תכנית אלון – בסיס לאחדות

גם אימוץ חלקי בלבד של תכנית אלון, זה המדבר על סיפוח הבקעה בלבד, יהיה צעד בכיוון הנכון. הכדור נמצא בשדה של כחול-לבן.

עו"ד אליקים העצני , י"ח בתשרי תש"פ

דעות הנשיא מנסה לקצר תהליכים. נתניהו, גנץ וריבלין
הנשיא מנסה לקצר תהליכים. נתניהו, גנץ וריבלין
פלאש 90

במו"מ להקמת ממשלת האחדות הלאומית דרשו הליכוד וישראל-ביתנו מכחול-לבן להכליל בקווי היסוד את סיפוח בקעת הירדן. תשובה לא נתקבלה.

לכחול-לבן, הדרישה הזאת היא כמעין "מבחן רורשך" (מבחן כתמי הדיו) בפסיכולוגיה החושף את נבכי נפשו של האדם, ובמלים אחרות : 'מי את, כחול-לבן?' שהרי הח"כים שלה אינם מעור אחד - ימין ושמאל מעורבבים יחד, המצע שלה ("הפרדות מן הפלסטינים", "שתי מדינות") הוא שמאלני, אך דובריה מנסים לנער מעצמם את התווית הזאת.

טור שבועי - עו"ד אליקים העצני

המנהיג גנץ הצטלם עטוף בטלית בבית הכנסת ביישובו, ח"כ לפיד בחר באריאל כדי לשדר משם את משנת 'יש עתיד' וח"כ גבי אשכנזי, לקראת כניסתו לכהונת יו'ר וועדת החוץ והביטחון, דואג לנגישות למערת המכפלה בחברון. ועל הכל – כחול-לבן הזדהתה בציבור כנושאת הדגל של בקעת הירדן.

ראשיה וידועניה ערכו בה ביקורים מתוקשרים, וביניהם הח"כים יעלון, לפיד, שוסטר, ברביבאי, הנדל, האוזר, שטרן ורם בן ברק, והמסר שפרסמו מפי ראש התנועה, בני גנץ, הוא חד-משמעי:

"בכל הסדר, בקעת הירדן צריכה ותהיה חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. הבקעה היא חומת המגן המזרחית של מדינת ישראל. היא לעד תהיה בשליטה שלנו. יש לזה חשיבות אסטרטגית עצומה. מתוך ההכרה בכך, וההערכה למתיישבים, נפתח תכנית רחבה שתכלול גם הקמת מרכז עירוני במעלה אפרים והרחבת כביש 90." (31.7.19, יניר קוזין).  

אלא, הליכוד אינו קונה את הסחורה הזאת. בתעמולה שלו הוא מייחס לכחול-לבן הטעייה והעמדת פנים, שבהיותה מודעת לכך שדעת הקהל הרחבה היא בימין, היא עוטה את צבעי כחול-לבן רק כהסוואה. והנה, כעת נקרתה למפלגה הזאת הזדמנות פז להציג לציבור את ניקיון כפיה הפוליטי, פשוט ע"י היענות לאתגר של בקעת הירדן שזרקו לרגליה נתניהו וליברמן. אם תפרסם מיד את הסכמתה להכליל את סיפוח הבקעה בין קווי היסוד של ממשלת האחדות, תעמוד בהצלחה במבחן-הרורשך של אמינות פוליטית!

כך או כך, בקעת הירדן חזרה לסדר היום הפוליטי כחלק ממערכת הבחירות, וזאת ביוזמת כחול-לבן דווקא. לאחר הזנחה רבת שנים ע"י נתניהו והליכוד, ניתנה הבטחתו הפומבית של נתניהו לספח רשמית את הבקעה לכשייבחר מחדש - רק ב-10 לספטמבר, כשבוע לפני הבחירות, אחרי הודעת כחול-לבן שהיתה בסוף יולי. והואיל וכך, עכשיו הזמן לומר לבני גנץ את מה שבפתגם הלטיני אמרו לאדם שהתפאר כי ברודוס השיג שיא בקפיצה לגובה: 'פה רודוס, פה קפוץ!'

תזכורת: היישובים החדשים הראשונים אחרי ששת הימים הוקמו (ליד כפר עציון) בבקעת הירדן, והם היו פרי הגותו ומדיניותו של יגאל אלון, שהבקעה עמדה במרכז תכניתו הידועה כ"תכנית אלון". ואלון היה כידוע מראשי "המערך", האגף השמאלי בפוליטיקה הישראלית. היום, לאחר חלוף יובל שנים, תכנית אלון ובמרכזה בקעת הירדן, צצה מחדש והפעם במוקד הפרוגרמות הפוליטיות של שתי המפלגות הגדולות, הימנית וגם השמאלית!

אם כן, זה הזמן לתת מבט מקרוב: מה היתה תכנית אלון?

בידי מסמך נדיר מלפני 50 שנה, והוא כאלו נכתב אתמול. זהו מכתב של יגאל אלון, סגן ראש הממשלה והשר לקליטת העליה, אל חבר מפלגתו בשם הל-אור, מתאריך ה-1 באפריל, 1969. במכתבו, אלון מכנה כ"אופציה תיאורטית" - "מסירת שטחים מאוכלסים ערבים במערב הירדן תמורת שלום בר-קימא", אך הוא "אינו נותן לה עדיפות ראשונה", ולהלן הוא כותב:

"אני מעדיף יצירת יחידה אוטונומית ערבית ביהודה ושומרון, שתהא קשורה בישראל קשר בל ינתק, כאשר בינה לבין ירדן חוצצת רצועת בטחון, אשר אגפה האחד נשען על נהר הירדן ואגפה השני נשען על רכסי ההרים הראשונים שממערב לבקעה, מן הגלבוע בצפון ועד הר חלחול וערד בדרום.

אנו יוצרים ע"י כך א"י שלמה מבחינה אסטרטגית, ומקימים מדינה יהודית מבחינה דמוגרפית.

אישי – לא לפרסום

בברכה

יגאל אלון"

זו "תכנית אלון" האותנטית, ישר מעטו של בעלה, שהממוען, הל-אור, התיר לי לפרסם: סיפוח במזרח ואוטונומיה ( "קשורה לישראל קשר בל ינתק") ביתרת השטח. 

ואיך נראית התכנית הזאת היום, על רקע השינויים המהפכניים שחלו בשטח במשך 50 שנים?

תחילת שנת 1969, תאריך המכתב, מצאה קומץ יהודים בהר גילה, בכפר עציון, בממשל הצבאי בחברון וב 2-3 גרעיני יישובים בבקעת הירדן. ספק, אם ביחד הם מנו חמש מאות. היום, היהודים ביו'ש מונים כמעט חמש מאות אלף, בכמעט 300 יישובים ומאחזים.

אלון כותב על "רכסי ההרים", ומי יגלה עפר מעיניו שהיום 'כביש אלון' תוחם את הבקעה בדיוק שם, אולם מן הצד השני, מצד גב ההר, כמעט ומתחברים לבקעה יישובים כמו רימונים, כוכב השחר, קידה, אש-קודש, עדי-עד, מגדלים, איתמר, אלון-מורה? גם על "גושי" ההתיישבות כגון גוש אריאל, גוש מעלה אדומים, גוש עציון, שאותם אפילו השמאל הקיצוני רואה כחלק מישראל הריבונית, טרם שמעו בשנת 1969.

ומי חלם, שאדם כמו חוסיין-א-שייך, ה-"שר" לעניינים אזרחיים ברשות הפלסטינית, יכריז בפומבי כי התנתקות כלכלית מישראל אינה אפשרית מפני ש-200,000 מערביי 'הגדה' מפרנסים מעבודה בישראל את משפחותיהם?

את כל העובדות העדכניות האלה הולמת תכנית אלון ההיסטורית, כאלו נולדה אתמול.

לו זכינו, ושתי המפלגות הגדולות, ליכוד וכחול-לבן, היו מכלילות את תכנית אלון בשלמותה בקווי היסוד של ממשלה משותפת, היה עם ישראל נהנה בפעם הראשונה מזה הרבה שנים מאחדות לאומית של ממש. כרגע מעכב את הפתרון הנכסף מכשול אחד ארור – הסיסמה הריקה של 'שתי מדינות': זו של נתניהו בנאום בר-אילן וזו של כחול-לבן במצע שלה ובנאומי כמה ממנהיגיה.

אבל גם אימוץ חלקי בלבד של תכנית אלון, זה המדבר על סיפוח הבקעה בלבד, יהיה צעד בכיוון הנכון. הכדור נמצא בשדה של כחול-לבן.