סתימת פיות ליברלית

הניסיון של הרפורמים להשתיק את הרב שמואל אליהו אינו מקרה נקודתי, אם חלילה יצליחו לפטר רב עיר מתפקידו הדבר יהווה תקדים מסוכן.

איתי אסמן , כ"ט בתשרי תש"פ

דעות הרב שמואל אליהו
הרב שמואל אליהו
ערוץ 7

הבוקר התנהל דיון מאוד חשוב בבג"ץ שעסק בעתירה של "המרכז הרפורמי לדת ומדינה" נגד הרב שמואל אליהו.

הדיון היה חשוב לא כי הוא עסק ברב פלוני או אלמוני, אלא כי יש לו השלכות קריטיות לתפקידו של רב בישראל, לא בכדי מי שדן בדיון הייתה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ושופטי בית המשפט העליון. המרכז הרפורמי אינו לבדו באירוע הזה, אלא חוברים אליו ארגונים פרוגרסיבים נוספים כמו "תג מאיר" בראשות גדי גבריהו (אביו של מנכ"ל "שוברים שתיקה" אבנר גבריהו). הקרן החדשה סימנה את המטרה, כדי לייצר כאן 'ישראל חדשה' יש לנטרל את 'היהודית' ולהנכיח את 'הדמוקרטית'.

דמוקרטיה על פי 'השמאל', אינו 'שלטון הרוב' כמו שלמדנו בשיעורי אזרחות בתיכון, אלא 'ערכי- הדמוקרטיה' כגון חופש הביטוי שמי שאמון עליו הם האליטה של השמאל לבדה. תפקיד האליטה להגן על העם מ'עריצות הרוב', כדי שלא נגיע במדרון חלקלק לרצח ה'עם' הפלסטיני המאוים. השמאל מדבר כמו בריונים וסותמי פיות, כי לשיטתם אם אליטת השמאל לא תתערב, אז מדינת ישראל תפעל בשיטות טיהור אתני של גרמניה הנאצית. וכך מתנהלת כיום מערכת המשפט בישראל, כאשר מי שמתבטא נגד ערבים שרוצחים הוא גזען שצריך להתפטר מתפקידו, ומי שמדבר נגד חרדים, דתיים או מתנחלים, זהו "חופש הביטוי המותר במדינה דמוקרטית".

כמובן שגם היהדות בעד חופש הביטוי, וערכי הדמוקרטיה אינם נחלתם של אליטת השמאל המתחלפת, אלא שהפתרון שלהם לבעיה היא 'עריצות המיעוט' והשתקת מי שחושב אחרת, והפתרון של היהדות הוא "תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם", לא אכיפה בררנית. עריצות המיעוט מסכנת הרבה יותר את ערכי הדמוקרטיה. מושג חדש-ישן שמסייע לשלטון הפקידים של השמאל לנטרל את השיח היהודי במדינה מכונה פוליטיקלי קורקט, או בקיצור- PC, על פי 'כת הPC' ששולטת בשיח הציבורי ומוסדות המדינה, אסור לפגוע ברגשות. ועקרון יסוד נוסף שקובע ש"רגשות זה הדבר הכי חשוב שיש" אף יותר מהעובדות, לכן באקדמיה לא אומרים יותר "מדינות עולם שלישי", כי זה פוגע בהם, יש לומר "מדינות מאותגרות", גם בתקשורת אסור לומר שיש טרור ערבי, אלא "אבנים נזרקו" ו"מנהרות נחפרו", אין סובייקט שפועל, אלא תיאור מציאות מעורפלת שלא יפגע ברגשות של אף ערבי חלילה.

לעומת זאת אם יהודי ירסס ספריי על רכב ערבי, יהיה כתוב בתקשורת "טרור יהודי", קולקטיב, תנועה, לא "טרור היחידים" כפי שמכנים במערכת הבטחון את הפיגועים שיוצאים מהעם הערבי. אירופה כיום מתפוררת בגלל כת הPC שהשתלטה שם, ולמרות שכנסיות נשרפות שם אסור לומר שזה קשור לאסלאם, כי זה יפגע ברגשות, והן כידוע, הדבר הכי חשוב שיש. כך מחסלים יבשת שלמה בלי נשק.

הניסיון של הרפורמים להשתיק את הרב שמואל אליהו אינו מקרה נקודתי, אם חלילה הם יצליחו לפטר את רב העיר מתפקידו, הדבר יהווה תקדים מסוכן בו כל רב עיר ושכונה שמקבל כסף מהמדינה, יהיה תחת איום מתמיד של הקלטות סתר, כל פסק הלכה שמעוגן בחז"ל שידבר על גברים, נשים, גויים, יהודים וכו', יהיה ניתן לטעון נגדו כי הוא גזעני, על פי ההגדרות שהשמאל מעצב בחופש הביטוי. במידה וחלילה הרפורמים ינצחו, מעמדו של רב בישראל יהיה עקר.

מי שצריך להיות במאבק הזה הוא לא הרב שמואל אליהו לבדו, אלא מועצת הרבנות הראשית לישראל וכל רבני ישראל יחד. כי המאבק כאן הוא מהותי, הוא על תפקידו של רב בישראל, זהותה ותרבותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. רבנים ימשיכו ללמד תורה, הם עשו זאת גם תחת שלטון הקיסרים ברומא כשהיו גזירות שמד, וכמו שאמר רבי עקיבא לפפוס שראה אותו מקהיל קהילות ברבים "אם במקום חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה, שבתורה כתוב "כי הוא חייך ואורך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיך אברהם יצחק ויעקב לתת להם".

אשרי הרב שמואל שנתפס על דברי תורה, אוי להם לשופטי בגץ שנתפסו על דברים בטלים.