דוד המלך: להשהות את החלטות היועץ המשפטי

כל החלטה של היועץ המשפטי לממשלה, תהא אשר תהא, תגרור הפלת ראש ממשלה מכהן ביד מערכת המשפט.

הרב אפרים זלמנוביץ' , א' בחשון תש"פ

דעות הרב אפרים זלמנוביץ'
הרב אפרים זלמנוביץ'
צילום: באדיבות המשפחה

לו דוד המלך היה חי, הוא היה מציע ליועץ המשפטי לממשלה: השהה את ההליכים והקפא את החקירות המשלימות נגד ראש הממשלה, עד לאחר שיסיים את תפקידו. עד אז אל תפרסם החלטתך; אם ומתי יוגשו כתב האישום ו\או אם ומתי יסגור את התיקים נגדו.

כל החלטה של היועץ המשפטי לממשלה, תהא אשר תהא, תגרור הפלת ראש ממשלה מכהן ביד מערכת המשפט. זו פגיעה קשה בדמוקרטיה יען כי במדינה יהודית ודמוקרטית העם בוחר את ראש הממשלה ולא בית משפט.  

עדים אנחנו שהחקירות שראש הממשלה נחקר בהן, גרמו עד כה לנזקים רבים ועצומים למדינת ישראל ולחברה הישראלית. עד היום הוא כבר פגע קשות הן בתפקוד הממשלה והן ביוקרת הפרקליטות. מאבק המתקיים בין השלטון ובין מערכת האכיפה והפרקליטות הוא פסול ורע ומחליש את שתי המערכות. מבלעדיהן איש הישר בעיניו יעשה. אמר רבי חנינא: הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאילמלא מוראה של מלכות איש את אחיו חיים בלעו (אבות ג' ב').

לראש הממשלה דין מלך ישראל ומעמדו גבוה מבית המשפט. לכן, לא ניתן להרכיב בית משפט המסוגל לשפוט ראש ממשלה שנבחר על ידי העם כל עוד הוא מכהן בתפקידו. הבחירות לכנסת הוכיחו שמחצית העם אם לא יותר תומכים בראש הממשלה. על אף כתבי החשדות, הם רואים בו את ראש הממשלה טוב וגם בעתיד ימשיכו לתמוך בו ולהצביע עבורו.

חמור מכך, החקירות יצרו שסע חברתי עמוק בעם, המונע הקמת ממשלה בישראל. זו פגיעה קשה בדמוקרטיה. אסון כבד מתרגש עלינו מבפנים. באין ממשלה בישראל  "נ֣וֹעַ תָּנ֤וּעַ אֶ֙רֶץ֙ כַּשִּׁכּ֔וֹר וְהִֽתְנוֹדְדָ֖ה כַּמְּלוּנָ֑ה וְכָבַ֤ד עָלֶ֙יהָ֙ פִּשְׁעָ֔הּ" כדבר הנביא ישעיה (כ"ד כ') חלילה וחס.

במצב הרגיש כפי שהוא היום; שיח חרשים המתקיים בין שני הגושים האחד עם משנהו משתק את מערכות המדינה. נראה שהפולטיקאים נכנסו לדרך ללא מוצא. אין בנמצא מי שיפרום את הפלונטר הפוליטי שנוצר עקב הקנאות והחרמות. החלטת היועץ המשפטי לממשלה על דבר סגירת התיקים נגד ראש הממשלה או הגשת כתב אישום נגדו, יסנדלו את העסק עוד יותר. בכל מצב מחצית העם לא יכיר בהחלטה ויתקומם נגדה עד כדי מרד.

כל החלטה, בעת הזו, תהא אשר תהא, תעמיק את השסע החברתי בעוד שמשפט צדק אמור לחבר ולא להפריד. כמאמר דוד המלך "משפטי ה' אמת צדקו יחדיו" (תהילים י"ט י'). מתי המשפט הוא משפט אמת? אם פסק הדין יחבר את הניצים. אם במבחן התוצאה יביא ל"צדקו יחדיו". אם שני הצדדים יצדיקו את החלטת היועץ. זה לא מה שהולך להיות ולכן עדיף להקפיא את החלטת היועץ ולפרסמם רק לאחר סיום תפקידו.

חקירת חשוד וניהול משפט, מערערים שיווי משקל של כל אדם ויהא בעל חוסן נפשי ככל שיהיה. אין מציאות שיוותר ביד ראש ממשלה מכהן, הכוח גם להגן על עצמו ולהיאבק על חפותו, לנהל משפט לטיהור שמו ובו בעת גם להמשיך לנהל את ענייני המדינה. הצדק במדינת היהודים לא ייפגע אם החקירה תתעכב ותדחה עד אחר סיום מילוי תפקידו.

כבני אברהם אבינו על המשטרה והפרקליטות להיות בעלי עין טובה, לראות במי שדבק בו רפש, במי שעלה כנגדו חשד לביצוע עבירה, זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו. בל ייכנס בלבם אפילו שמץ של הרהור כי אכן נכון הדבר. שומה על גופים אלה לחטט ולחפש את הזיכוי. אולי העד טועה או משקר וכל רצונו לפגוע בחף מכל פשע. אולי העד מבקש להפיל ראש ממשלה מסיבות אידיאולוגיות ורואה בכך דרך לעקוף את התוצאות בקלפי. בכל מקרה אסור להסתמך על עד מדינה המשוחד שיעיד אמת.

תנא דבי רבי ישמעאל: אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה, אל תהרהר אחריו ביום, שמא עשה תשובה. שמא סלקא דעתך?! - אלא ודאי עשה תשובה (בבלי ברכות י"ט) יהושוע בן פרחיה אומר: והוי דן את כל אדם לכף זכות (אבות פ"א מ"ו). מי שדן את חבירו לכף זכות, דנים גם אותו מן השמים לכף זכות (שבת קכ"ז ב') בעל השפת אמת מבאר: אף אם ראית שעשה עבירה והתנהג שלא כשורה, עליך להאמין שבוודאי שעשה הרבה יותר מעשים טובים ויש בו גם סגולות  אחרות ומידות טובות המכריעות אותו לכף זכות.

הרמב"ם פירש את המשנה בזה הלשון: אם יהיה אדם ידוע כצדיק מפורסם ובעל מעשים טובים, ועשה דבר הנראה רע מכל צד, ואין אדם יכול להכריעו לטובה אלא בדוחק ומציאות רחוקה, ראוי שתבחר ברוח הטובה, שיהנה מן הספק, ואסור לך לחשוד בו. זכור נזכור! "החושד בכשרים לוקה בגופו".   

הכלל שכל אדם הוא בחזקת זכאי, כל עוד לא הוכרע דינו והורשע, אינו מתקיים בחברה הישראלית המודרנית וחבל. בתחילה מוציאים לעז ואחרי כן מנסים לאשש אותו. מחטטים ומחפשים נגעים ולא מרפים מהחשוד עד שמוצאים עבירה כלשהי שעבר. בל נשכח! אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. אפילו אדם הקדמון חטא. גם זכור נזכור שכל הפוסל במומו פוסל.

לדעת הרמב"ם תמיד יש לחפש את הצדדים הטובים והחיוביים שיש בחשוד. צריך למצוא המצוות והמעשים הטובים שעשה, ולוודא שהם עולים בכמה וכמה מעלות על השלילה שבו. ורק אם חלילה לא יימצא צידוק לפשע שעשה והוכח מעל כל צל של ספק שפשע, בוודאי שיש להענישו כדין ואין לרחם עליו.

כמאמר חכמים שכל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמנים. ובוודאי שיש לעשות כן לא מתוך שמחה או קלות ראש ובוודאי שלא מתוך רוע לב אלא מתוך צער רב בכוונת מכווין לתקן את החברה הישראלית שתהא טובה יותר וצודקת יותר ומאוחדת יותר. כידוע, אחדותנו היא היא הערובה לביטחוננו.