המעונות יעברו למשרד החינוך, ומה אז?

יערה שילה עונה לשאלות ההורים בנושא העברת האחריות על מעונות היום ממשרד העבודה והרווחה למשרד החינוך.

יערה שילה , ל' בתשרי תש"פ

דעות פעוטות
פעוטות
צילום: Kopitchinski Reuven ראובן קופצ'ינסקי

הטור האחרון שלי עורר הדים ותגובות רבות. כשמבררים את המוץ מן התבן, מגלים שאלות חשובות שהציבור מבקש לדעת.

מאחר ואינני אדם שחושש משאלות, מוגש לכם בזאת לקט שאלות ותשובות, כדי לברר לעומק את המהלך שישפיע על עתיד ילדינו לטובה. במהרה בימינו, אמן.

* למה בכלל לעודד אימהות לא להיות עם הילדים שלהן? האם לא עדיף במקום לדבר על הכשרת מטפלות, להסביר לאימהות כמה חשוב להיות עם הילד בבית?

הכי טוב לילד לגדול בבית! בשום אופן אינני מעודדת להוציא ילד מהבית ואמא לצאת לעבודה! אחוז יציאת אימהות לעבודה בקרב משקי הבית בישראל הוא מהגבוהים בעולם ועומד על 84 אחוזים, כולל החברה החרדית (בתוך החברה הערבית יש אבטלה רבה ושם צריך לעשות תיקון בנושא זה). במשפחות שבהן שני בני הזוג עובדים, כדאי וראוי שהילדים יקבלו מסגרות טיפוליות חינוכיות איכותיות. 

* מטפלת היא לא אימא! למרות כל ההכשרות והדיפלומות, המקום הכי טוב לילד זה עם אימא. מדוע לא לעודד את המדינה לתת לאימהות חופשת לידה ארוכה של 3 שנים עם קורסים מקצועיים ולהשקיע תקציבים בזה במקום במאבק למען הסדרת מעונות היום?

ראשית יש גם מאבק על ההארכת חופשת לידה. המאבק שהובלנו נוגע למציאות הקיימת. במדינת ישראל כיום 77% מהילדים בגילאי לידה עד שלוש נמצאים במסגרות שאינן מפוקחות ואינן מוסדרות. בזכות המאבק ובזכות אנשים רבים שעמלו על כך כדוגמת ד"ר יפעת שאשא ביטון, קארין אלהרר ויעקב מרגי, עבר חוק הפיקוח על הפעוטות אשר מתייחס לנקודות הבאות. 

1.    יוסדר מערך הפיקוח והרישוי בכל מסגרת של גילאי לידה עד 3 מ-7 ילדים ומעלה.
2.    הפעלת מעון תחייב את כל העובדים באישור על העדר עבר פלילי. 
3.    מקום בטוח וראוי לילדים מבחינת תקני בטיחות.
4.    המידע על מעונות יהיה צריך להיות נגיש לציבור. 

כרגע, זו תחולת החוק. יתר הנושאים: ההכשרות, ההתייחסות לתקינה, הפדגוגיה ועוד, יכתבו בתקנות בהמשך. 

* כאשר המעונות במשרד החינוך, משמע חופשות משרד החינוך? אימהות עובדות ייאלצו לעזוב את עבודתן.

התנאים לצוותים יהיו מותאמים ולהערכתי החופשות יישארו כמו שהיום במסגרת מעונות התמ"ת. יצטרכו לשמור על הקיים ולדרוש זאת כאשר החסות תעבור למשרד החינוך.

* עוד יכריחו בגלל זה את כל האימהות לשלוח את התינוק/פעוט למסגרת בעל כורחה... ומה על אימהות שרוצות להיות עם הילד בבית? 

החוק אינו מדבר על חוק חינוך חובה אלא על מסגרות טיפול- חינוך איכותיות אשר יתנו מענה להורים שכן רוצים לצאת לעבודה. מדובר במסגרת איכותית ונתינת נגישות למסגרת. כיום כל שנה נדחים כ-10,000 ילדים שרוצים להתקבל למעון. כיום כאשר הורה רוצה חינוך ביתי הוא צריך לעבור תהליך אך לבסוף הוא מקבל אישור. 

* האם משרד החינוך ערוך לקבלת ילדי הגיל הרך תחת חסותו? 

המחקר מלמד כי יש קשר ישיר בין המבוגר המשמעותי אותו יפגוש הילד, לבין עתידו. לשם כך יש צורך בהכשרה משמעותית ומקצועית שתכלול בתוכה את כל התובנות בנושאי התפתחות והכרת הילד, הזמינות הרגשית, התפתחות המוח, חשיבות השפה ואיתור בעיות הקשורות בהתפתחות כישורי שפה וחיברות של הילד.

פרופ' פנינה קליין, זוכת פרס ישראל על מחקרי הגיל הרך אמרה: "קשר של אהבה לילד פותח למעשה את השער מבחינת הכנת תנאים מתאימים לפיתוח שכלי של הילד, אך מה שיעבור דרך אותו שער לא נקבע ע"י אהבה בלבד".

המקום הטבעי ליצירת רצף טיפולי חינוכי מלידה עד סיום התיכון נמצא ואמון במשרד החינוך שמתמחה בכך. המשרד צריך להיערך לדבר ולדעתי מסוגל לכך.  

* האם השקעתם הכספית של בעלי המעונות הפרטיים תרד לטימיון?  

תלוי איך יתבצע המעבר. יתכן והגנים הפרטיים יצטרכו לנהוג כעמותה במסגרת נוהל גנים פרטיים בתוך משרד החינוך הנקרא 'מוכר שאינו רשמי'. זה ממוסד ונמצא תחת פיקוח מינימלי של  משרד החינוך.

* האם אין חשש ממצב שבו החינוך לגיל הרגיש הזה יהפוך להמוני כמו בתי הספר שסובלים מכיתות צפופות?  

גם כיום התקינה במעונות היום היא מהגבוהות בעולם בגיל הזה. עלינו לחתור לכך ולהקפיד שבכל מקום בו מטפלים בילדים יישמר היחס בין מספר הילדים לצוות במקסימום 4 תינוקות לאיש צוות, ולצמצם את מספר הילדים בכל כיתה. אני ממליצה לאמץ את מסמך הסטנדרטים שנכתב ע"י פרופ' רוזנטל בהקשר הזה ובהקשרים מקצועיים נוספים.

לסיכום, המעבר למשרד החינוך אינו שינוי קוסמטי או תכני אלא מחשבה רעיונית אשר תתן מענה לילדים לצוותים ותהפוך את המשמעות של טיפול וחינוך - לעיקר.