לראות מלאכים בעיניים

הרב יעקב נמן , ו' בכסלו תש"פ

מי שזכה לזכה לבנות זוגיות טובה, יודע... לפני שמתחתנים יש אורות גבוהים, אחר כך יש עבודה. ורק מי שמצליח בעבודה זוכה לאור הגדול עוד יותר.

בתחילת פרשת השבוע יעקב מציב אבן כמצבה בבית אל וגם בסוף הפרשה הוא מציב אבן כמצבה, בהר הגלעד, כשהוא כורת את הברית עם לבן.

מה ההבדל בין שתי המצבות הללו? ההבדל הוא, שבברית עם לבן, בנוסף למצבה, יעקב גם מבקש מאחיו שילקטו אבנים ויעשו גל.

מדוע? מדוע לא מספיקה המצבה?

אולי, כי את 'אבן המצבה' הראשונה, יעקב מציב "לפני החתונה", אחרי שהוא חולם חלום מרגש על מלאכים ועל שמירה אלוקית. גם בהמשך הדרך הוא 'נושא את רגליו', אוהב את רחל היפה, בת משפחתו, ובכוחות על אנושיים, מרים אבן שרועים רבים וחסונים לא מצליחים להרים.

אבן המצבה הראשונה, מסמלת את ברכת ה' ואת השגחתו הגלויה. אבן אחת, ללא מגע יד אדם. מצבה.

אבל אחרי שיעקב מגלה את רחל, מתחילה תקופה של עבודה. לא פחות מעשרים שנים קשות של עבודה, עם לבן הרמאי והנכלולי. כעת, תמימותו של יעקב עומדת למבחן קשה, שיעקב עומד בו בהצלחה.

אז, בסוף התקופה הקשה הזו, מגיעה אבן המצבה השניה.

בזכות ישועה אלוקית של הרגע האחרון לבן כורת ברית עם יעקב, ובברית הזו מציב יעקב אבן כמצבה, אבל למצבה הזו הוא מצרף גם גל של אבנים. גל האבנים רומז אולי למאמץ וההשתדלות האנושית. שהרי צריך לטרוח ולאסוף אבנים כדי להקים אותו.

הגל, שנבנה במקביל למצבה, מסמל את השילוב שבין עבודת האדם להשגחת ה' המלווה אותו.

רק אז, אחרי הקמת הגל, יעקב זוכה למדרגה הגבוהה עוד יותר:

אם נשים לב, לפני ההתמודדות עם לבן, יעקב פוגע במקום קדוש "ויפגע במקום" וחולם על מלאכים.
אבל כשהוא חוזר אחרי עשרים השנים בבית לבן, הוא כבר לא פוגע במקום והוא כבר לא חולם על מלאכים, המלאכים פוגעים בו והוא רואה אותם ממש בעיניים. כפי שמסיימת הפרשה: "ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלוקים ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלוקים זה..."

כך בזוגיות, וכך גם באחדות במעגלים רחבים יותר. כשיש התרגשות גדולה כמו חתונה, או הקמת מדינה, לחיות באחדות ובאהבה - זו לא חכמה גדולה, זו ברכה מלמעלה. המשימה שלנו היא לדעת, כיצד, על אף עם המשברים, הקשיים וחילוקי הדיעות של שגרת היום יום, עדיין לשמור על אהבה ואחדות ביננו, לדעת לעשות גל אחד מהאבנים השונות.
רק מי שמצליח בעבודה הזו, זוכה לאור הגדול באמת -  לראות את המלאכים עין בעין.

יהי רצון שנזכה לכך כולנו

שבת שלום!

לדברי תורה נוספים של הרב נמן לחצו כאן