מספיק עם זה ודי
מספיק עם זה ודי

לא אשכח לעולם את המקום שבו הייתי כשרוצח עלוב נפש ושפל אדם רצח את יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל. לא אשכח לעולם את העליהום המרושע על כלל הציונות הדתית שהתחיל דקה אחרי הרצח ומבחינת אנשים מסוימים נמשך עד היום. עליהום מרושע שאת מחירו הכבד והאכזרי ביותר שילמה בחורה צעירה וחפה מפשע בשם מרגלית הר-שפי. 

בהנחייתה של פרקליטת המדינה דאז, השופטת בדימוס עדנה ארבל, הוגש נגד הר-שפי כתב אישום על אי מניעת פשע, למרות התנגדותם של שני ראשי השב"כ (כרמי גילון ועמי איילון) שהצהירו שהיא חפה מפשע, ולמרות שהר-שפי עצמה התנגדה ערכית (לפני הרצח) לכל רעיון אפשרי של רצח, אשר קומם אותה מוסרית (כך נקבע בבית המשפט).

למרגלית הר שפי לא היה שום סיכוי למשפט צדק. העולם היה נגדה. עורכי דין בכירים ומפורסמים פחדו לייצג אותה בבית המשפט מחשש שיבולע לעתידם המקצועי. אף אחד לא העז לפתוח פה ולצפצף. אפילו אחרי שנשיא המדינה החליט לחון אותה לאחר שהובהר לו בצורה ברורה ומפורשת משני ראשי השב"כ שהר-שפי לא ידעה על כוונותיו של הרוצח, המשיך ח"כ דאז איתן כבל, במסע הרדיפה המרושע ועתר לבג"ץ נגד שיחרורה. 

* * *

ואחרי כל זאת, ואף על פי כן, הפתרון למסע השיסוי המרושע נגדנו לא יבוא באמצעות תיאוריות קונספירציה הזויות מהצד שלנו, הטוענות שרבין נרצח בהוראתם של שמעון פרס וראש השב"כ דאז כרמי גילון. טענות נלוזות ועלובות אלו, חמורות ומופרכות הרבה יותר מהטענות שהוטחו כלפי מרגלית הר-שפי ושמוטחות בציבור שלנו. 

נלחם בהאשמות המרושעות נגד הציבור הדתי לאומי, ונלחם בהאשמות המרושעות עוד יותר כלפי שמעון פרס וכלפי כרמי גילון. מאחורי הרוצח הבזוי והמתועב לא עומדים לא הציבור הדתי לאומי וגם לא שמעון פרס והשב"כ.