יש על מה לשמוח

לכל יהודי יש רגעים שמחים ושמחים יותר בחייו האישיים, אך חג הסוכות נקרא "זמן שמחתנו" - רגע שבו אצל כל עם ישראל השמחה מתעלית.

הרב שמואל רסקין , י"ט בתשרי תש"פ

יהדות הרב שמואל רסקין
הרב שמואל רסקין
צילום: חב"ד קרן אור

באחת הפעמים כשמסר הרב משה בריסקי, שליח ותיק של הרבי בעיר אגורה הילס שבמחוז לוס אנג'לס ומרצה בעל שיעור קומה, שיעור על אמונה ועל כך שה' מנהל את העולם גם בעתות קושי, הבחין כי בעיניו של אחד המשתתפים זולגות דמעות. הוא מעט הופתע, משום שהאיש לא קיים אורח חיים כהלכה. אחרי השיעור ביקש האיש להישאר עם הרב, הוא פתח את סגור לבו ושיתף כי כמה שנים קודם עבר טרגדיה נוראה:

אשתו ושלוש בנותיו היו מעורבות בתאונת דרכים, ושתיים מהבנות נהרגו במקום. הוא שקע בדיכאון עמוק והתקשה לחזור לחיים סדירים. המצב הלך והחמיר עד שגם חיי הנישואין שלו נהרסו, הוא התגרש מאשתו ונותר עם בתו לבדו. בשלב מסוים חש שאינו מסוגל לשאת את ייסוריו והחליט לשים קץ לחייו. הוא התכוון להיפרד מהילדה ברגע טוב ואחר כך לעשות מה שיעשה. כך, הוא לקח אותה לסרט קולנוע ותכנן אחרי הסרט להשאיר אותה אצל אמה.

"הגענו לבניין הקניון בו נמצא הקולנוע ושמענו מרחוק מוזיקה שמחה. האוזן המוזיקלית שלי קלטה שמדובר במוזיקה יהודית והסתקרנתי לגלות במה מדובר. בכל זאת, זה קניון בלוס אנג'לס... התקרבנו וראינו קבוצת נערים רוקדים סביב חנוכייה גדולה. עוד לפני שהספקתי להבין מה קורה, משך אותי מישהו אל תוך המעגל. הבטתי מרחוק בבת שלי וראיתי את החיוך המתפשט על פניה. באותו רגע זה הכה בי - ידעתי שאני לא יכול לעשות לה את זה. באותו רגע החלטתי נחרצות להמשיך לחיות בשבילה". האיש לקח נשימה והמשיך, "אז הערב, כשדיברת על כך שה' מנהל את העולם גם כשהוא נראה רחוק – אני יכול להעיד על כך".

לפתע נקוו דמעות בעיניו של הרב בריסקי. "באיזה קניון זה היה", שאל הרב, והלה ענה: "במרכז המסחרי 'מאונט גייט פלאזה' בסימי וואלי". כעת הגיע תורו של הרב בריסקי להשלים את הסיפור: "בוא תשמע כמה ה' דאג לך. כמה ימים לפני חג החנוכה ההוא, קיבלתי החלטה להציב חנוכייה במקום בו לא העמדתי מעולם. הרמתי טלפון אל המודיעין הטלפוני וביקשתי מספר טלפון של קניון בעמק סימי. המוקדנית שאלה איזה קניון אני מחפש, אך לא עניתי. שכן אני עצמי לא ידעתי איזה קניון לחפש, וקיוויתי שהמוקדנית תפנה אותי אל המקום ההומה ביותר. המוקדנית בחרה לתת לי את המספר של "מאונט גייט פלאזה".

בליל החנוכה הגענו למקום, הבאנו עשרות מתנדבים, מאות סופגניות וציוד הגברה, אך מצאנו מקום שומם לחלוטין. הקניון בהליכי סגירה וחוץ מאולם הקולנוע כל החנויות היו ריקות. היינו מאוכזבים מאוד, אך כיון שראינו אנשים עומדים בתור להיכנס לקולנוע, לקחנו את החנוכייה מהכניסה לקניון והצבנו אותה על יד הקולנוע. אני זוכר שחזרתי לביתי באותו ערב עם תחושה קשה של כישלון, אך הנה, מתברר כי ה' מנהל את העולם בדרכו שלו...".

* * *

האושר נמצא במשמעות, בתחושה שיש לחיים ערך. הצורך הבסיסי ביותר של האדם הוא להיות בעל ערך. להרגיש שאני תורם, מגשים את עצמי, וחי חיים שיש בהם ייעוד, יצרנות ונתינה. האושר אינו משהו שיגיע באמצעות קבלה מאחרים, כפי שנהוג לחשוב, אלא דווקא להיפך: ביכולת לתת או ביכולת לעשות, ליצור ולהשפיע. לאה אמנו קראה לבנה אשר מלשון אישור, שכן האושר הוא ביטוי של "אישור" על היותי נמצא במקום הנכון ביותר עבורי.

לכל יהודי יש רגעים שמחים ושמחים יותר בחייו האישיים, אך חג הסוכות נקרא "זמן שמחתנו" - רגע שבו אצל כל עם ישראל השמחה מתעלית. ראשית זה נובע מכך שבימים אלו נשלמת עבודת התשובה שלנו שהחלה בראש השנה ויום הכיפורים מתוך כובד ראש, ועתה עוברת אל תשובה מתוך שמחה, שלב בו אפילו החטאים יכולים לההיפך לזכויות. אם נתבונן בימים המיוחדים האלה נגלה הרבה סיבות לשמוח: חג הסוכות מסמל את האחדות של עם ישראל, יופי מושלם ויחודי שמופיע רק כשכולנו ללא יוצאים מן הכלל נמצאים יחד.

משם ממשיכים לשמחת תורה, בה כולנו רוקדים בשמחה גדולה עם התורה כשהיא סגורה. מדוע? כי בידיעת התורה יש הבדלים בין יהודי לזולתו, אך בחיבור השורשי והנשמתי לעצם התורה - כולנו שווים, התורה של כולנו. יש לנו עם מיוחד, יש לנו תורה מיוחדת. אדמו"ר הריי"ץ, הרבי הקודם מליובאוויטש אמר לאחד החסידים: מילא לעבודה של ראש השנה ויום הכיפורים אין אנו שייכים כל-כך, אך העבודה של שמחת תורה, שהיא הריקוד, זה אנו יכולים. רִקדו, התרוממו, יותר שמח, יותר שמח!

שבת שלום, מועדים לשמחה וחג שמח,
הרב שמואל רסקין
בית חב"ד קרן אור בודפשט