פסטיבל מורשת רבין ונכדיו

עו"ד דורון ניר צבי , י"ד בחשון תש"פ

בכל שנה מתקיים 'פסטיבל רבין'. לא מדובר ביום זיכרון ממלכתי אחד כמקובל, אלא בפסטיבל שלם שמתחיל ביום הזיכרון העברי (י"ב חשוון) ומסתיים ביום הלועזי (4 בנובמבר), או להיפך.

תחת שמירת יום זה כיום אבל לאומי בשל הירצחו של ראש ממשלה, דוגמת צום גדליה, והפקת לקח לאומי ואמיתי לדורות, בחר השמאל לנכס לעצמו את יום זה כיום הנצחת מורשת רבין.

אלא מאי? בהיעדר כל מורשת אמיתית שהשאיר אחריו רבין אשר ראויה להילמד, למעט פיקוד על 'התותח הקדוש' שירה על האנייה אלטלנה והרג אנשי אצ"ל ששחו בים ונופפו בדגלים לבנים, או התמוטטות קריטית בסמוך לפרוץ מלחמת ששת הימים בה היה אמור לפקד בעוז על צה"ל כרמטכ"ל או אולי החזקת חשבון מטבע חוץ בארה"ב כאשר הדבר היווה עבירה פלילית בארץ, הפך יום זה וכל הפסטיבל שסביבו ליום השתלחות בימין האידיאולוגי, כמו גם בממשלת ישראל הנבחרת (אשר ברוב התקופה שמאז הרצח ועד היום הינה ממשלת ימין).

מורשת אחת ברורה ואותנטית השאיר אחריו רבין וזה 'פה גדול' וקריאת כינויי גנאי לאנשים ואוכלוסיות שלא סבל:

שמעון פרס הוכתר כ'חתרן בלתי נלאה', והתרגיל הפוליטי שביצע בשנת 1990 קיבל את הכינוי 'התרגיל המסריח' (מונח שטבע רבין), אעפ"י שהתרגיל של רבין בו בנה קואליציה (או גועליציה בלשונו) על הערבים ועל עריקים ממפלגת 'צומת' (גונן שגב הזכור לרע, ואלכס גולדפרב שקיבל לשם כך רכב מיצובישי בהיותו סגן שר של כלום) היה מסריח שבעתיים.

המתנחלים, למשל, היו אצל רבין בגדר 'פרופלורים' ואפילו 'סרטן'. 

כאן גם המקום לציין שרבין הורה לשבור את הידיים ואת הרגליים לערביי יו"ש, וגם הבטיח כי הם יטופלו ע"י הרשות הפלשתינית ללא בג"ץ וללא בצלם. אחלה מורשת היתה לאיש !

את מורשתו זו של רבין טורחים לשמר בני משפחתו הקרובים, אשר התבלבלו קצת בין יום זיכרון פרטי לסבם האהוב לבין יום זיכרון ממלכתי לראש הממשלה רבין, אשר לא היה ממש אהוב על חלק גדול מהעם, ואף עמד להפסיד לביבי נתניהו בגדול (לפי כל סקר) בבחירות שעמדו להתקיים ממילא מספר חודשים אחרי מועד הירצחו.

בכל אזכרה של רבין נאלץ עם ישראל לשמוע את הגיגיהם של ילדיו ונכדיו של רבין, אף שלא דברי שלום וחכמה בפיהם אלא דברי הבל ורעות רוח, והשתלחות בוטה ועזת פנים בראש הממשלה נתניהו בפרט ובשלטון הימין ככלל.

גם השנה ניצלו נכדיו של רבין את הפסטיבל בשביל להשמיע לכולנו את דעותיהם הבלתי חשובות. יונתן בן-ארצי השתלח בנתניהו ובממשלה בטקס שנערך בהר הרצל. בשנה שעברה השתלח בן-ארצי בנתניהו בטקס שנערך בבית הנשיא, ונועה אחותו (שמאז גם הפכה לפוליטיקאית באגף הקיצוני של השמאל) דיברה בחוצפה ובבוטות כנגד נתניהו והממשלה בטקס שנערך בהר הרצל. נתניהו, יש לומר, מתנהג באיפוק ובאצילות. אני במקומו הייתי קם והולך. שיישארו עם הטקס המשפחתי לעצמם...

ואם חשבתם שבני משפחת רבין עצובים ביום האבל על סבם - טעות בידכם! הייתם צריכים לראות את נועה המחוייכת בעת שיונתן נאם. בשנה שעברה היא ירדה מהפודיום לאחר נאומה הפלגני, והתקבלה בחיוך מאוזן לאוזן ע"י אמה דליה. חיוך של "איך דפקת אותו"! כל הכבוד! איזו שמחה...

לסיום: כבר אמרו חז"ל ש'מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול'. גם אם נתניהו מוחל על כבודו מדובר בכבוד העם ובכבוד כל מה שהוא מייצג ולכן אין כבודו מחול. אני מציע לנתניהו ולכל אנשי הציבור אשר יש בהם עוד מעט גאווה לאומית לא לאפשר לבני משפחת רבין ליטול את המיקרופון בשום טקס לזיכרו או לחילופין להחרים כל טקס לזכר רבין אשר בו נותנים את הבמה לבני משפחתו.