שבחן של ישראל: פשט חדש למצוות סוכה

תמציתה של מצוות סוכה לפי זה היא שהקב"ה מבקש שנזכור את גדולתו של דור המדבר, ושבחן של עם ישראל העולה ממנו.

הרב יאיר פרנק , י"ד בתשרי תש"פ

יהדות הרב יאיר פרנק
הרב יאיר פרנק
צילום: Noam Moskowitz/flash90

הרשב"ם בפרשת וישב כתב על "הפשטות המתחדשים בכל יום". בשורות לקמן ננסה לתת ביאור חדש-ישן למצוות סוכה.

בפרשה האזינו, שקראנו בשבת, התורה מאריכה לתאר את השגחת ה' המיוחדת על עם ישראל במדבר: יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ: כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ וכו'. לאור ההבנה הכללית של הפסוקים, תרגום אונקלוס מבאר גם המילה הראשונה – יִמְצָאֵהוּ, כפעולה אלוקית. "סופיק צורכיהון בארע מדברא" – ה' סיפק את כל צורכינו במדבר, המציא לנו אותם.

אולם, רש"י מבאר אחרת. לדברי רש"י כוונת הפסוק שהקב"ה מצא אותנו: "ימצאהו בארץ מדבר - אותם מצא לו נאמנים בארץ המדבר, שקבלו עליהם תורתו ומלכותו ועולו מה שלא עשו ישמעאל ועשו, שנאמר וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן. ובתהו ילל ישימון - ארץ ציה ושממה מקום יללת תנינים ובנות יענה אף שם נמשכו אחר האמונה, ולא אמרו למשה האיך נצא למדברות מקום ציה ושממון, כענין שנאמר לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר".

נמצא שלדברי רש"י הקב"ה משבח בפסוק זה את ישראל, שהיו מוכנים ללכת אחריו המדברה, מקום ללא מים ומזון, ולבטוח בו שיוליכם בבטחה וידאג לצורכיהם. ובהמשך לכך, שקיבלו עליהם מלכותו ותורתו.

מתוך הבנה זאת דומה כי אפשר לשפוך אור חדש על מצוות סוכה. כידוע נחלקו התנאים מפני מה אנו יושבים בסוכה. "כי בסכות הושבתי את בני ישראל - ענני כבוד היו, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם" (סוכה יא ע"ב). לפי רבי אליעזר מצוות סוכה היא בכדי שאנו נזכור את חסד ה' עלינו במדבר, שהיינו תחת ענני הכבוד. אולם, מה הטעם למצוות סוכה לפי דעת רבי עקיבא? מפני מה אנו צריכים לזכור שעם ישראל היו בסוכות (או באהלים) במדבר?

הרשב"ם (ויקרא כג,מג) כידוע מבאר שהסוכה מתמודדת עם תחושת השובע של זמן האסיף, ויהירות האדם שיכולה להתפתח בעקבות כך. "ולכך יוצאים מבתים מלאים כל טוב בזמן אסיפה ויושבין בסוכות, לזכרון שלא היה להם נחלה במדבר ולא בתים לשבת". אנו צריכים לזכור כי היינו במדבר ללא נחלה ובית, בכדי שנדע להעריך את מה שיש לנו עתה בארץ ישראל, ולהודות על כך לה' שהביאנו לכאן.

אולם, דומה כי ניתן כעת להציע ביאור אחר לחלוטין. "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱ- לֹהֵיכֶם". הקב"ה רוצה שאנו, הבנים בכל הדורות, נזכור בכל שנה ושנה את חסדי האבות. נדע כי עם ישראל היו במדבר בסוכות, בבית ארעיים, ללא נחלה ובית, ואעפ"כ הלכו אחר ה' מתוך אמונה אהבה ובטחון.

תמציתה של מצוות סוכה לפי זה היא שהקב"ה מבקש שנזכור את גדולתו של דור המדבר, ושבחן של עם ישראל העולה ממנו. כדברי הנביא ירמיה (ב, ב): הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.

נסיים דברינו ברמז נאה. כידוע מצווה סוכה בגימטריה (91) = שם הוי-ה (26) ושם א-דני (65). בסוכה אנו משבחים את הקדוש ברוך הוא, שהכניסנו תחת ענני הכבוד, ואת כנסת ישראל, שהלכה אחריו באהבה.

זוֹכֵר חַסְדֵּי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה.