ליברמן, דע מאין באת

אני גדלתי בארץ דמוקרטית המכבדת אנשי דת. מדינה שבה חופש הפולחן מעוגן בחוקתה מאז היווסדה.

רחל סילבצקי , י"ב בתשרי תש"פ

דעות אביגדור ליברמן
אביגדור ליברמן
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

יש לנו משהו משותף, ח"כ ליברמן. שנינו עשינו שינוי קיצוני בחיינו והפכנו לעולים למדינת ישראל, אתה מרוסיה ואני מניו יורק.

לכל אחד מאתנו מבטא המגלה תוך מילים ספורות את ארצות המוצא שלנו. אני תמיד אומרת שהדבר היחיד בארה"ב, בנוסף למשפחה, אליו אני מתגעגעת, הוא ששם אין לי מבטא.

אך יש שוני אחר, פנימי ומהותי יותר בינינו, ח"כ ליברמן, והוא הדרך בה אנו רואים את המדינה שבחרנו לחיות בה. וכמו המבטא, גם הוא נובע מן הארצות השונות בהן גדלנו.  

אני גדלתי בארץ דמוקרטית, ואתה ממש לא. 

בארץ הדמוקרטית ממנה הגעתי, לא מכתיבים להורים תוכנית לימודים לילדיהם. לא חושבים שהממשלה יודעת הכול.  (לתשומת ליבך, רק לפני  מספר חודשים.... הסנאט במדינת ניו יורק דחה נסיון לכוף בחוק בתי ספר חרדיים ללמוד לימודי חול. נסיונות דומים במדינות אחרות נגד קבוצות מיעוט אחרות גם כשלו)

אתה עלית מארץ בה לא שואלים שאלות על תוכנית הלימודים ועל הרעיון שכולם צריכים ללמוד אותו דבר באותן תקופות בחיים. אני באה ממקום המכבד את היכולות האינטלקטואליות ואת כישורי הניתוח והחידוד השכלי שרוכשים בלימוד תורה וכן, גם הגויים יודעים זאת. במקום ממנו אני באה, לא כולם רואים בתכנית לימודים ממלכתית, פרה קדושה.

ארץ המוצא והקריירה העניקו לנו ניסיון חיים שונה. אני כאשת חינוך שלימדה וריכזה מתמטיקה משך שנים רבות, גם כאן בארץ, מבקשת להבהיר לך, חבר הכנסת ליברמן, שנושא לימודי הליב"ה הוא ספין. כמה ישראלים אתה מכיר שלמדו את כל האנגלית שלהם בארץ מאז היו בכיתה ג', ואפילו עברו בחינת בגרות באנגלית, ויכולים להגיד משפט אחד באנגלית ללא שגיאות? 

בנוסף, כולנו יודעים שהילדים בבתי ספר חרדיים לומדים חשבון בסיסי. האם ידוע לך שתלמיד מוכשר כזה הרוצה ללמוד מתמטיקה לבגרות יכול להקדיש כמה שעות בשבוע משך פחות משנה, החל מהגדרות משוואה - ולקבל ציון מצטיין?  עזרתי ללא מעט נערים כאלו כשהחליטו להקדיש זמן קצוב לקבלת תעודת בגרות בשביל להתקבל ללימודים המצריכים תעודה. מי שפחות מוכשר אקדמית, יכול עם מינימום השלמת ידע, לעסוק במסחר, לפתוח עסק קטן, ללמוד מקצוע כגון נגרות וכדומה, בלי שנים של לימודי ליב"ה. בארה"ב, ישנם לא מעט חרדים שלאחר שנים בישיבות לומדים מקצועות דרך המחשב, כולל מקצועות הקשורים למחשב, ונכנסים לעולמות רבים וזאת מבלי שיש לימודי ליב"ה בבית  הספר. 

בארץ דמוקרטית, כל אזרח רשאי להחליט לעצמו, באיזו רמת חיים פיננסית הוא מעוניין לחיות. קשה לנו להבין, אבל יש הרבה אנשים בסקטור החרדי המסתפקים במועט וזו זכותם המלאה, בדיוק כמו ההחלטה ללכת להופעות עם הפרדה מגדרית.  

ידוע לך שכסף רב מגיע מחו"ל לפרנסת לומדי תורה ולבניית ישיבות ומקומות מגורים, בדיוק כמו מילגות הניתנות לסטודנטים הלומדים מדעי הרוח לא ממש פרקטיים, כמו דרמה והיסטוריה של ימי הביניים. ההצלחה בחינוך לערכים במגזר החרדי חוסכת למדינה הרבה משאבים – השכונות החרדיות נקיות מפשע והגרים בהן תופסים מעט מקומות בבתי הסוהר. ואם באמת רוצים לנצל את החידוד השכלי בעולם החרדי למטרות פרקטיות, אפשר להציע זאת בצורה אטרקטיבית לגיל על תיכוני. לעשות זאת בצורה של כורח וכפיה זו איננה אופציה בדמוקרטיה.

אני גדלתי בארץ דמוקרטית המכבדת אנשי דת. מדינה שבה חופש הפולחן מעוגן בחוקתה מאז היווסדה. אתה גדלת בארץ שבזה לדת. ארץ שניסתה קרוב למאה שנה, מאז עליית הממשל הקומוניסטי ועד לנפילתו, למחוק כל שמץ של דת, בראש ובראשונה את הדת היהודית שנשמרה במחתרת, אם בכלל.

על כן כנראה קיים שוני בינינו גם בנושא זה. יש לי כבוד גדול ללומדי תורה לשמה, ויחד עם זאת, גם אני מחפשת פתרון הוגן בנושא הגיוס כי עלינו למדינה הנלחמת על חייה, אבל לא בדריסה ובהתנשאות. אתה בא מארץ של תכתיבים ואני ממסורת של כבוד ללומדי תורה ומלמדיה. אני סבורה  שצריך יותר איזון מספרי בין שלש קבוצות: המתגייסים, אלה שמשלבים לימוד תורה וצבא, ואלה שתורתם אומנותם. אבל צריך את כולם.

היותי מיעוט בארץ דמוקרטית עשתה אותי מודעת למה שהחזיק את עמנו משך כל דורות הגלות ולהערכה לכך שיש יותר לימוד תורה בא"י מאי פעם בעולם היהודי. בזכות זאת שרדנו, ובזכות זאת אנו שורדים גם עכשיו כשההשתדלות שלנו מתבטאת בצה"ל חזק ואמיץ. 

והחשוב ביותר: אני עזבתי מדינה דמוקרטית על מנת לעלות למדינה יהודית ודמוקרטית. ברור היה לי שזה משהו אחר וחייב להיות משהו אחר מהדמוקרטיה בה גדלתי. אתה עלית לארץ ורוצה להפוך אותה למדינה דמוקרטית בלבד, ובכך אתה משמיט ממנה את ה"יהודית".

דווקא משום שבחרתי לחיות במדינה יהודית ודמוקרטית, אני מכבדת את מגבלות החופש שלי במדינת ישראל, הנותנות למדינה צביון יהודי ברשות הרבים. אני אפילו נהנית מזה. נהנית להרגיש את השבת ללא תחבורה ציבורית ומסחר. (תקרא בספר נחמיה איך היהודים שחזרו מבבל לירושלים קבלו על עצמם לא רק שמירת הביטחון אלא גם שמירה ממסחר ותחבורה בשבת.) נהנית שיש כשרות ממלכתית. אם תשאל גוי, מה מאפיין יהודי?  התשובה תהיה - כשרות ושבת.  

אתה יודע, ח"כ ליברמן, גם חוק השבות איננו דמוקרטי. הוא מפלה יהודים לטובה. חוק זה איפשר לשנינו לבוא לכאן בלי ויזה, ולפני כן לקיבוץ גלויות מסיבי של יהודים שלא ניסו לשנות את הצביון היהודי של המדינה – לא בכותל לא במעמד אישי ולא בשבת ברבים. אבל אתה רוצה להפוך את המדינה למקום ללא הסממנים הבסיסיים של מדינה יהודית – שבת ברבים, נישואין, גרושים וגיור. רק משום שחוק השבות איננו עומד באמות המידה הלכתיות, היגרו לארץ מאות אלפי לא יהודים שמעולם לא חיפשו מדינה יהודית (ע"ע דיכוי הדת ברוסיה), ועבורם אתה מבקש לשנות את האופי של המדינה. בזמנו, היו  שהזהירו מתסריט שכזה, וכמובן היו גם כאלה בשמאל שאכן קיוו שכך יקרה. 

כיום במדינת ישראל שומרים על העם היהודי. בארץ ממנה עלית אתה, כמעט הצליחו להכחיד את העם היהודי דרך גזרות הממשל. בארה"ב, ממנה אני עליתי, היהודים עושים זאת לעצמם. גיור, נישואי תערובת והתבוללות הם כמו המערב הפרוע שם (למעט ועדת גיור-על המאשרר גיור של רבני קהילה שהקים  הRCA בהסכמה עם הרה"ר. הגיור של איוונקה טראמפ, למשל, אושרר בועדה זו). יותר מ50% מחברי הקהילות הרפורמיות אינם יהודים לפי ההלכה. מגילות יוחסין הופכות להכרח.

ביזור הגיור במדינת ישראל ישנה את המצב הנוכחי בו מדינת ישראל כעת היא המקום היחיד  שהגיורים שלו מוכרים בכל העולם היהודי. למעשה, מדינת ישראל כיום היא המקום השומר על שלמות העם היהודי, בזכות העובדה שהגיור מרוכז בידי הרה"ר לישראל. כך גם לגבי נישואים וגירושים. אתה רוצה לשנות את זה עבור אנשים שרובם לא רוצים להתגייר כלל (וזו זכותם המלאה). בעבר ניהלתי כפר נוער עם מכון גיור מצליח ומסביר פנים לעולים מרוסיה, את הרבה מהם זה לא עניין כלל, ולכן אני יודעת שגם נושא הגיור הוא ספין ותו לא.  

כך גם בנושא מתווה הכותל. עוד ספין של קבוצות שהתנגדו להכרת ירושלים כעיר הבירה ע"י טראמפ, שאינם באים לשם כמעט, ושנעלמים מהאופק היהודי במהירות מצערת, אבל בלתי נמנעת. 

אתה רוצה לסכן את העתיד של העם היהודי בציון? אני רוצה לשמור עליו!

אחרת (מלבד העובדה שרצוני לגור בארץ אבותי), למה לי לשלוח את בני להגן על מדינה שהיא ככל המדינות המערביות או להסתכן בפיגוע מחבל, במקום להישאר במדינה יותר מפותחת, בה יהודים, גם דתיים לאומיים וחרדים, מגיעים למשרות הרמות ביותר וחיים בקהילות משגשגות עם ישיבות פורחות, בלי חוק גיוס – ארץ שבה אפילו אין לי מבטא?

הערה: המכתב הזה מניח שהדרישות שהצבת נובעות ממשהו מעבר לרצון לעלות על גל של שנאת דתיים כדי לגרוף קולות, אלא שהנך מוכן לשמוע דעות אחרות.