראה את קץ הקונספציה, סוף עידן התמימות, בנושא איראן. ההתבטאות הציורית הזו מחזירה אותנו 46 שנה אחורנית, לימי תשרי תשל"ד. גם אז שררה כאן קונספציה של שאננות. משה דיין, המומחה מס' 1 של ישראל למלחמות העבר, פסק אז, שבועות ספורים לפני מלחמת יוה"כ תשל"ג, הנוראה במלחמות ישראל, כי "בעשור הקרוב הגבולות יישארו כפי שהם, ולא תפרוץ במהלכן מלחמה גדולה". זו הייתה האמא של הקונספציות בתולדות ישראל. 

מפני שכזכור קרה בפועל ההפך הגמור: בחסות הקונספציה המתעתעת תקפו הערבים מדרום ומצפון, והביאו את אותו דיין להתבטא כי הגענו חלילה אל סף חורבן הבית השלישי. זה שיצאנו מהמלחמה בשן ועין, בנסי נסים, אבל עם הישגים מפעימים ונצחון אדיר, שהפכו את עמק הבכא ההוא לגדול ניצחונותיו של צה"ל, אשר איים על פאתי דמשק ופרברי קהיר, זה כבר סיפור אחר.

4. גם האסון ההוא החל עם קונספציה. קונספציית השאננות וההבלגה. כך תיעד אותה תא"ל יואל בן פורת, מבכירי המודיעין הישראלי דאז, בספרו 'נעילה: סיפור ההפתעה של מלחמת יום הכיפורים' (ידיעות ספרים, 1998): "ואז באו הימים הנוראים. 23 בספטמבר עד 5 באוקטובר: אמ"ן הלך כסומא, כצאן, למלכודת ההונאה הערבית. נפל לתוכה, כשל והכשיל.

עשרות פיסות מידע, שסתרו את הקונספציה הדוגמטית, הגיעו לאמ"ן, ולא מצאו דרך לפרוץ לעיני הקברניטים. כל מה שסתר את הקונספציה של 'סבירות נמוכה' למלחמה, לא נמצא ראוי לדיווח - גם אם מקורו בטובים שבמקורות קהילת הביון. אמ"ן גם הצליח להטות מדרך הישר את הביון האמריקאי. שם הגיעו ערב המלחמה להערכה מוסמכת, כי צפויה מיד מלחמה, שלחו חוות דעתם הבהולה לישראל, וקיבלו מידע והערכה מרגיעה ומנטרלת".

מזעזע. מבהיל. מחריד. מטריף את הדעת. כמעט חורבן הבית.

5. הקונספציה, מסתבר, מזנבת במערך ההישרדות הישראלי מימים ימימה. פגשנו בה במלחמת העצמאות, במלחמת ששת הימים (למשל בהחלטתו התמוהה של דיין להסגיר את הר הבית לוואקף, או בהנחייתו להחזיר את פליטי קלקיליה לבתיהם; ראו 'דבר' 26.6.67: "תושבי קלקיליה יורשו לחזור לבתיהם"), ואפילו בימים שקדמו להקמת המדינה.

הקונספציה היא שאפשרה את הטבח הנורא בטבריה בערב יום הכיפורים, 1938, שבו נרצחו בדם קר, בסכינים ובנשק חם, בידי פורעים ערבים, 19 יהודים. הקונספציה של תשרי תרצ"ט הייתה, שמדיניות ההבלגה דאז פועלת היטב. על כן איישו את עמדות המגן סביב השכונה היהודית קרית שמואל, בת אלפיים התושבים, רק 15 איש, במקום ה-100 שאמורים היו על פי התקן להיות בהן. 

את הכוח המקומי הדל תגברה אמנם פלוגת חיילים של הצבא הבריטי, אבל הם היו טירונים שעסקו באימונים. בלילה השחור ההוא בילו חלק מהם בבית הקולנוע השכונתי, והאחרים לגמו משקאות בבית הקפה היהודי 'שור'. כשנשמעו היריות הראשונות, פרצו הטירונים ההיסטריים החוצה וירו לכל עבר. הם לא פגעו אף לא באחד מהתוקפים, אבל ייתכן שחלק מקלעיהם פגעו ביהודים המותקפים. 

6. ליל השחיטה הגדולה בטבריה היה במוצאי שבת שובה: כוח של 74 ערבים חדר לעיר דרך השכונה הערבית שמצפון-מזרח, ותקף את בניין בית המשפט המחוזי ואת משרדי הממשלה ששכנו לידו. כוח שני, גדול יותר, שעל פי השמועה היו בתוכו דוברי גרמנית ויתכן שפעל בהדרכה נאצית, זעק בקולי קולות על כוונתו לבצע שחיטה ביהודי העיר: 'הינער, הינער' (עופות, עופות). 

בין הנרצחים היו גם 11 נשים וילדים, וגם שמש בית הכנסת שמנע בגופו את חילול הקודש, ואחר הירצחו שרפו הפורעים את ספרי התורה שבהיכל; שדדו את תכולת בתי היהודים והעלו אותם באש. רק אחרי 40 דקות של התפרעות חסרת מעצורים, הגיעה יחידה של ההגנה והניסה ביריות את התוקפים. 

7. סיפור הקונספציה התמימה ההיא והשפעתה המשתקת של ההבלגה דאז, כמעט ולא נכנס לספרי ההיסטוריה. אולי מחמת הבושה. מי מהישראלים, שמודעים פחות או יותר למאורעות תר"פ-תרפ"א, לפרעות תרפ"ט, למרד הערבי בתרצ"ו-תרצ"ט, נחשף גם לזוועת השחיטה הגדולה ביהודי טבריה ערב יום הכיפורים 1938?

גם ההשכחה הזו היא חלק מן הקונספציה המתעתעת, שאינה חדלה מהפיל בפח האיוולת את חסידיה.

הבה נקווה שסיפורם של הקונספציות שקרסו, יביאו את האחראים לביטחונה וקיומה של המדינה, להכרה בכך שתם סופית ונשלם לחלוטין עידן הקונספציות המתעתעות. נכחדו ימי התמימוּת.