מצווה לשנות את הסטטוס קוו בהסכמה

מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מחויבת לאפשר לכל אזרח לחיות את חייו כרצונו על פי אמונתו והבנתו.

הרב אפרים זלמנוביץ' , ח' בחשון תש"פ

יהדות הרב אפרים זלמנוביץ'
הרב אפרים זלמנוביץ'
צילום: באדיבות המשפחה

לו הרמב"ם היה חי, הוא היה פונה למפלגות הדתיות ומציע להם לשנות מרצונן החופשי את הסטטוס קוו המסדיר את יחסי הדת והמדינה. השינויים אמורים למנוע תחושת כפיה מכל סוג לכל צד.

להקל על חייהם הן של הדתיים והן של החילוניים. לצמצמם פערים ולאחות שסעים. לקיים שבת אחים גם יחד. אחדות בין חלקי העם היושב בציון יתיר את הפלונטר הפוליטי ויאפשר את הרכבת הממשלה.

מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מחויבת לאפשר לכל אזרח לחיות את חייו כרצונו על פי אמונתו והבנתו. גם לו הייתה מדינת ישראל מדינת הלכה היא לא היתה רשאית לכפות את חוקי התורה על האזרח אלא מכוח חוקי המדינה. להלכה אנחנו פוסקים "דינא דמלכותא דינא" – חוקי המדינה מחייבים את כל שומרי המצוות כל עוד אין בהם סתירה לחוקי התורה.

בכוחם של רבני ישראל ומחובתם למצוא פתרונות הלכתיים על מנת שהמדינה תוכל להתנהל כדת וכדין. בל נשכח! אין אומתנו אומה אלא בתורותיה (רס"ג). הקושאן שלנו על ארץ ישראל מצוי בתורה. זכות העם היהודי עליה בא לנו מכח אמונתינו ודתנו ותפילות אבותינו הקדושים. זכותה של מדינת ישראל להתקיים בא מכוח תורת ישראל. אם חלילה ננטשנה תקיא הארץ אותנו מכאן.

במדינת הלכה אין היתר לכפות על האזרח לקיים מצווה מן המצוות, בעוד שבמדינה דמוקרטית ברצון הרוב כופים על האזרח את החוקים שחקקה הכנסת. יחד עם זאת, ברור לעין כל שבמדינת ישראל לא ניתן לכפות על האזרח לעבור על הדת היהודית אלא איש באמונתו יחיה. 

הרמב"ם (הלכות תשובה, פרק ה') קבע "רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו, הוא שכתוב בתורה – הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע – כלומר, הן מין זה של אדם היה אחד בעולם ואין מין שני דומה לו שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע וכיון שכן הוא פן ישלח ידו"... ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה. הוא שירמיהו אמר: מפי עליון לא תצא הרעות והטוב, כלומר אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע, וכיון שכן הוא, נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו...

דבר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצווה. שנאמר: ראה אנכי נותן לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע, וכתיב: ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה (דברים ל'), כלומר שהרשות בידכם וכל אשר יחפוץ האדם לעשות עושה בין טובים ובין רעים...  כלומר אין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהם לעשות טובה או רעה אלא לבם מסור להם להחלטותיהם ולרצונותיהם. משמע, לאדם ניתנה הבחירה החופשית.

הנביא מיכה (פ"ו) מעיד "הירצה ה' באלפי אילים ברבבות נחלי שמן… הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך – כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם ה' אלוהיך". חזר ישעיה הנביא (פנ"ה) והעמידן על שתים "שמרו משפט ועשו צדקה". בא חבקוק (פ"ב) הנביא והעמידו על אחת "צדיק באמונתו יחיה".

נהל חייך בצניעות. ביושר ובאמונה. תישא ותיתן באמונה. ללא משוא פנים ומיקח שוחד. גומל חסדים באהבה. אל תהיה צדיק הרבה. היה בן אדם (כד קמח). מובא בספר משך חכמה (בראשית א' כ"ו) - "הצלם האלוהי (הנשמה) הוא הבחירה החופשית, בלי טבע מכריח, רק מרצון ושכל חופשי". דמוקרטיה מיסודה מעניקה חופש בחירה לכל אזרח לבצע פעולות כאוות נפשו הנובעות מההחלטות שהוא מקבל מרצונו ושכלו. מצוות בין אדם לחבירו באים לוודא שחלילה ייפגע חלילה איש אחד מרצונו של השני.  

המפלגות הדתיות אמונות על קיום מדינת ישראל כמדינה יהודית. אשר על כן מחובתם להקשיב למצוקות הציבור החילוני ולעשות כמיטב יכולתן לצרף את הבריות ולקרבן לתורה לא בכפיה אלא מאהבה והתחשבות באורח חייהם. היום המשימה להציל את הממשל מהרס המשילות. לצמצם פערים בחברה הישראלית באופן שגם הדתיים וגם החילוניים יוכלו לחיות יחד בהרמוניה איש על מחנהו איש על דגלו תחת דגל התורה. למשל, עידוד כניסת אברכים לשוק העבודה ייצר קשר מחבר בין דתיים וחילוניים, וגם לתרום תרומה חשובה לשידרוג רמת חייהם של בני התורה בחברה החרדית. אם אין קמח אין תורה.  

זכור נזכור! ייחודנו היא היא הערובה לביטחוננו!  יהודים! אחים! המאמינים באל אחד! אין מצב שאינכם מסוגלים להקים יחד ממשלה בישראל. מפני דרכי שלום, צו השעה! ימין ושמאל תפרוצו ואת ה' תעריצו למהוי כולא חד (זוהר בראשית').

השל"ה הקדוש (שער האותיות שער א' אות ב') מסביר על מה ולמה מכנים את עם ישראל בשם "כנסת ישראל" כי כולנו מכונסים ומתייחדים בסוד אחדות בורא עולם. אשר על כן, יש למנוע כל חלוקה ופירוד; שלא להתקוטט ושלא לעשות מחלוקת בישראל, יען הרעה הגדולה בכל העולם - היא המחלוקת. רעה גדולה מעבודה זרה.

אומר המדרש (ויקרא רבה כ"ו ב'): דורו של אחאב היו מנצחים במלחמותיהם אף שהיו עובדי עבודה זרה, מפני שהיה חיבור ושלום ביניהם, ודורו של שאול היו מנוצחים במלחמה אעפ"י שלא היה בהם חטא, מפני שהיו דלטורין מחרחרי ריב ביניהם. וסוד הענין כי אנחנו כנסת ישראל מיוחדים בסוד האחד האמיתי, וכשיש מחלוקת אז חס ושלום יש חלוקה ופירוד.

העם הוא השליט במשטר הדמוקרטי. המנהיג הוא ראש הממשלה (או הנשיא במשטר נשיאותי). לממשלת ישראל דין מלך. רוצח ראש הממשלה הוא גם מורד במלכות. לעתיד לבוא המושל יהיה משיח בן דוד צדיק וישר דרך. המשטר הקרוב ביותר היום ליהדות הוא המשטר הדמוקרטי ולכן מצווה לקיים כאן את השלטון הדמוקרטי. דמוקרטיה מיסודה מעניקה חופש בחירה לכל אזרח לבצע פעולות כאוות נפשו הנובעות מההחלטות שהוא מקבל ממוחו וליבו; מרצונו ושכלו.