משפחה לדוגמא

משפחת אבו חמיד הינה משפחת מחבלים מוכרת וידועה בשטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון.

אל"מ במיל' טל בראון , כ"ו בתשרי תש"פ

דעות צה"ל
צה"ל
ערוץ 7

ביום חמישי דווחו כלי תקשורת ישראלים בהצנעה על ביקורו של ראש הממשלה הפלסטיני, מוחמד אשתיה, את אם המחבל שהרג את לוחם דובדבן, סמל ראשון רונן לוברסקי הי"ד, במחנה הפליטים אלאמערי במאי 2018, זאת לאחר שצה''ל הרס את בית המשפחה בפעם החמישית.

התקשורת הפלסטינית לעומת זאת חגגה בפסטיבל מתוכנן ומאורגן בכל האמצעים העומדים לרשותה, תוך שהחמאס והפת"ח מגנים כמובן את הרס בית המחבל ומתחרים ביניהם על היקף וטיב המחוות והכבוד המורעפים על משפחת אבו חמיד.

בסרטון שפורסם בחשבון הטוויטר של ראש הממשלה הפלסטיני, נראה זה מבקר את בני משפחת אבו חמיד במחנה הפליטים אלעמרי ומבטיח לאם המשפחה, בשמו של הראיס אבו מאזן, לפצות ולבנות מחדש את הבית שנהרס שוב ושוב על ידי כוחות צה"ל.

ראש הממשלה הפלסטיני הרעיף ברכות ושבחים רבים על אם המשפחה באומרו לה כי היא מהווה "בית ספר לסבלנות", "מקור לגאווה" ו"לעמידה איתנה" בעבור העם הפלסטיני. ראש הממשלה הצהיר כי הרשות הפלסטינית הציבה בראש מעיינה את הדאגה לאסירים ומשפחותיהם, וכך תמשיך לנהוג גם בעתיד.

השר הפלסטיני, חסיין אלשיח', פרסם אף הוא תגובה בחשבון הטוויטר שלו בו מסר כי אבו מאזן החליט לבנות מחדש את בית המשפחה שנהרס והצהיר כי "דחפורי הכיבוש לא ישברו אותנו ולא ניכנע. רצונם של הפלסטינים חזק יותר מהטנקים ומהדחפורים של ישראל".

בכיר הרשות, סעב עריקאת טען כי "מדובר בהמשך הענישה הקולקטיבית נגד העם הפלסטיני". מנהיג החמאס, אסמעיל הנייה התקשר לאם המחבל והביע את תמיכתו ותמיכת העם הפלסטיני בה. גם דובר ארגון החמאס בעזה, הגדיר את הריסת הבית כ"טרור נפשע" והצהיר כי הבית יבנה מחדש.

משפחה לדוגמא

בכדי להבין את שפע הכבוד לו זוכה אם משפחת אבו חמיד, יש להכיר את חלק מבני המשפחה ולבקר (מומלץ באמצעות צפייה בסרטונים) בביתם שבמחנה הפליטים אל עמארי, שנוסד בשנת 1949 וממוקם בסמוך לעיירה אל בירה שבנפת רמאללה.

הסלון בבית המשפחה מעוטר בתעודות הערכה, תמונות בני המשפחה "הגיבורים" ופסלוני הוקרה מרשימים שהוענקו לאם, ברבות השנים, מטעם הרשות הפלסטינית וגורמים אחרים, בזכות הקרבתה וחינוכה "המופלא" את בניה, כמו גם פעילותם המתמדת של אלו למען העם הפלסטיני.

משפחת אבו חמיד הינה משפחת מחבלים מוכרת וידועה בשטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון. המשפחה, המזוהה ברובה עם החמאס, מתגאה בארבעה מבניה המרצים מאסרי עולם בגין פעולות טרור שונות, שכללו מלבד הריגתו של סמל ראשון רונן לוברסקי הי"ד גם את הריגתו בחודש פברואר 1994 של רכז השב"כ נועם כהן הי"ד ופציעת מאבטחיו, רציחתם של משתפי פעולה עם ישראל ופעולות חבלניות קשות נוספות.

מעשה לדוגמא

בשפה חופשית יש הנוהגים לומר כי "שום דבר טוב לא יכול לצאת מהמשפחה הזאת, או לפחות מהאמא הזו".

הבנים, ההולכים איש בדרכי אחיו, זוכים לעידוד ותמיכה פומבית ורשמית על מעשיהם הנפשעים ולא מוצאים כל רע במעשיהם.

הרשות הפלסטינית ממשיכה לסייע למשפחה במודע ובמוצהר בתשלומי משכורות וכספים רבים, בבניית הבית מחדש כל אימת שנהרס, בתמיכה ועידוד מורלי ובהפיכת האם ובניה לסמל למאבק הלאומי הפלסטיני, לדוגמא ולמופת לחינוך הדורות הבאים.

בהלימה, ממשלת ישראל מתמידה אף היא בדרכה ולוכדת את בני המשפחה המעורבים בפעילות טרור, לפעמים מאוחר מידי ולאחר מעשה, שופטת אותם למאסרים ממושכים והורסת את בית המשפחה חזור והרוס בכל עת שניבנה.

במעשים אלו משחקת ממשלת ישראל, על מערכותיה המשפטיות והביטחוניות בפרט, לידי הפלסטינים ככלל, בין אם זו הרשות הפלסטינית או החמאס בפרט. אלו הרי דבקים בהחלטתם לשלם משכורות למחבלים, לתמוך באמצעים שונים בבני משפחותיהם ולבנות את בתיהם שנהרסו מחדש, להנציח את הרוצחים באמצעות מבנים, כיכרות ורחובות, לחנך את הנוער במוסדות החינוך לאורם של השהידים ולהיאבק למען שחרור האסירים. 

אי לכך ובהתאם לזאת נדרשת ממשלת ישראל, לכשתוקם ללא תמיכת המפלגות הערביות שעלולות לטרפד את הדבר, לקבל החלטה אמיצה שתהווה מעשה לדוגמא עבור אויבינו ודורשי רעתנו.

ממשלת ישראל נדרשת להורות על גירושן של משפחות מחבלים למחוזות רחוקים. בכך תעוקר החלטת הרשות לבנות מחדש את בתי המחבלים שנהרסו על ידי צה"ל במקומם הקבוע.

תרצה הרשות הפלסטינית או החמאס לסייע לבני המשפחה לבנות את ביתם מחדש, אהלן וסהלן!  יתכבדו אלו לסייע ולממן את בניית בית המשפחה המפואר בחולות עזה או בהרי או ערי החוף של לבנון, עם חלון ומרפסת לים התיכון.

יתכבדו נא מנהיגי הרשות המושחתים ושאר מנשקי ומחבקי המחבלים, שאת רכושם הרב וכספם שבזהב מחזיקים בבנקים עלומים במדינות קרובות ורחוקות, בעודם מתעמרים בבני עמם ומסיתים את "האש" לעבר ישראל אויבתם, לבנות שכונות פאר למשפחות "הפליטים המסכנים", "השהידים האמיצים" ו"האסירים המפונקים", במקום בו יתקבלו בברכה, באהדה ובהבנה...או שלא. 

אם בבנייה עסקינן, אזי מוטב שבמקום להרוס בתי מחבלים שוב ושוב, נגרש אחת ולתמיד את משפחותיהם, נהרוס עד יסוד את בתיהם בהם לא יהיה עוד צורך, ונשקיע את כספי הרשות שיועדו לקימומם, לשם בנייה שתמשיך ותחזק את מגמת ההתיישבות היהודית בירושלים, ביהודה, בשומרון ובקעת הירדן. 

סיכום

על מדינת ישראל ליצור משוואה חדשה, לאחר שהאחרות לא סיפקו מענה ברור ומספק. משוואה שתובן כשהערבים יפנימו כי כל מי שיעז לפגוע ביהודי- יפגע בעצמו, במשפחתו המורחבת וברכושה, מחד. מאידך יבינו המחבלים, שולחיהם ותומכיהם (בין אם הם עונים להגדרה המשפטית של מבצע, מסייע, משדל, מסית או סתם מנשק ומחבק) כי במעשיהם תרמו הם לקידומה ולפיתוחה של ההתיישבות היהודית בכל חבלי ארץ אבותינו, שעה שכספיהם ורכושם שחולט תמך וסייע למשפחות הנפגעים הישראלים וביסס את האחיזה היהודית - הציונית - הישראלית בארץ המובטחת- לנו.