מי ירחם על הורי ילדי הגן

כדי לעשות שינוי עלינו להפוך את הפירמידה ולתת חשיבות עליונה לגיל הרך, להעלות את שכר המטפלות ולהעביר את מעונות היום למשרד החינוך.

יערה שילה , י"ט בתשרי תש"פ

דעות יערה שילה
יערה שילה
צילום: Kopitchinski Reuven ראובן קופצ'ינסקי

שוב טרגדיה. תינוק בן 4 חודשים מת בפעוטון בתל אביב. הסיבה טרם ידועה והכל בשלבי חקירה. אני שולחת מכאן תנחומים להורים וחיבוק חם, ומציעה כתף להישען עליה. 

לצערי כבר באפריל 2015 כתבתי בדמעות על מצב גיל הרך בארץ. אמנם המאמר עסק בילדי המהגרים ובתנאים הקשים של "מחסני הילדים" שבהם הם שוהים, אך החברה נמדדת ביחסה לחלש. 

אם אנו אוטמים אוזננו וליבנו לתיקון המצב אצלם, בסופו של דבר מקרים כאלה יגיעו גם לפתחנו, למסגרות שבהם שוהים ילדים "שלנו".

זה אינו מקרה ראשון שתינוק מת בפעוטון. במרבית הפעמים ניתנת הצהרה שהמוות הוא מוות בעריסה, ובדרך זאת מעלימים מקרים של מוות שנגרם מטיפול לקוי וחוסר הכשרה (כגון השכבת התינוק על הבטן או כיסוי פניו של התינוק), ואף מקרים קיצוניים יותר של מוות שנגרם מהתעללות. אדגיש שוב כי אין קשר בין דבריי אלו לטרגדיה שאירעה השבוע.

חוסר הפיקוח על הכשרת המטפלות הוא קריטי לטיפול בילדים. תארו לכם שאתם מזמנים איש מקצוע ומגיע איש מקצוע מתחום אחר? זה מה שהיה עד לפני כמה שנים. מנהלת מעון יכלה להיות אדריכלית, גרפיקאית ועוד. כיום, על מנת להיות מנהלת מעון עליך להיות בעלת תואר ראשון בתחום חינוך, עבודה סוציאלית ועוד. 

לעומת זאת, מחנכות לשנות ינקות (מש"י, הקרויות כיום "מטפלות"), מחויבות בהכשרה מינימלית שאינה תואמת את הכישורים הנדרשים לתפקיד. הן המעמד והן המשכורות שלהן הוא בכי רע. מצב זה גם גורר מחסור בכח אדם. המחסור מביא את המעסיקים לקבל לעבודה כל אחת, גם כאלה שאינן מתאימות לתפקיד, ובסופו של דבר הילדים הרכים הם אלו שנפגעים.

האגף למעונות יום נמצא כיום במשרד העבודה והרווחה. הוא הגוף הממשלתי האמון על הרגולציה בתחום. האגף פועל בתחום מעונות היום המפוקחים, ודואג להגדרה ולאכיפה של תקנים בטיחותיים וטיפוליים פדגוגיים. הוא אחראי לפיקוח על המחיר המרבי הנגבה מההורים, ולסבסוד שהות של ילדי נשים עובדות במעונות בהתאם למבחני תעסוקה והכנסה, כמו גם לבינוי מעונות יום חדשים במערך המפוקח.

מאז הראשון בספטמבר 2019, בו עבר חוק הפיקוח, המטפלות מחויבות באישור משטרתי שהן אינן בעלות עבר פלילי; אישור שהמבנה בטיחותי ועומד בתקנים (נושא שבשלו עתרו בעלי המעונות לבג"ץ, שכן עתה הם עלולים לקבל קנסות עתק על שימוש חורג במבנה ובשל כך להיסגר ולצמצם עוד יותר את מספר המעונות והילדים), וכן אישור שהמטפלת הוכשרה בתחום העזרה הראשונה. 

שלושת המרכיבים הללו אמנם משפרים את מצב המסגרות לגיל הרך (גילאי לידה עד 3) אך רחוקים מלהיות קריטריונים שיתנו טיפול ראוי בילדנו הרכים. הם אינם עוסקים בפיקוח פדגוגי, אינם משפרים את איכות הטיפול והחינוך שינתן לפעוטות, ואף אינם תורמים דבר במקרים שבהם הפעוט נפטר בעריסה בעקבות טיפול לקוי.

מעבר לכך, חוק הפיקוח חסר אפקטיביות עד שיקבעו התקנות היורדות לפרטים. קביעתן מתעכבת בגלל ממשלת המעבר הארוכה ביותר שהיתה מאז קום המדינה, שאין לה סמכות לעשות שינויים חוקתיים ומשתקת את המשק בנושאים רבים.

כדי לעשות שינוי עלינו להפוך את הפירמידה ולתת חשיבות עליונה לגיל הרך, לחזק את מעמדן של המחנכות, על ידי העלאה בשכר המגובה בהכשרה ואופק של קידום מקצועי באמצעות העברת מעונות היום למשרד החינוך. כך גם התפקיד יהיה יוקרתי יותר, וכח האדם שיגיע אליו יהיה איכותי יותר.

אני חושבת על ההורים והטרגדיה הנוראית שעברו. חשוב לבדוק האם יהיה להם ליווי. מן הסתם צוותי בית החולים וצוותי הרווחה יתנו מענה, עם זאת, יש לקבוע תוכניות חינוכיות טיפוליות כאשר מקרים מעין אלו מתרחשים הן לצוות והן להורי הילדים האחרים בגן. מניסיוני, כיון שאין במקרה הנוכחי אחריות של משרד החינוך והמקרה התרחש במסגרת פרטית, המענים הם דלים אם בכלל.

העברת האחריות הממשלתית על גילאי לידה עד 3 למשרד החינוך אינה שינוי קוסמטי או טכני, אלא שינוי של מערך מחשבתי, אשר יתן את הדעת על היבטים רבים, הן רגשיים והן הפיזיים, ויפה שעה אחת קודם.

מי יתן ויהיה זה מקרה המוות האחרון בקרב תינוקות.