איך מתחיים 'אחרי החגים'?

הרב נתנאל יוסיפון , כ"ה בתשרי תש"פ

יהדות הרב נתנאל יוסיפון
הרב נתנאל יוסיפון
צילום: יח"צ

מספרים על אדמו"ר אחד, שחסידים רבים שהו בחצירו במהלך חגי תשרי. במוצאי שמחת תורה, ישב הרבי בחדרו, והמתין לחסידים שיבואו כנהוג להיפרד ממנו לשלום לקראת חזרתם לביתם.

והנה, למרבה ההפתעה, איש מהחסידים לא בא להיפרד. שאל הרבי את הגבאי – מדוע לא בא איש להיפרד?

ענה לו הגבאי – לחסידים היה כל כך טוב אצל הרבי בחגים, שהם לא רוצים לחזור הבייתה. הם רוצים להישאר באווירת החג.

אמר לו הרבי – צא ואמור לחסידים, ש"האלוקים של אתה בחרתנו הוא האלוקים של אתה חוננתנו".

דומה, שאת הסיפור הזה חווים כולנו בימים אלו של 'אחרי החגים'. לכולנו קשה הן מבחינה רוחנית והן מבחינה מעשית לעבור מאווירת הרוממות הרוחנית של החגים, לטיפול המעשי בכל המשימות החשובות שדחינו ל'אחרי החגים'.

את הבעיה המעשית לא נפתור כאן במאמר זה, אך יש בסיפור זה הנחייה חשובה לעבודה הרוחנית של ימים אלו. תפקידנו כעת לקחת את אווירת הרוממות של תפילות החגים הנפתחות במילים 'אתה בחרתנו' לימים של 'אחרי החגים', הנפתחים בהבדלה הנאמרת בלשון 'אתה חוננתנו'. ובאמת, חלק מעניינם של ימי החגים להעניק לנו זריקת מרץ רוחנית גדולה, שתתן לנו מטען רוחני לימי החולין, ולכן חשוב מאד בימים של 'אחרי החגים' לעשות עבודת חיבור והשרשה של המטען הרוחני של ימי הגים אל ימי החולין.

בספרים הקדושים מבואר שזה עניינו של יום 'אסרו חג', שהרי המילה 'אסרו' היא מלשון 'קשרו', שעניינו של יום זה לנהוג בו קצת חגיגיות, ובזה לקשור את קדושת החג אלינו לתמיד. 

ויש חסידויות שהמשיכו קצת את אווירת החגים עד ל'שבת בראשית', כמו למשל מנהג חב"ד, שהצמח צדק אמר את הפסוק "ויעקב הלך לדרכו" במוצאי שמחת תורה, ואדמו"ר הריי"צ אמר אותו במוצאי 'שבת בראשית', וכך חסידי חב"ד נוהגים להכריז פסוק זה במוצאי שמחת תורה/ שבת בראשית, והעניין הוא ללמד שמתוך חודש תשרי יוצא היהודי לדרך, והולך בכל השנה בשליחות ה', (התקשרות 796/ התוועדות שמחת תורה תשכב).

ובאמת, אפשר למצוא בפרשת בראשית עצה בעבודת ה', כיצד לקחת עימנו לכל השנה את הפסגות הרוחניות הנעלות של חגי תשרי. 

כידוע, הקב"ה ברא את העולם בשישה ימים, בכל יום ברא דבר אחר. אם נתבונן בימי הבריאה, נגלה שיש בה הדרגה מופלאה שבה המציאות הלכה והשתלשלה מה' הרוחני האין סופי אל המציאות הגשמית בסדר והדרגה. (כמובן, יש הדרגות רוחניות אין סופיות, כפי שמתבאר בספרי הפנימיות, אך כאן נביא הדרגה על פי פשט הכתובים).

בשלושת הימים הראשונים נבראו – אור, מים ושמים, אדמה וצמחים. בשלושת הימים האחרונים נבראו – מאורות, דגים ועופות, חיות הארץ והאדם.

יש כאן הדרגה מופלאה. ביום השני נברא האור, שהוא רוחני ומתפשט למרחבים עצומים במהירות הגדולה ביותר בטבע, מהירות האור. כמובן, ביחס לרוחניות, האור הוא גשמי, אך ההבדל בין גשמי לרוחני, שגשמי הוא מוגבל, ורוחני הוא אין סופי. לכן, מבין היישויות הגשמיות, האור הוא הכי רוחני ומתפשט.    

ביום השני נבראו המים (והרקיע, המציין אולי גם את האוויר?). המים, (והאוויר?) גם הם מתפשטים ונוזלים, אך כמובן הרבה פחות מהאור. ביום השלישי נבראה האדמה, שהיא כבר הרבה יותר מתוחמת וקבועה ולא מתפשטת. כך יש כאן הדרגה של הצטמצמות הולכת וגוברת, המבטאת מעבר הדרגתי מרוחני אין סופי לגשמי מוגבל.

כעת נעבור לסדרת שלושת הימים הבאים. למעשה הסדרה השניה מקבילה לסדרה הראשונה. ביום הרביעי נבראים המאורות, שכיום הם מקורות האור, ומקבילים לאור שנברא ביום הראשון. ביום החמישי נבראים הדגים והעופות, שהם בעלי החיים המצויים במה שנברא ביום השני - המים והאוויר. וביום השישי נבראו החיות והאדם, שהם בעלי החיים המצויים במה שנברא ביום השלישי – היבשה.

הסדרה השנייה מבטאת הצטמצמות נוספת של הסדרה הראשונה. בראשונה - ה' בורא את כל המרחב, בשנייה - ה' מעניק חיים לנקודות מוקד המצויות בתוך המרחב שנברא בראשונה. בתוך כל המרחב, יש עצמים מסויימים שזוכים לדגש מיוחד – המאורות ובעלי החיים. כך ממשיך תהליך ההצטמצמות.

מעניין, שהצמחים המהווים גם הם נקודת מוקד, נחשבים כחלק מהיבשה שבסדרה הראשונה, ולא זוכים להכלל בסדרה הראשונה. יתכן, והדבר נובע מחסרון כח התנועה שלהם. המאורות ובעלי החיים נעים במרחב, כך שאמנם הם נקודת מוקד מצומצמת, אך דווקא מתוך כך יש להם יכולת לפעול בכל המרחב. 

 הדרגה זו מלמדת אותנו שעבודתנו בעולמנו צריכה להיעשות בהדרגה, נדבך אחרי נדבך. ויותר מזה, דווקא המאורות ובעלי החיים, שהם המצומצמים ביותר יש כוחות חיים גדולים ויכולת לנוע בכל המרחב.

ואולי, אפשר לקחת מכך דרך בעבודת ה' לתקופה של 'אחרי החגים'. עלינו לצמצם עצמנו ולקחת נקודות מעטות ספציפיות שקנינו בימי החגים, קבלה טובה שקיבלנו על עצמנו בימים הנוראים וכדומה, להתמקד בהם ולקבע אותם בתוכנו לשנה כולה. ודווקא עבודת צמצום זאת, תעניק לנו כוחות חיים מיוחדים שעימם נחייה בקרבנו את המרחב הרוחני כולו לכל השנה! שנה טובה!